התגלית שתעצור את נגיף השפעת? "כמו שודדי ים שמשתלטים על ספינה"
מדענים מאוניברסיטת ורמונט גילו כיצד זנים שונים של שפעת חודרים לתאי הריאה שלנו • מתברר שלא כולם פועלים באותה צורה, וחלקם תלויים ב"מפתח" מיוחד כדי להיכנס • המשמעות על פי החוקרים: דרך חדשה ויעילה בהרבה לעצור את ההידבקות עוד לפני שהמחלה מתפרצת
Your browser doesn’t support HTML5 audio
פריצת דרך מדעית שעשויה לשנות את כל מה שידענו על מחלת השפעת: מחקר חדש שפורסם השבוע בכתב העת היוקרתי The Journal of Virology חושף כי לא כל זני השפעת משתמשים באותה "דלת כניסה" כדי לחדור לתאי הריאה שלנו. לפי החוקרים, התגלית הזו פותחת פתח לפיתוח תרופות חדשות שיעצרו את המחלה עוד לפני שהיא גורמת לנו להרגיש חולים.
צוות החוקרים מאוניברסיטת ורמונט בארה"ב, בראשות ד"ר אמילי ברוס,מרצה בכירה למיקרוביולוגיה וגנטיקה מולקולרית בפקולטה לרפואה במוסד האדקמי בחן את שני הזנים הנפוצים ביותר של השפעת העונתית: H1N1 ו-H3N2. המטרה המקורית הייתה בכלל להבין איך הווירוס נע בתוך התא, שכן המחלה פורצת כשהוא מצליח לחדור לתא בריא, לשכפל את עצמו בהמוניו, ולהתפשט לתאים נוספים בריאות.
את התגלית החדשה, הם גילו לגמרי במקרה. במהלך הניסוי, החוקרים גילו להפתעתם כי כשהם הסירו מתאי הריאה חלבון מסוים (הנקרא Rab11B), זן ה-H3N2 פשוט לא הצליח לחדור פנימה ונותר חסר אונים בחוץ. לעומתו, זן ה-H1N1 המשיך לחדור לתאים לשגשג ולהשתכפל ללא כל בעיה.
"מפתחים טקטיקות שונות"
לפי ד"ר ברוס, המשמעות של הגילוי הזה עצומה: עד כה, הקהילה המדעית סברה שכל נגיפי השפעת משתמשים באותו המנגנון בדיוק כדי להדביק את תאי הריאה. כעת מתברר שלכל זן יש טקטיקה שונה, וחלקם תלויים לחלוטין בחלבון ספציפי של הגוף שלנו, שמשמש עבורם כמעין "מפתח" הכרחי.
"וירוסים הם כמו שודדי ים מארצות שונות שמנסים להשתלט על ספינה," מסבירה ד"ר ברוס בציוריות את הממצאים. "וירוסים שונים, כמו סוגים שונים של פיראטים, משתמשים בשיטות ובכלים שונים כדי לעלות לסיפון. אם אנחנו מוציאים מהמשוואה את החלבון הנכון שמסייע להם, וירוס ספציפי פשוט לא יצליח להיכנס".
הסוף לחלק מהזנים של המחלה?
כיום, רוב הטיפולים המוכרים בשוק נועדו בעיקר להקל על התסמינים המוכרים (חום, כאבי שרירים ותשישות) או לקצר מעט את משך המחלה, בעוד שהחיסונים השנתיים מתמקדים במניעה כללית. החוקרים סבורים כי התגלית המקרית החדשה מספקת למדענים מפת דרכים מדויקת ונקודתית הרבה יותר.
לדבריהם, במקום לנסות להילחם בווירוס אחרי שהוא כבר חדר, התבסס והחל להשתולל בגוף, התרופות של המחר יוכלו להתמקד בחסימת אותם חלבונים תאיים המשמשים כ"דלתות כניסה". בדרך זו, הווירוס יישאר נעול בחוץ, לא יוכל לשכפל את עצמו - והמחלה פשוט תיעצר עוד לפני שהתחילה.
כעת, החוקרים אומרים כי הם מתכוונים להמשיך ולחקור את המנגנון המולקולרי המדויק של החלבון, בתקווה שהמחקר המבטיח יתורגם בהקדם לטיפולים קליניים חדשניים בקליניקות, שישאירו את השפעת העונתית מחוץ לתחום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו