לראשונה בעולם: הפיילוט הישראלי הדרמטי - שעשוי לשנות את הרפואה

ד"ר אלכס (שם בדוי) הוא רופא משפחה בן 79 מתל אביב. לפני כחודש עבר, לראשונה בחייו, התקף לב. הוא פונה לביה"ח איכילוב ועבר צנתור. יממה לאחר מכן אלכס עזב את היחידה לטיפול נמרץ לב וכבר היה בביתו, ישן היטב במיטה שלו, פתח את המחשב האישי וחזר לענות לבקשות של מטופלים.

אלכס חובר למוניטור לביש, על גבי החזה שלו, המנטר 34 פרמטרים גופניים. הוא קיבל ביקור בית פיזי של אחות מדי יום ובמקביל ביקור מרחוק של רופאים, שנמשכו עוד כארבעה ימים. כמו במחלקה רגילה, אבל מהסלון הביתי.

לראשונה בישראל ובעולם: באיכילוב החלו במחקר הבוחן יעילות ובטיחות של אשפוז ביתי לאחר התקף לב.

אשפוז ביתי הפך נפוץ ומוכר יותר בישראל בתקופת הקורונה ובהמשך גם במלחמות עם איראן. הוא ננקט במגוון מחלות ומצבים רפואיים דוגמת צורך בטיפול אנטיביוטי. במקרים אחרים יש שירותי שיקום הניתנים בבית ללא צורך באשפוז; מעקב אחרי נשים בהיריון בסיכון בביתן ללא צורך באשפוז; ולהבדיל - טיפול בהוספיס בית לחולים סופניים. לאחרונה גם החלו בביה"ח שיבא לתת טיפולים לחולי סרטן בבית במקום באשפוז יום.

אבל המחקר הנוכחי דרמטי הרבה יותר, ולפיו חולים שלקו באירוע לב חריף ואושפזו ביחידה לטיפול נמרץ לב יוכלו להשלים את האשפוז בביתם, בליווי ביקורי בית, השגחה וניטור מרחוק.

לפיילוט שותפות חברת צבר רפואה, שאחיות מטעמה יערכו את ביקורי הבית, וחברת שח"ל, ששותפה למעקב ולניטור מרחוק ומסייעת בהסעת החולים לביתם ומהבית במקרה של החמרה פתאומית.

"זו מהפכה גדולה"

עד כה כבר טופלו בביתם שישה אנשים שעברו התקף לב, ובאיכילוב מבקשים להרחיב את המחקר עד ל־150 מטופלים. במסגרת המחקר החולים מצוידים בטכנולוגיה לבישה המתחברת לגוף ומנטרת מספר רב של מדדים, כולל אק"ג 12 חיבורים, לחץ דם, חום, נשימות, תפוקת הלב, ניטור המוביליות של המטופל ותצוגה של אווטאר דיגיטלי. הניטור של כל מטופל נקלט בשלושה חמ"לים במקביל - ביחידה לטיפול נמרץ באיכילוב, במרכז הבקרה של שח"ל ובמרכז בקרה בינלאומי.

"זו מהפכה גדולה בכל מה שקשור לחולי לב, להחלמתם ולחזרה שלהם למעגל חיים נורמלי", אומר פרופ' שמואל בנאי, מנהל פרויקט בית חולים קרדיולוגי בבית, שאחראי למחקר יחד עם פרופ' מיכל לאופר פרל, מנהלת שירות אי־ספיקת לב ומרפאות הלב באיכילוב.

פרופ' שמואל בנאי, מנהל הפרויקט: "אם נצליח להוכיח שאשפוז ביתי בטוח ויעיל, זה יוכיח את הבטיחות גם לגבי יתר התחומים והמחלות - ויכול לשנות את היחס לאנשים שעברו התקף לב"

פרופ' בנאי סבור שתוצאות המחקר יוכלו לשנות את פני הרפואה העתידית: "חולי לב הם החולים הכי קשים והכי מסוכנים. אם נצליח להוכיח שאשפוז ביתי עבורם בטוח ויעיל, זה יוכיח את הבטיחות גם לגבי שאר התחומים והמחלות. זה יכול לשנות את איך שהעולם מתייחס לאנשים לאחר התקף לב".

באיכילוב החלו להציע למי שמגיע לאחר התקף לב להצטרף למחקר. מחצית מהמטופלים החותמים ייכללו בקבוצת המחקר, ומחציתם בקבוצת ביקורת ויישארו באשפוז בבית החולים.

אילו חולים יכולים להשתתף במחקר וליהנות מהשירות החדש? מדובר בחולים מעל גיל 18 שעברו התקף לב וצונתרו בתוך 90 דקות מרגע ההגעה לבית החולים, ללא אי־ספיקת לב או נזק לשריר הלב.

על המטופלים להתגורר ברדיוס של עד 20 ק"מ מבית החולים, ובביתם צריכה להיות מעלית או נגישות מספקת למקרה שיתעורר צורך בפינוי. 

"חשבתי שרוב המטופלים לא יסכימו מפחד. שיעדיפו טיפול קונבנציונלי ושירגישו יותר בטוחים. להפתעתי קורה ההפך. רוב המטופלים מתלהבים להשתתף במחקר ואם יוצא שהם נשארים בבית החולים זו אכזבה ענקית עבורם. בעיקר בני ה-40 עד 60 הצעירים יותר", משתף פרופ' בנאי.

"חשבתי שהם יחששו ללכת בבית ולהיות פעילים אך הם מאד רוצים. ברגע שהם מגיעים הביתה ישר אנחנו רואים אותם הולכים לשולחן העבודה או שואלים אם אפשר לראות טלויזיה או לעבוד עם הלפטופ. אדם צעיר שלוקה בהתקף לב ועושים לו צינתור דחוף, זה עבורו לעיתים אירוי טראומטי.
ואיבוד הביטחון העצמי. אנחנו מצפים במחקר לראות הבדל גדול בכל מה שקשור לחזרה לחיים פרודוקטיביים ורגילים. אני מצפה גם שנראה פחות זיהומים באשפוז הביתי ומשער שכן יהיו יותר נפילות בבית בגלל התנועתיות של המטופלים".

בחזרה לד"ר אלכס שכבר חזר לתפקוד מלא ומשתף מנסיונו "כל מה שעושים בבית חולים הועבר למסגרת בייתית ופה היתרון. היתה לי תמיכה ביתית, מיטה שלי לשינה טובה יותר אוכל שאתה רגיל והסביבה שאתה רגיל לה. מה יותר טוב מהבית? בלי כל המוניטורים של בית חולים.
היתה השגחה מחאה עליי בצורה שוטפת 24 שעות ביממה. התעניינות אישית טלפונית שוטפת. ביקורי בית של אחיות כל יום, נלקחו בדיקות דם. עבורי זו האופציה הכי טובה".
עוד שיתף שבאחת הפעמים שבהן הוריד את המיכשור לצורך רחיצת ידיים ושכח לדווח על כך קיבל שיחת טלפון מיידית.
"עצם המעבר לבית זו איזושהי נטילת אחריות עליי ועל המחלה שלי כאשר יש לי את הגב של בית החולים".

דיויד ארנון, מנכ״ל קבוצת שח"ל: “מטרתנו להוביל את תחום רפואת הבית בישראל ולהפוך את הבית למקום שבו ניתן לקבל טיפול ברמת בית חולים. שחל מביאה את הניסיון העשיר שלה ברפואת הבית ובקרדיולוגיה מרחוק, מיליוני אינטראקציות רפואיות בשנה, מערך מוקדים, אמבולנסים וטכנולוגיית ניטור מהמתקדמות בעולם- ומאפשרת להעניק טיפול איכותי, בטוח ואנושי במקום שבו המטופלים מרגישים הכי בנוח, בביתם.”

ד"ר ענבל מעיין, מנהלת רפואית צבר רפואה: "המחקר שבו אנחנו שותפים, בוחן את האפשרות להעניק טיפול ביתי למטופלים ברמת מורכבות גבוהה, הזקוקים לטיפול רפואי מתקדם ולניטור ברמה המקובלת בבית החולים.
אנחנו מביאים למחקר את הידע והניסיון הרב שנצבר לאורך השנים בטיפול במטופלים בבית, באמצעות אחים ואחיות מיומנים בעלי הכשרות מתקדמות. השילוב מאפשר לבחון את הרחבת גבולות האשפוז הביתי ואת האפשרות להעניק גם למטופלים מורכבים טיפול בטוח ואיכותי בבית, תחת מערך רפואי וניטורי מתאים."
פרופ' בנאי מסכם: " כשהייתי רופא צעיר בקרדיולוגיה אנשים אחרי התקף לב שכבו חודש בטיפול נמרץ חלקם בלי לרדת מהמיטה, אחר כך ירדנו לשבועיים אשפוז. שאסור לרדת מהמיטה. בצינתורים עברנו לאשפוז של מספר ימים. אם היית אומרת לי שנגיע לאשפוז בית כשהייתי מתמחה צעיר לא הייתי מאמין. בקרדיולוגיה יש התפתחויות בלתי נתפסות".