התוכנית הלאומית למניעת זיהומים של משרד הבריאות ממשיכה להציג תוצאות: בשנת 2025 נמנעו לפי הערכות כ-1,319 מקרי מוות וכ-4,668 מקרי זיהום מחיידקים עמידים בבתי החולים בישראל. בנוסף, הירידה בזיהומים מנעה כ-30 אלף ימי אשפוז וחסכה למערכת הבריאות כ-300 מיליון שקלים.
עיקרי הדברים
- כ-1,100 מטופלים מתו ב-2025 לאחר שנדבקו בזיהומים עמידים במהלך אשפוז
- משרד הבריאות פרסם את דירוג בתי החולים לפי שיעורי הזיהומים במחלקות השונות
- התוכנית הלאומית למניעת זיהומים מנעה כ-4,668 מקרי זיהום וכ-1,319 מקרי מוות אפשריים
- הירידה בזיהומים חסכה כ-30 אלף ימי אשפוז וכ-300 מיליון שקלים למערכת הבריאות
הנתונים מתייחסים למקרים שבהם חולים קשים, לרוב לאחר אשפוז ממושך, מתמודדים עם מחלתם הבסיסית אך נדבקים במהלך האשפוז בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.
לצד השיפור, במשרד הבריאות מדגישים כי האתגר עדיין משמעותי: במהלך 2025 כ-4,000 מאושפזים נדבקו בזיהומים עמידים במחלקות שונות, ובהן טיפול נמרץ, מחלקות פנימיות, גריאטריות ופגיות. כ-1,100 מהחולים שנדבקו מתו לאחר ההידבקות.
לדברי מנהל המרכז הארצי למניעת זיהומים במשרד הבריאות, פרופ' יהודה כרמלי, גם ההתפרצות של חיידקים עמידים במחלקות האשפוז התת-קרקעיות במהלך מבצע "עם כלביא" לא שינתה את מגמת הירידה הכללית בזיהומים בבתי החולים.
ירידה חדה בזיהומי דם בטיפול נמרץ
זיהומים בדם ביחידות לטיפול נמרץ נחשבים לאחד הסיבוכים הקשים ביותר באשפוז. בין השנים 2012 ל-2025 ירד שיעור מקרי אלח הדם מ-5.3 ל-2.6 מקרים לכל אלף ימי אשפוז.
לדברי פרופ' כרמלי, אילו שיעורי הזיהום היו נותרים כפי שהיו בתחילת התוכנית הלאומית, בשנת 2025 היו צפויים כמעט 2,300 מקרי אלח דם ביחידות לטיפול נמרץ. בפועל נרשמו 1,133 מקרים בלבד - כלומר נמנעו 1,158 מקרי הידבקות.
"התמותה מהמקרים האלה היא 43%, כך שההתערבות מנעה כ-500 מקרי תמותה", אמר.
דירוג בתי החולים: מי הצטיין ומי נמצא בתחתית
בזיהומי הדם ביחידות לטיפול נמרץ כללי, רק עשרה בתי חולים עמדו ביעד משרד הבריאות - עד שלושה מקרי זיהום לכל אלף ימי אשפוז.
בתי החולים עם שיעורי הזיהום הנמוכים ביותר: מבין בתי החולים הגדולים:
- שמיר - 1.3 מקרים
- סורוקה - 1.9 מקרים
מבין בתי החולים הבינוניים והקטנים:
- נצרת - 0.5
- לניאדו - 0.9
- הדסה הר הצופים - 2
- יוספטל - 2
- בני ציון - 2.4
- פוריה - 2.7
- המרכז הרפואי לגליל - 2.8
בתי החולים עם שיעורי הזיהום הגבוהים ביותר
מבין בתי החולים הגדולים:
- שערי צדק - 9.6
- בילינסון - 8.9
- שיבא - 8.5
- הדסה עין כרם - 7.8
- רמב"ם - 5.8
מבין בתי החולים הבינוניים והקטנים:
- מאיר - 7
- וולפסון - 6.2
- מעייני הישועה - 5.9
- הלל יפה - 5.9
במשרד הבריאות מדגישים כי ההבדלים בין בתי החולים מושפעים גם ממורכבות הטיפול, שכן בתי החולים הגדולים מרכזים אליהם חולים מורכבים יותר ואשפוזים ממושכים, ולכן הם חשופים יותר לזיהומים.
"יש כאלה שהצליחו יותר ויש כאלה שיצליחו בעתיד יותר. אנחנו מצפים שכל יחידה ששיעור הזיהומים בה גבוה משלושה מקרים לאלף ימי אשפוז תמשיך להשקיע מאמצים ולהשתפר. היא אינה עומדת ביעד", אמר כרמלי.
לא בכל התחומים נרשם שיפור
לצד הירידה בטיפולים הנמרצים, במשרד הבריאות מציינים כי בשנים האחרונות לא נרשם שיפור בפגיות, ביחידות לטיפול נמרץ ילדים וביחידות לנוירוכירורגיה.
"בשנתיים האחרונות אנחנו רואים עלייה יחסית המחייבת מיקוד מאמצי מניעה מוגברים בפגיות", אמר כרמלי. רק עשרה בתי חולים עמדו ביעד שנקבע לפגיות ושמרו על שיעורי זיהום נמוכים.
זיהום בעקבות שימוש בקטטר
אחד התחומים המרכזיים בתוכנית הוא מניעת זיהומים הנגרמים בעקבות החדרת צנתר מרכזי - פעולה שכיחה ביחידות לטיפול נמרץ, אשר ברוב המקרים ניתן למנוע את סיבוכיה באמצעות הקפדה על נהלי היגיינה.
לדברי כרמלי, בשנת 2025 נקבע יעד ארצי של עד 1.3 מקרי זיהום לכל אלף ימי צנתר. "בישראל קבענו יעד שאפתני של עד 1.3 מקרי זיהום לכל אלף ימי צנתר. 13 בתי חולים כבר עומדים ביעד הזה, ועוד חמישה עומדים ביעד הקודם של 1.9. אנחנו סבורים שנכון להשקיע מאמצים כדי שכל יחידות הטיפול הנמרץ הכללי יעמדו ביעד הארצי החדש".
שיעורי הזיהום הנמוכים ביותר (מס' מקרים לכל אלף ימי צנתר)
מבין בתי החולים הגדולים:
- סורוקה - 0
- נהריה - 0
- העמק - 0.7
- איכילוב - 0.8
- אסף הרופא - 0.8
- כרמל - 1.3
- הלל יפה - 1.3
שיעורי הזיהום הגבוהים ביותר:
- הדסה עין כרם - 4
- מאיר - 3.5
- רמב"ם - 2.6
- בילינסון - 2.6
- השרון - 2.6
- שיבא - 2
ירידה גם בזיהומים בדרכי השתן
גם במחלקות הפנימיות, הכירורגיות והגריאטריות נרשמה ירידה בזיהומים בדרכי השתן הקשורים לשימוש בקטטר. לדברי כרמלי, במחלקות הפנימיות והכירורגיות נרשמה ירידה של 44%-60% בשיעור הזיהומים לעומת שנת 2016, ובמחלקות הגריאטריות ירידה של 18%-38%.
לדבריו, כ-1,700 זיהומים בדרכי השתן נמנעו מדי שנה במחלקות המנוטרות. "כ-10% מהזיהומים בדרכי השתן מובילים לזיהום בדם כאשר החיידק עובר מהשתן לדם. מדובר במצב מסכן חיים, וכל אירוע כזה מוסיף בממוצע ארבעה ימי אשפוז".
בתי החולים עם שיעורי הזיהום הנמוכים ביותר בדרכי השתן:
מבין בתי החולים הגדולים:
- סורוקה - 0
- הדסה עין כרם - 0.8
- איכילוב - 1.5
- שמיר - 1.7
מבין בתי החולים הבינוניים והקטנים:
- הדסה הר הצופים - 0
- וולפסון - 0.23
- לניאדו - 0.32
- העמק - 0.44
- בני ציון - 0.49
בתי החולים עם שיעורי הזיהום הגבוהים ביותר:
מבין בתי החולים הגדולים:
- שיבא - 4.1
- שערי צדק - 2.99
- רמב"ם - 2.96
מבין בתי החולים הבינוניים והקטנים:
- קפלן - 5.42
- המרכז הרפואי לגליל - 3.38
- פוריה - 2.54.
השפעת האשפוז במתחמים התת-קרקעיים
כרמלי התייחס גם להשלכות האשפוז במתחמים התת-קרקעיים במהלך מבצע "עם כלביא" ובהמשך במבצע "שאגת הארי".
"במספר מצומצם של בתי חולים ראינו שהדברים יצאו משליטה והייתה התפשטות של מחוללים עמידים. לעיתים ההתפרצות מתגלה רק לאחר החזרה מהמתחמים המוגנים למחלקות, ואז המחוללים עלולים להתפשט למספר מחלקות ונדרשות פעולות נרחבות כדי להשתלט על האירוע ולמנוע את המשך ההתפשטות".
מהם חיידקים עמידים?
לדברי כרמלי, זיהומים נרכשים בבתי חולים הם למעשה סיבוך של הטיפול הרפואי. "לעיתים מדובר בסיבוך של טיפול שהציל את חייו של המטופל - למשל זיהום בדם שמתפתח בעקבות החדרת צנתר מרכזי".
לדבריו, הרפואה המודרנית מחייבת שימוש בצנתרים, ניתוחים מורכבים וחדירה לאיברים חיוניים, וכל פגיעה בנהלי הבטיחות עלולה להוביל לזיהום. מדובר בחיידקים העמידים לרוב סוגי האנטיביוטיקה, והם גורמים לתמותה בכ-10% מהמקרים.
הרקע להקמת התוכנית הלאומית
זיהומים נרכשים במערכת הבריאות פוגעים בכ-5% מכלל המאושפזים ומובילים לתמותה של אלפי מטופלים מדי שנה, כאשר מרביתם נחשבים בני מניעה.
בארצות הברית מוערך כי זיהומים נרכשים בבתי חולים גורמים לכ-1.7 מיליון מקרי הידבקות וכ-100 אלף מקרי מוות מדי שנה.
בישראל הוערך בשנת 2010 כי הזיהומים גרמו לכ-5,000 מקרי מוות בשנה, בעוד שמבקר המדינה העריך כי מספר מקרי התמותה מחיידקים עמידים עומד על 4,500-6,000 בשנה. בעקבות הנתונים הוקם, בהחלטת ממשלה, המרכז הארצי למניעת זיהומים במשרד הבריאות.
לדברי כרמלי, כיום נרשמים בכלל בתי החולים כ-4,000 מקרי זיהום בשנה, אולם ללא התוכנית הלאומית היו צפויים כ-8,700 זיהומים, הכוללים זיהומי דם ביחידות לטיפול נמרץ, זיהומים מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, זיהומים בדרכי השתן וזיהומים עמוקים לאחר ניתוחים, ובהם ניתוחי החלפת מפרקי ירך וברך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו