"שיקולים פוליטיים מעכבים טיפול": מחסור חמור במטפלים באמנויות

בשעה שמערכת בריאות הנפש מתמודדת עם ביקוש חסר תקדים, אחד המהלכים המרכזיים שעליהם הכריז משרד הבריאות לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" מוקפא, וממתין כמעט שנה (מאז חודש ספטמבר האחרון) לחתימת מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב.

מדובר במסמך שנועד להסדיר את מעמדם של מטפלים באמצעות אמנויות ושילובם בקופות החולים. לטובת הנושא הוקצו 76 מיליון שקלים (מתוך 1.4 מיליארד שהוקצו לחיזוק מערך בריאות הנפש). העיכוב בחתימה עליו נובע מלחצים פוליטיים חרדיים - מחשש לעתידם של מטפלים שהוכשרו במוסדות שאינם אקדמיים. 

יו"ר האגודה לטיפול באמצעות אמנויות, ד"ר אילנה לח, מסבירה כי כעשרת אלפים מטפלים מוסמכים ממשיכים להישאר מחוץ למערכת. העיכוב נובע לדבריה מדרישה להכיר גם בבוגרות מסלולי הכשרה שאינם מוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה - דבר שהם מתנגדים לו.

"מקצוע טיפולי מובהק"

"החוזר יאפשר כניסה רק של מטפלים ומטפלות בעלי הכשרה אקדמית וקלינית מפוקחת דווקא בתקופה שבה מערכת הבריאות זקוקה להם יותר מאי פעם", היא מסבירה. "לא ייתכן ששיקולים פוליטיים־מגזריים יעכבו טיפול מקצועי שמגיע לכל אזרח".

לדבריה, "שנים אחרי שהחלו הניסיונות להסדיר את המקצוע, ברור לכל אנשי בריאות הנפש שטיפול באמצעות אמנויות הוא מקצוע טיפולי מובהק. המטפלים כבר עובדים כיום בבתי חולים פסיכיאטריים ובמרפאות, אך ללא תקנים ייעודיים, ללא מסלול קידום וללא שכר הולם". במשרד הבריאות טוענים בתגובתם כי "קיים צורך להגיע להסכמות על הפחתת גובה ההשתתפות העצמית כדי להבטיח נגישות לשירות לכלל האוכלוסייה".

ממתינים לטיפול

כאמור, מערכת בריאות הנפש מתמודדת עם עומסים חסרי תקדים בעקבות המלחמה. החוזר, שגובש לאחר עבודת מטה מקצועית ממושכת בשיתוף אנשי מקצוע ואקדמיה, נועד להסדיר את העסקתם של מטפלים באמצעות אמנויות - תחום הכולל אמנות חזותית, מוזיקה, פסיכודרמה, דרמה־תרפיה, תנועה, מחול וביבליותרפיה - ולאפשר לקופות החולים להעניק את הטיפול במסגרת סל שירותי בריאות הנפש, במקום בעיקר דרך ביטוחים משלימים ובתשלום השתתפות עצמית.

מדובר במטפלים המשתמשים בכלים אמנותיים כחלק מטיפול נפשי, בעיקר במקרים שבהם ביטוי מילולי אינו מספק - אצל ילדים, נפגעי טראומה ואנשים המתמודדים עם מצוקה נפשית מורכבת.

לדברי גורמי המקצוע, חתימת החוזר לא רק תסדיר מקצוע שממתין להכרה שנים ארוכות, אלא גם תאפשר להרחיב משמעותית את מספר המטפלים שיוכלו להשתלב בקופות, לקצר את זמני ההמתנה לטיפול ולהעניק מענה לאלפי ילדים ומבוגרים הזקוקים לטיפול נפשי.

אלא שבשל העיכוב, במאי האחרון שלחו ד"ר לח ויו"ר הוועדה לקידום הסדרת המקצוע, פרופ' הוד אורקיבי, מכתב למנכ"ל המשרד: "לאחר שכל ההליכים המקצועיים הושלמו, כבר ברור: העיכוב בחתימת חוזר המנכ"ל אינו מקצועי. הוא פוליטי. כל יום נוסף שבו החוזר אינו נחתם, מונע טיפול מאלפי מטופלים בתקופה שבה מערכת בריאות הנפש משוועת לכוח אדם נוסף".

פרופ' אורקיבי, מומחה בינלאומי בפסיכודרמה וראש תוכנית הדוקטורט לטיפול באמצעות אמנויות באוניברסיטת חיפה, מציין כי "נאמר לי במפורש על ידי גורם בכיר במשרד הבריאות שהעיכוב נובע מלחצים פוליטיים מצד גורמים מסוימים בחברה החרדית. אם אכן זו הסיבה, מדובר בכשל ציבורי חמור. דווקא בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם משבר חסר תקדים בתחום בריאות הנפש, אין מקום להמשך העיכוב".

"לשלב בין עולמות"

נחמה טל, מטפלת באמצעות אמנות, חוקרת ודוקטורנטית באוניברסיטת חיפה המשתייכת לחברה החרדית, סבורה שאין סתירה בין שמירה על אורח החיים החרדי לבין עמידה בסטנדרטים האקדמיים. "כבר היום קיימות תוכניות הכשרה המותאמות לציבור החרדי, הכוללות הפרדה, הנגשה ופיקוח רבני, ובמקביל עומדות בדרישות המל"ג. אפשר בהחלט לשלב בין שני העולמות".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "ללא קשר לחתימת החוזר הסופית, משרד הבריאות פועל לקידום הסדרת פעילות תחום הטיפול באמנויות במערכת הבריאות. כבר כיום מטפלים באמנות מועסקים ומשולבים באופן נרחב במערכת הציבורית. קידום הנושא תלוי בהשלמת מספר סוגיות מקצועיות, ובהן הגעה להסכמות על הפחתת גובה ההשתתפות העצמית".