חודש וחצי ללא תשובות: הדיון הסוער בכנסת בפרשת "פרינוק"

ועדת הבריאות של הכנסת דנה הבוקר (שני) בפרשת ההרעלה מחומרים מרדימים במחיות המזון של פרינוק. במהלך הדיון העידה יעל ביטון, אם לשתי ילדות שנפגעו מהמוצר, ושיתפה בפרטי האירוע ובתחושותיה מאז.

"אני האמא של הבנות שהורעלו מאותה צנצנת", סיפרה ביטון. "הבנות קמו בבוקר, זה היה יום חופש, יום ל"ג בעומר. בסביבות 11:30 הבת הגדולה שלי פותחת את הצנצנת ונותנת לרוני בת 3 ולשחר בת 9 חודשים. היא נותנת כמה כפיות ורואה ששתיהן מעולפות".

לדבריה, "הקטנה מסוחררת בלול והגדולה על הרצפה. בעלי התקשר אליי ומיד רצתי הביתה ולקחתי אותן לבית חולים. שם עשו להן את כל הבדיקות. היה ברור לי שהצנצנת הזו של מחית פירות מורעלת".

ביטון הוסיפה כי לאחר שבנותיה התאוששו החלה לדרוש מהרופאים לבדוק את המוצר. "בבתי החולים, אחרי שהן התאוששו מזה, התחלתי להציק לכל הרופאים ואמרתי להם: 'תקחו ממני את הצנצנת'. רק אחרי חודש וחצי זה נבדק וראו שיש בזה את התרופות האלה".

האם תיארה גם את ההשפעה האישית של המקרה עליה ועל משפחתה. "לי זה פגע בביטחון האישי. אני בודקת כל דבר שהוא סגור", אמרה.

במהלך הדיון התייחסה לפרשה גם פנינה אורן שנידור, מנהלת מערך רגולציה במזון במשרד הבריאות. "העבודה היומיומית שלי היא אבטחת בטיחות המזון מתוך כוונה להבטיח שהמזון ייצא לצרכן הסופי כשהוא בטוח וראוי למאכל. הקו המנחה שלנו בחקירת אירועים מהסוג הזה במזון לתינוקות הוא עיקרון הזהירות המונעת", אמרה.

בהתייחסות לסוגיית הוואקום באריזות המזון הוסיפה: "נשאלנו פה על הואקום. ההיסטוריה מלמדת שב-1991 היה מקרה של הרעלה במדינת ישראל שהכניסו רעל עכברים בתוך המזון. הפעילות המתקנת שנעשתה בעקבות אותו אירוע חוקקה את חובת הסגירה בוואקום".

במשרד הבריאות הדגישו כי פעלו מיד עם קבלת המידע על המקרה. "התפקיד המרכזי הוא בריאות הציבור, הבטחת מזון בטוח ולצד זאת אמון הציבור. עם היוודע האירוע למשרד הבריאות מיד פעלנו. זה נחשב מבחינת הגורמים כאירוע רפואי פרטני. רק אחרי שקיבלנו מידע על אירוע דומה התחלנו בבדיקות ובחקירה אפידמיולוגית", נמסר.

עם זאת, בדיון לא ניתנה תשובה לשאלה מדוע חלף כחודש עד לבדיקת המוצר שממנו נפגעו בנותיה של ביטון. על כך השיבה אורן שנידור: "עדיין מדובר באירוע שנמצא תחת חקירה משטרתית, ולא נכון לבוא ולפרט בדיוק את העובדות ואת ציר הזמן".

בהמשך הדיון חשף משרד הבריאות כי בבדיקות שבוצעו לעשרות ואף מאות צנצנות מזון לתינוקות נמצאו מקרים נוספים של תקלות במנגנון הוואקום. עם זאת, לדבריהם, באותן צנצנות לא נמצאו חומרים מסוכנים. ד"ר פנינה אורן שנידור, מנהלת מערך רגולציה במזון במשרד הבריאות, אמרה כי "האינדיקציות הן שלא מדובר על כשל בבטיחות המזון או מזהמים קלאסיים. דגמנו בעשרות נקודות שיווק ובדקנו גם את הואקום, משום שזה קריטי. מצאנו שאריזות שהיו סגורות הרמטית היו תקינות. בחלק מהבדיקות מצאנו שהייתה תקלה בוואקום בצורה מינורית, אך לא נמצאו בהן חומרים מסוכנים".

למרות הדיון הממושך, הן משרד הבריאות והן המשטרה לא סיפקו תשובה ברורה לשאלה מדוע חלפו כחודש וחצי מהמקרה הראשון ועד לבדיקת צנצנת המזון החשודה. סנ"צ עדי מזרחי אבוהרון ממחוז ירושלים ציינה כי המקרה הראשון נתפס בתחילה כאירוע בודד, ורק לאחר שהתקבל דיווח על מקרה דומה נוסף הצליחה המשטרה לקשור בין המקרים. "כאשר המקרה השני הגיע, אנחנו כמשטרה עשינו את החיבור בין שני המקרים. יש חקירה מאוד אינטנסיבית שנעשית בשיתוף משרד הבריאות וגורמים נוספים", אמרה.

במהלך הדיון מתח כתב כאן 11, נוב ראובני, שחשף את הפרשה, ביקורת על הטיפול במקרה הראשון. לדבריו, האם פנתה שוב ושוב לרשויות בדרישה לבדוק את הצנצנת שממנה אכלו בנותיה. "יושבת פה אמא שהבנות שלה התמוטטו אחרי שצרכו את המוצר. היא מתחננת שיבדקו את הצנצנת הזו ומבקשת פעם אחר פעם שיבדקו אותה, ורק אחרי חודש מבקשים ממנה להביא קבלות על המוצר", אמר.

יעל ביטון שבה וזעקה במהלך הדיון: "זה לא מזון מקולקל, זה מזון מורעל. כולנו אכלנו מזון לא טוב, אבל אף אחד לא מעלה בדעתו שנקנה מזון תינוקות ויהיו בו בנזודיאזפינים". לדבריה, אחת מבנותיה התקשתה ללכת במשך שבוע לאחר האירוע. "עד היום היא אומרת שהיא חשבה שהיא הולכת למות. ברוך השם הילדות ניצלו בנס ולא אכלו עוד כמה כפיות, כי מי יודע מה היה המצב שלהן".

עוד התריעו מומחים בדיון כי כיום אין בישראל מערכת ממוחשבת המסוגלת לזהות במהירות אירועי הרעלה חריגים מסוג זה. ד"ר יעל לוריא, מנהלת המרכז הארצי למידע בהרעלות ברמב"ם, אמרה כי רופאים אינם יכולים לדווח באופן מיידי לגורמי הפיקוח במשרד הבריאות במהלך סופי שבוע, והזהירה כי היעדר מערכת לזיהוי קשר בין אירועים דומים עלול לעכב משמעותית את גילוי המקרים. "אם עבר חודש בין הדיווחים ואין מערכת שמזהה סיגנלים, הסיכוי שנעלה על משהו יורד", אמרה, והוסיפה כי כיום קיימים גם כלי בינה מלאכותית שיכולים לסייע בזיהוי מהיר של אירועים חריגים.

מנגד, ליאור אבינועם, עוזר מנכ״ל משרד הבריאות דחה את הטענה כי לא ניתן לדווח על אירועים חריגים בזמן אמת. "אנחנו יודעים לקבל דיווחים בכל שעה ביום ולנהל עליהם דיונים גם ביום שישי ב-11 בלילה. מערכת הבריאות עובדת במצב חירום כמעט במקביל לשגרה", אמר. עם זאת, הוסיף כי ייתכן שיש מקום לבחון הקמת מערכת דיווחים אוטומטית, אף שלדבריו מנגנון הדיווח הקיים כבר פועל כיום.

לדברי יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ יוני משריקי, מדובר ב"מקרה חמור ומדאיג", במיוחד משום שמדובר במזון המיועד לתינוקות. הוא הדגיש כי לצד החקירה המתנהלת, יש להפיק לקחים, לחזק את מנגנוני הפיקוח והבקרה ולשפר את התיאום בין כלל הגורמים המעורבים.

משריקי קרא למשרד הבריאות לגבש בדחיפות נוהל ארצי שיאפשר זיהוי ודיווח מהיר על מקרי הרעלה, וכן להקים מנגנון לשיתוף מידע בין בתי החולים, קופות החולים, משרד הבריאות וגורמי האכיפה. בנוסף, דרש לבחון החמרת הפיקוח על מוצרי מזון לתינוקות לאורך כל שרשרת הייצור, הייבוא