"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"התנ"ך" של הרפואה: אח מישראל חשף טעות רפואית בספר לימוד עולמי

מה שהחל כהכנת מצגת לסטודנטים הסתיים בתיקון בספר Critical Care Nursing - לאחר שגילה כי ערך קריטי הופיע שגוי במשך יותר מעשור

,עודכן
0השמעה
בית חולים (ארכיון). צילום: ג'יני

גילוי מקרי של איש צוות רפואי מישראל הוביל לתיקון באחד מספרי הלימוד החשובים ביותר בעולם בתחום הטיפול הנמרץ. מוחמד זבידאת, אח מוסמך במחלקה לרפואה דחופה במרכז הרפואי לגליל בנהריה ומרצה במרכז להכשרה מתקדמת ברמב"ם, חשף טעות רפואית מהותית שהופיעה במשך שנים במהדורות שונות של ספר הלימוד הבינלאומי Critical Care Nursing, המוכר בקרב אנשי סיעוד בשם "מורטון".

הספר משמש מקור מרכזי ללימודים על-בסיסיים בסיעוד, בטיפול נמרץ וברפואה דחופה, ואף מהווה בסיס לבחינות ההסמכה של משרד הבריאות. "הספר הזה הוא ממש ה'תנ"ך' של רפואת החירום והטיפול הנמרץ", סיפר זבידאת. "אנשים סומכים עליו בעיניים עצומות. לומדים ממנו בארץ וגם במדינות רבות בעולם".

מספר אחד שלא הסתדר

הגילוי התרחש במהלך הכנת הרצאה לסטודנטים בנושא מחלות אנדוקריניות. "הגעתי לפרק שעוסק בתסמונת של הפרשה בלתי הולמת של ההורמון נוגד ההשתנה (SIADH)", סיפר. "פתאום ראיתי שבספר מופיע ערך נתרן של 33. מיד אמרתי לעצמי שזה לא יכול להיות נכון".

לדבריו, הערך הנכון שממנו מתחילים לחשוד במצב הוא 133 מ"ל לליטר, ולא 33. "המשכתי לבדוק וגיליתי שבמקום אחר בספר הופיע ערך של 138, וגם שם למעשה היה צריך להיות כתוב 133".

האח מוחמד זבידאת,

במקום להניח שמדובר בטעות נקודתית, החליט זבידאת לבדוק את המהדורות הקודמות. "חזרתי למהדורת 2023, אחר כך למהדורות ישנות יותר, ולבסוף גיליתי שהטעות מופיעה כבר יותר מעשר שנים. בכל המהדורות הופיע בדיוק אותו מספר".

כדי לוודא את ממצאיו, פנה לספרות המדעית המקצועית. "כשראיתי שבכל המקורות המדעיים מופיע הערך הנכון, החלטתי לכתוב ישירות למחברי הספר".

לדבריו, התגובה הייתה מיידית. "המחברת הראשית הודתה לי על הזמן שהשקעתי בבדיקת הנושא, והמחבר השני כתב לי תודה על כך ששמתי לב לטעות והודיע שהיא תתוקן במהדורה הבאה".

סכנה רפואית ממשית

תסמונת SIADH גורמת להפרשת יתר של ההורמון ADH, שתפקידו לשמור מים בגוף. כתוצאה מכך הגוף אוגר נוזלים, רמת הנתרן בדם יורדת ועלולה להתפתח היפונתרמיה - מצב שעלול לגרום לבלבול, פרכוסים, ירידה במצב ההכרה ואף לתרדמת ולמוות אם אינו מטופל בזמן.

מכתב התשובה מהמחבר- "הטעות תתוקן",

התסמונת עלולה להופיע בעקבות תרופות, מחלות של מערכת העצבים כגון שבץ מוחי, דימום מוחי או חבלת ראש, דלקת קרום המוח, וכן בקרב חולים עם גידולים מסוימים - בעיקר סרטן ריאה מסוג תאים קטנים.

"לפי ערכי הנתרן גם מאבחנים את המצב וגם מחליטים על הטיפול", הסביר זבידאת. "הטיפול מתחיל כבר כאשר רמת הנתרן יורדת מתחת ל-133. אם מישהו היה מסתמך רק על המספר השגוי שמופיע בספר, הוא היה עלול לחשוב שהמטופל עדיין לא נמצא במצב שמצריך התערבות".

לדבריו, "אני מקווה שאנשים לא מתו מזה ושהגילוי הזה ימנע טעויות בעתיד. בסופו של דבר, זה ספר שאנשים מתייחסים אליו כמעט כאל מקור שלא יכול לטעות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר