נעקצים ללא הפסקה? זו הסיבה האמיתית שהיתושים חוגגים עליכם

הסיוט של הקיץ: בשבועות האחרונים נדמה שהיתושים השתלטו לחלוטין על כל עיר בישראל. ברשתות החברתיות, בקבוצות התושבים ובמוקדים העירוניים השונים מצטברות עוד ועוד תלונות מכל רחבי הארץ על כמויות חריגות ומטרידות במיוחד של המזיקים המעופפים.

התושבים המתוסכלים, שחלקם מדווחים כי כבר אי אפשר לצאת מהבית בשעות הערב, מגלים שגם תכשירים דוחי יתושים, רשתות בחלונות ומכשירים חשמליים יקרים כבר לא תמיד מספקים להם את ההגנה המובטחת. התחושה הכללית היא שאנחנו פשוט נעקצים הרבה יותר - ובכל מקום.

ד"ר מוחמד סח, מומחה למחלות עור ומין במכבי שירותי בריאות מחוז צפון, עושה סדר בבלגן ומסביר כי התחושות שלנו לא מקריות, אלא מבוססות על שילוב מורכב של ביולוגיה, אקלים והתנהגות אנושית.

השאלה שמתסכלת את כולם: "למה דווקא אני?"

רבים מאיתנו מכירים את הסיטואציה המרגיזה שבה כמה אנשים יושבים יחד באותה גינה, אך רק אחד מהם חוזר הביתה נפוח ומתגרד בלי הפסקה. מסתבר שלא מדובר במקרה. לדברי רופא העור, מחקרים מדעיים בתחום אקולוגיית החרקים מוכיחים בצורה חד-משמעית כי יתושים אינם פועלים באופן אקראי כשהם מחפשים את הקורבן הבא שלהם.

הרופא מסביר כי היתושים ניחנים ביכולת מתוחכמת לזהות בני אדם באמצעות שילוב של גירויים פיזיולוגיים שונים. בין היתר, הם נמשכים לפליטת פחמן דו-חמצני מהנשימה שלנו, לחום הגוף, ללחות הגבוהה וכן לרכיבים נדיפים מסוימים שנמצאים בריח הטבעי של העור של כל אחד ואחת מאיתנו.

"סקירות מדעיות רחבות שפורסמו ב-PubMed Central מצביעות על כך שמנגנון החיפוש והאיתור של היתושים מבוסס על שילוב של כמה אותות וגירויים במקביל, ולא על גורם בודד", מסביר ד"ר סח.

המשמעות של הנתון - לכל אדם יש למעשה "חתימה ביולוגית" ייחודית ושונה לחלוטין מבחינת מידת המשיכה שלה ליתושים. לדברי רופא העור, זהו ההסבר לפערים העצומים ב"חוויית" העקיצות בין אנשים שונים שנמצאים בדיוק באותו מרחב ובאותו הזמן.

סוף לתיאוריות: האם היתושים פיתחו עמידות לתכשירי ההגנה?

אחת התלונות המרכזיות של הציבור בקיץ הנוכחי היא שהתכשירים השונים פשוט הפסיקו לעבוד. הרופא מבקש להרגיע את התיאוריות על "סופר-יתושים" שעברו מוטציה, ומסביר כי תכשירים דוחי יתושים מעולם לא נועדו ליצור חסימה פיזית או מוחלטת מפני עקיצות. התפקיד שלהם הוא בסך הכל להפחית ולשבש את היכולת של היתוש לאתר את האדם בסביבה.

לדברי הרופא, ברגע שמשתנים תנאים בסיסיים בשטח - כמו למשל הזעה מוגברת בגלל הלחות הישראלית, ביצוע פעילות גופנית, זמן חשיפה ממושך מחוץ לבית או סתם אי-הקפדה על תדירות המריחה הנכונה - רמת ההגנה בפועל של אותם תכשירים עשויה לרדת בצורה דרסטית ובמהירות.

באותו אופן, מסביר הרופא, גם האמצעים הסביבתיים המוכרים כמו רשתות ומכשירים חשמליים ביתיים אמנם מפחיתים את רמת החשיפה שלנו למזיקים, אך הם אינם מסוגלים למנוע לחלוטין חדירה של יתושים לתוך מרחב המחיה, במיוחד כאשר ישנם מקורות דגירה והתרבות סמוכים שלא טופלו כראוי - כמו ביצה או אפילו דלי מים שלא התרוקן. 

זה לא רק כמות היתושים - זו מערכת החיסון שלכם

נקודה חשובה נוספת שמעלה ד"ר סח נוגעת לאופן שבו הגוף שלנו מגיב לעקיצה עצמה. לשבריו, תגובת הגוף לעקיצת יתוש משתנה באופן משמעותי מאוד בין אנשים שונים. מדובר למעשה בתגובה ישירה של מערכת החיסון לחומרים המורכבים שהיתוש (במקרה הזה, היתושה) מזריק לתוך העור שלנו בזמן העקיצה.

הרופא מפרט כי התגובה הזו יכולה לנוע בין אדמומיות קלה וכמעט בלתי מורגשת, לבין נפיחות גדולה, גרד משמעותי ומציק, ולעיתים אף תגובה אלרגית מקומית וממושכת שנשארת על העור במשך ימים ארוכים.

"ההבדלים הקיצוניים האלה בתגובות של העור אינם מעידים בהכרח על כך שאותו אדם ספג כמות גבוהה יותר של עקיצות פיזיות", מדגיש ד"ר סח, "אלא הם משקפים בעיקר רמת רגישות שונה לחלוטין של מערכת החיסון הספציפית לכל עקיצה בודדת".

השילוב הקטלני: אקלים, מגורים, וביולוגיה

בשורה התחתונה, כפי שמסביר הרופא, העלייה הדרמטית בדיווחי התושבים על עקיצות קשורה ישירות לשילוב של כמה גורמים סביבתיים במקביל. ראשית, תנאי האקלים המשתנים מאריכים באופן עקבי את עונת הפעילות של היתושים בישראל.

שנית, המגורים באזורים עירוניים צפופים מייצרים פוטנציאל גבוה בהרבה למקורות של מים עומדים (כמו תחתיות של עציצים, מזגנים מטפטפים או אתרי בנייה). לבסוף, גם הרגלי החיים שלנו, הכוללים יציאה למרחבים הפתוחים בשעות הפעילות המרכזיות של היתושים, מגבירים את הסיכון.

כאשר כל התנאים הללו משתלבים יחד עם השונות הביולוגית והגנטית שקיימת בין בני האדם, מתקבלת אותה תחושת "החמרה" קיצונית שכולנו מרגישים כעת. "עקיצות יתושים הן תוצאה של מפגש בין סביבה, ביולוגיה והתנהגות אנושית. לכן גם פתרונות קיימים פועלים באופן חלקי בלבד, ולעיתים נדרש שילוב של כמה שכבות הגנה במקביל כדי לצמצם חשיפה", מסכם ד"ר סח.