הנתונים חושפים: לאיזה ניתוח תמתינו הכי הרבה ואיפה תקבלו תור מהיר ל-MRI?

בדוח ראשון מסוגו מציג משרד הבריאות נתונים השוואתיים לאומיים על זמני ההמתנה ל־19 סוגי ניתוחים אלקטיביים (מתוכננים) במערכת הציבורית ועל זמני ההמתנה לבדיקות MRI.

הדוחות, המבוססים על נתוני בתי החולים וקופות החולים, הם חלק מהתוכנית הלאומית למדידת זמני המתנה, שנועדה לאפשר לציבור לקבל תמונה ברורה יותר על זמינות השירותים ולספק למקבלי ההחלטות כלי לאיתור צווארי בקבוק במערכת הבריאות.

לניתוח תיקון בקע תמתינו בבית החולים כרמל 114 ימים ובבילינסון 112 ימים, אך בבית החולים ברזילי תוכלו לעבור אותו תוך 13 ימים וברמב"ם תוך 38 ימים. זמן ההמתנה החציוני לניתוח כריתת ערמונית עומד על 50 ימים. אך בכרמל תמתינו 104 ימים, ובאסף הרופא שמיר 88 ימים. לעומת זאת, בוולפסון תוכלו לעבור את הניתוח תוך 28 ימים ובהדסה עין כרם תוך 38 ימים.

מהנתונים עולה כי זמני ההמתנה משתנים באופן משמעותי בין סוגי הניתוחים. ניתוחים הקשורים לסרטן מתבצעים מהר יחסית. זמן ההמתנה החציוני הקצר ביותר נרשם בכריתה ושחזור שד - 25 ימים בלבד - ולאחריו כריתת המעי הגס עם 27 ימים וניתוחי מוח עם 30 ימים. מנגד, ההמתנה הארוכה ביותר היא לניתוחים מתחום אף־אוזן־גרון, בהם יישור מחיצת האף עם חציון של 89 ימים, ואחריו ניתוחי שקדים ואדנואידים עם 78 ימים - זמני המתנה ארוכים שמוסברים בחלקם בכך כי מדובר בילדים ויש צורך לעיתים בדחייה של הניתוח על רקע גיל צעיר. זמן המתנה ארוך נרשם גם להחלפת מפרק הברך עם 70 ימים.

גם שיעור המטופלים שנאלצים להמתין יותר משלושה חודשים משתנה משמעותית בין הניתוחים. כמעט מחצית מהמטופלים הממתינים ליישור מחיצת האף ממתינים מעבר ל־90 יום, וכ־44% מהילדים המיועדים לניתוח שקדים או אדנואידים ממתינים מעבר לפרק זמן זה. לעומת זאת, בניתוחים אונקולוגיים דוגמת כריתה ושחזור שד או כריתת המעי הגס זמני ההמתנה קצרים יותר, בין היתר בשל הדחיפות הרפואית. ועדיין ישנם 11%-10% שממתינים יותר מ־90 יום גם לניתוחים אלו.

במשרד הבריאות מדגישים כי יש לפרש בזהירות את ההשוואה בין בתי החולים. מטופלים רבים בוחרים להמתין זמן רב יותר כדי לעבור ניתוח אצל מנתח ספציפי או בבית חולים מסוים, ולכן זמני המתנה ארוכים אינם מעידים בהכרח על תפקוד פחות טוב של המוסד הרפואי. עם זאת, הדוח נועד לאפשר לראשונה השוואה שקופה של זמני ההמתנה בין בתי החולים ולהוות כלי ניהולי ואמצעי לשיפור המצב.

נתוני בדיקות ה-MRI

לצד נתוני הניתוחים מפרסם משרד הבריאות גם את דוח זמני ההמתנה הראשון לבדיקות MRI. בשנת 2025 בוצעו בישראל יותר מ־570 אלף בדיקות אלה - עלייה של כ־9% לעומת השנה הקודמת - אך למרות העלייה בביקוש, מרבית מדדי ההמתנה לא התארכו ואף נרשם שיפור קל בחלקם.

לפי הדוח, משך ההמתנה החציוני הכולל מהפניית הרופא ועד לביצוע בדיקת MRI עמד בשנת 2025 על 35 ימים, בעוד שהממוצע עמד על 55 ימים. פרק הזמן הארוך ביותר בתהליך הוא ההמתנה שבין אישור הבדיקה בקופת החולים לבין ביצועה, ואילו אישור ההתחייבות עצמו מתקבל בדרך כלל בתוך ימים בודדים.

באיזו קופת חולים תמתינו הכי הרבה זמן מהפניית הרופא ועד לביצוע בדיקת MRI? לפי הדוח, זמן ההמתנה הממוצע בכללית עמד על 63.7 ימים, במכבי 50.6 יום, בלאומית 46.4 יום, וזמן ההמתנה הקצר ביותר היה במאוחדת: 35.5 ימים.

התהליך מהפניית הרופא ועד לפענוח הבדיקה חולק לשלבים ונמצא כי מבוטחי כללית אמנם ממתינים יותר זמן מאישור הבדיקה ועד לביצוע הבדיקה אך ממתינים יחסית זמן קצר יותר לפענוח, וכן מקביעת התור ועד לביצוע.

מבוטחי לאומית ממתינים הכי הרבה זמן מהפניית הרופא ועד לאישור, ומבוטחי מאוחדת ממתינים הכי הרבה מביצוע הבדיקה ועד לפענוח. מבוטחי מכבי עוברים יותר בדיקות MRI - שיעור של 65.8 בדיקות לכל אלף מטופלים. אחריהם כללית (56.7), מאוחדת (52) ולאומית (51.4).

הדוח מצביע גם על השקעה משמעותית שביצעה המדינה בתחום בעשור האחרון. מספר מכשירי ה־MRI בישראל גדל מ־10 בלבד בשנת 2008 ליותר מ־70 מכשירים בשנת 2025 (גידול של 600%), ושיעור הבדיקות לנפש גדל פי ארבעה - נתונים שהובילו לשיפור ניכר בזמינות הבדיקות, גם באזורי הפריפריה.

נתונים מעודדים

בהשוואה בינלאומית מציגים הנתונים תמונה מעודדת. על פי משרד הבריאות, ישראל מציגה זמני המתנה קצרים יותר ממדינות רבות ב־OECD הן בבדיקות MRI והן בחמשת סוגי הניתוחים שנכללו בהשוואה הבינלאומית, ובהם החלפת מפרקי ירך וברך, ניתוחי קטרקט, כריתת רחם וכריתת ערמונית.

כך, למשל, זמן ההמתנה החציוני להחלפת ברך בישראל עומד על 70 ימים, לעומת 199 ימים בממוצע במדינות ה־OECD, ולהחלפת מפרק ירך 57 ימים לעומת 110 ימים. זאת כאשר בישראל לא כלולים בממוצע ניתוחים שנעשים במערכת הפרטית בזמנים קצרים יותר, בעוד שבחלק ממדינות OECD כלולים גם נתונים מהמערכת הפרטית.

פרופ' אסנת לוקסנבורג, ראשת מנהל טכנולוגיות במשרד הבריאות, שהובילה את המדידה יחד עם ד"ר רחלי וילף־מירון, אמרה: "אנחנו מאמינים שהדרך הזאת, שאנחנו משקפים לציבור ולמערכת את מה שקורה - משם מתחיל השיפור. הוא מתחיל מהשקיפות, מהמדידה ומהעובדה שכל המערכת נרתמת יחד לטובת המאמץ הלאומי הזה בשביל לייצר נתונים לציבור ולייצר נתונים גם לעצמה לטובת שיפור".

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב: "אנחנו מציגים את הנתונים כדי לייצר שקיפות, כדי לייצר שיח ציבורי וכדי לייצר למערכת ולעצמנו דגשים. על השאלה אם חודשיים הם זמן המתנה ארוך או קצר אי אפשר לענות בכן ולא. אם ניתוח אינו דחוף ומטופל רוצה לבחור בבית חולים מסוים כי הוא מרגיש שם בטוח יותר, אז חודשיים הם זמן המתנה לגיטימי. אם מדובר בניתוח שנעשה בהקשר של מחלה ממאירה, מובן שזמן ההמתנה הזה הוא ארוך מדי".