שתי תביעות רשלנות רפואית המתנהלות בבית משפט השלום בחדרה מעלות טענות חריגות לפגיעות בעוברים במהלך ניתוחים קיסריים בבית החולים הלל יפה. התביעות, שהוגשו נגד משרד הבריאות ובית החולים, עוסקות בשני מקרים שונים שבהם נטען כי רופאים פגעו בראשיהם של עוברים וגרמו להם לנזקים בלתי הפיכים.
ההליכים המשפטיים טרם הסתיימו, ולא התקבלו פסקי דין. את התביעות הגיש עו"ד אורן בושרי בשם שני הילדים והוריהם, בדרישה לפיצויים.
צלקת בקרקפת
במקרה הראשון מדובר בפעוט כבן 3, שנולד בניתוח קיסרי בנובמבר 2022. הניתוח בוצע בשל האטה בדופק העובר, אולם לפי כתב התביעה, "סכין המנתחת ששימשה לפתיחת דופן הרחם ביצעה חתך עמוק מדי לתוך חלל הרחם, תוך גרימת חתך עמוק בקרקפת העובר".
עוד נטען כי "דרך החיתוך בוצעה ברשלנות, והשיטה הייתה צריכה להיות בחיתוך מינימלי של הרחם באמצעות סכין, ולאחר מכן הרחבת החתך בעזרת האצבעות של המנתח - כאשר העמקת החתך עלולה לפגוע בראש העובר הנמצא בקרבת החתך - כפי שאכן אירע".
לטענת המשפחה, הפגיעה הותירה צלקת עמוקה בקרקפת הילד עם אזור ללא צמיחת שיער, מצב קבוע שעלול לגרום גם לפגיעה נפשית בעתיד. בחוות דעת רפואית התומכת בתביעה קבע ד"ר ערן אהרון כי "נדרשת זהירות מירבית כאשר מבצעים את פתיחת הרחם", וכי "החתך העמוק בקרקפת התינוק נגרם על ידי פתיחה לא זהירה של הרחם, תוך חיתוך עמוק ואסור של דופן הבטן - וצמיחת השיער חסרה בכל אזור החתך שנגרם על ידי סכין המנתחים".
פגיעה בעין
המקרה השני עוסק בילדה כבת 10, שנולדה בניתוח קיסרי ביוני 2016. גם כאן נטען כי "סכין המנתח, שמטרתה לחתוך את דופן הבטן, חתכה עמוק מדי ופנימה מדי - כך שהסכין לא חתכה רק את בטן האמא ההרה, אלא גם את עפעף עינה של התינוקת בעודה ברחם".
לפי התביעה, התינוקת נפגעה בשק הדמעות ועברה ניתוח לשחזורו ימים לאחר הלידה. השחזור בוצע בעפעף בלבד, ללא תיקון הצינורית, והיא נותרה עם נכות אסתטית בשל הצלקת בעינה.
עוד נטען כי בעקבות הטראומה בלידה התפתחה אצל הילדה תסמונת שהובילה למחלת פסוריאזיס. רופא העור ד"ר גיא שלום קבע בחוות דעת כי "כלל האירועים שיכלו להוביל להתפרצות מחלת הפסוריאזיס במקרה הנוכחי התרחשו בשל התאונה המיילדותית שחוותה".
בתביעה נטען בנוסף, בהתבסס על חוות דעת רפואית, כי "הפגיעה בעינה של התינוקת נגרמה על ידי פתיחה לא זהירה של הרחם, תוך חיתוך עמוק ואסור של דופן הבטן".
תגובת המדינה ובית החולים
בכתבי ההגנה דחו משרד הבריאות ובית החולים את כלל הטענות. לטענתם, "האירועים נשוא התביעה היו בלתי צפויים, בלתי נמנעים וללא כל אפשרות של חיזוי - ומקור הנזקים אינו קשור לטיפול הרפואי המסור שניתן בבית החולים".
עוד נכתב כי "הנזקים אינם תוצאה של רשלנות ואינם קשורים לטיפול הרפואי שניתן תוך נקיטת כל אמצעי הזהירות הנדרשים". ההגנה נסמכת, בין היתר, על חוות דעתו של פרופ' יריב יוגב.
מבית החולים הלל יפה נמסר: "מדובר בתביעות הנוגעות לאירועים משנת 2016 ו-2022 שאינם מעידים על כשל מקצועי מהותי, המתנהלות בבתי המשפט כעת - והמדינה הגישה מטעמה כתבי הגנה מפורטים בכל אחת מהן. התביעות הגיעו לשלבים מתקדמים של התדיינות, ואנו משוכנעים כי צדקתנו וההתנהלות המקצועית של צוותינו יתבררו בבית המשפט".
"נדגיש כי שתי התביעות מיוצגות על ידי אותו עורך דין, שלכאורה מנסה לייצר לעצמו יתרון יחסי באמצעות התקשורת - כחלופה לדיון אמיתי ושקוף עד להכרעה בבית המשפט", הוסיפו. "פרקטיקה זו, לצערנו, נעשית מקובלת יותר ויותר, על חשבון בחינה שקופה, עניינית ומקצועית של הדברים. כמובן, בשל חובת הסודיות הרפואית אין באפשרותנו לפרט מעבר לאמור - אך הדבר נעשה באופן מלא בבית המשפט".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו