זו אחת התביעות הקשות והטראגיות שנחשפו בשנים האחרונות במערכת הפסיכיאטרית בארץ: עמוס אפשטיין נפטר כשהוא בן 51 בלבד, לאחר שלטענת משפחתו עבר טיפול רשלני, מוטעה וכושל - תחילה במחלקה הפסיכיאטרית הסגורה שבה אושפז, ובהמשך בחדר המיון שאליו הובהל. כך עולה מתביעת רשלנות רפואית שהוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד נגד בית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי שער מנשה ובית החולים הממשלתי הלל יפה בחדרה.
פרופ' אייל לשם: "בן 13 אושפז בטיפול נמרץ אחרי שנדבק במלריה" (ארכיון) // מתוך האינסטגרם של ביה"ח שיבא
התביעה הוגשה על ידי עורכי הדין שי פויירינג ונמרוד הלוי. תלונת המשפחה על הטיפול בעמוס נחשפה ביוני 2023 בתחקיר "היום" על העלייה המחודשת המדאיגה בקשירה ובידוד חולים בבתי החולים הפסיכיאטריים בארץ. משפחתו הגישה את התביעה נגד שני בתי החולים בעקבות פטירתו באפריל 2023.
שעות של הידרדרות ללא מענה
על פי התביעה, עמוס אובחן עם מחלת נפש ואושפז בכפייה בשל התקף פסיכוטי ב-11 באפריל 2023 במחלקה א׳1 בבית החולים הפסיכיאטרי שער מנשה - בית החולים הגדול בישראל לבריאות הנפש, הממוקם באזור המנשה בקרבת פרדס חנה וכרכור. הוא אושפז בחדר בידוד מרופד, המשמש לשהייה של מטופלים המסכנים את עצמם או את סביבתם.
לקראת השעה 01:00 בלילה החל מצבו להידרדר, והוא החל להראות סימנים של חולשה קשה ומתמשכת. מצבו המשיך להחמיר במהלך הלילה, עד שבבוקר נמצא מעורפל, מתנשם בכבדות, ללא דופק וללא נשימה - במצב של מוות קליני.
בשלב זה החלו הרופאים לבצע בו החייאה, והוזעק אמבולנס טיפול נמרץ של מד"א. הוא הועבר כשהוא מונשם ומורדם לחדר המיון בבית החולים הלל יפה בחדרה. על פי התביעה, שם נבדק על ידי רופא נפרולוג ועבר בדיקת CT ראש, והוחלט להעבירו לאשפוז ביחידה לטיפול נמרץ - אך הדבר לא התבצע, בטענה שאין מקום. לאחר שעות של התעלמות מתמשכת ובוטה ממצבו הלבבי, נקבע מותו בשעה 18:35.
"הטיפול לא מיצה את האפשרויות"
התביעה נסמכת על חוות דעתו של פרופ' יונתן חסין, מבכירי הקרדיולוגים בארץ, הקובע כי עמוס נפטר במצב של הלם מתקדם ודום לב, וכי בבית החולים שער מנשה לא תועד מעקב רציף או ניסיון לאתר את הגורם לירידה בלחץ הדם במהלך האירוע שקדם לדום הלב. לדבריו, סביר להניח כי מעקב פשוט - מדידת לחץ דם, רישום אק"ג ובדיקות דם רוטיניות - היה מאתר כבר אז כי מדובר במצב חמור שדרש הפניה מיידית לחדר מיון, העברה שהייתה מאפשרת אבחון וטיפול נאותים שיכלו למנוע את מותו.
פרופ' חסין קבע עוד כי בחדר המיון בבית החולים הלל יפה הגיע עמוס במצב של שוק לאחר החייאה, אולם הטיפול בו לא מיצה את האפשרויות להציל את חייו: הוא לא הועבר ליחידה לטיפול נמרץ כפי שנדרש ממצבו, לא נקרא ייעוץ קרדיולוגי, לא בוצעה בדיקת אקו לב ולא נשקלה אפשרות לצנתור לב דחוף - למרות ההוראות הברורות המחייבות פעולה זו.
פרופ' חסין הוסיף כי "אין ספק שמקומו של חולה זה היה ביחידה לטיפול נמרץ, שם ניתן היה להשלים את הבירור הקרדיאלי הראשוני עם ביצוע אקו לב והוא יכול היה לקבל טיפול אופטימלי - וכל זה נמנע ממנו בעת ששהה שעות מרובות ללא תוחלת בחדר המיון. בעיקר אינה מובנת התעלמות הרופאים מהסימנים הברורים של פגיעה קרדיאלית חמורה. על פי ההנחיות הכתובות, חולה לאחר החייאה מחוץ לבית החולים עם תרשים אק"ג כה פתולוגי היה אמור לעבור מיד הערכה קרדיאלית כולל צנתור דחוף, שהיה יכול להציל את חייו".
עוד הוסיף כי "מדובר במקרה מצער של מוות בגיל צעיר יחסית, כאשר המערכת הרפואית לא פעלה על פי פרקטיקה רפואית סבירה, ואין ספק כי מעקב, אבחון וטיפול מתאימים למצבו היו יכולים, בסבירות גבוהה, למנוע את מותו".
עורכי הדין כתבו עוד בתביעה כי במחלקה הפסיכיאטרית הסגורה בשער מנשה "בירור בסיסי ומעקב פשוט היו מאפשרים לזהות כי מדובר במצב חמור ולפעול להפנייתו המיידית לחדר המיון בשלב שבו הנזק הלבבי היה עדיין הפיך, ואז פעולות טיפוליות היו מבוצעות ומצילות את חייו בסבירות גבוהה", וכי בחדר המיון בבית החולים הלל יפה "התעלמו ממכלול הנתונים הרפואיים - וזהו כשל מערכתי המהווה רשלנות רפואית חמורה, אשר הביאה למניעת טיפול הולם, ולאחר שעות של התעלמות מתמשכת ובוטה ממצבו הלבבי הוא נפטר".
שני בתי החולים הנתבעים טרם הגישו כתבי הגנה לתביעה. מבית החולים שער מנשה נמסר כי "אנחנו מצטערים על מותו של עמוס אפשטיין ז"ל ומשתתפים בצער המשפחה. נגיב לתביעה כמקובל בין כותלי בית המשפט". מבית החולים הלל יפה נמסר כי "המטופל הגיע לחדר המיון כשהוא מונשם ומורדם, ולצערנו, למרות מאמצים כבירים של הצוות המטפל, נקבע מותו. מפאת סודיות רפואית בית החולים אינו יכול להתייחס לפרטי המקרה, ויגיב בערכאות המתאימות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו