"כיום, מי שמוהל פוגע בו - מוצא עצמו מול שוקת שבורה"

בתקופה האחרונה התפרסמו מספר מקרים של סיבוכים בברית מילה, מהם נפטרו או נפגעו מספר תינוקות. פרופ' יובל בר יוסף, מנהל היחידה לאורולוגיית ילדים ביה"ח דנה לילדים באיכילוב, משוחח עימנו על התקריות ועל הקשיים והבעיתיות שקיימות כיום בתחום.

"יש חוזר של משרד הבריאות שמחייב דיווח על כל סיבוך בברית מילה. עברתי על כל המסמכים האלו לפני מספר שנים וגיליתי שמ-2004 ועד 2018 דווחו 760 סיבוכים", אומר בר יוסף, ומוסיף: "להערכתי מדובר בתת דיווח כי לא כולם יודעים לדווח על כל מקרה".

הוא ממשיך ואומר כי "מרבית הסיבוכים הם מינוריים - דימום פעיל או דימום שהיה בבית. ומקצתם יותר משמעותיים. גילינו שכמעט שליש (כ-280 מקרים) היו סיבוכים חמורים שחייבו צורך בניתוח, או קבלת מנות דם או אשפוז מעל יומיים".

על פי הנתונים הללו, מעריך פרופ' בר יוסף ששיעור הסיבוכים בברית עומד על כ-1 ל-1500 מקרים. לדבריו לא ניתן לחשב סטטיסטית האם ישנם יותר סיבוכים אצל מוהלים מורשים למול רופאים למול בריתות מילה במגזר הלא יהודי משום שלא ידוע כמה בריתות נעשות על ידי כל מגזר.

"מוהל יכול לקבל וולונטרית פיקוח של ועדה בין משרדית לפיקוח על מוהלים. כאשר למוהל יש סיבוכים, הסנקציה היחידה היא הסרת הפיקוח הוולונטרי. אך הוא עדיין יכול להמשיך לעשות בריתות".

בר יוסף מציין שלגבי ההליכים שננקטים בפועל נגד מוהלים שהתרשלו מדובר ב"תיבת פנדורה" ולא ברור מה הסנקציות ומה יעילותן. לדבריו בין הסיבוכים בברית מילה ניתן למנות דימומים או זיהומים בדרכי השתן כסיבוך של הברית, ופגיעות רקמה רכה בדרגות שונות וכן סיבוכים מאוחרים כצלקות שונות שאינן מדווחות.

"ב-2016 ראינו מספר סיבוכים של פגיעה בשק האשכים בברית והצלחנו לגרום לכך שאותו מוהל יפסיק לעבוד. יש מקרים של סיבוכים שנחתכת עטרת הפין וצינור השופכה ויש צורך בשתל עור. במקרים כאלו נעזרים בטיפולי תא לחץ שמשפרים את הסיכוי שהשתל ייקלט", מסביר בר יוסף.

"כיום, מי שמוהל פוגע בו - מוצא עצמו מול שוקת שבורה. בעבר נעשה ניסיון להטיל פיקוח בכנסת, אך הייתה התנגדות נחרצת של ח"כים חרדים ושל אנשי הרבנות. הטיעון היה לא להטיל מגבלות חוקיות על תהליך דתי. זו פגיעה בחופש הדת. ועלולות להיות לכך השלכות בינלאומיות. כרופא אני בהחלט רואה את הסיבוכים.

"להגיד שצריך רישוי למוהלים? לצערי זה לא הולך לקרות במדינה שלנו. יש אוכלוסיות שלא נשמעות לרשויות המדינה. להגביל ביצוע בריתות יעורר סערה גדולה. צריך למצוא מנגנון מוסכם להדק פיקוח וגם לתת לוועדה לפיקוח על המוהלים 'שיניים', כלי רגולציה. לא רק הסרת מוהל מרשימת המוהלים בפיקוח".

לדברי פרופ' בר יוסף כאשר הורים שואלים אותו באיזה מוהל לבחור המלצתו היא מוהל טוב ומנוסה. "צריך בעיניי להתייחס לזה כמו כל פעולה כירורגית בילד, כמו ניתוח שקדים. ללכת למישהו מנוסה, מומלץ ושיודע לתת תמיכה לאחר האירוע וזמין בטלפון לאחר מכן.

"ברית מילה זה ניתוח שנעשה בגיל 8 ימים ולניתוח יכולים להיות סיבוכים ולא משנה מה רמת הפיקוח. כך גם בבריתות. אי אפשר לצפות שלא יהיו סיבוכים. מוהלים צריכים להיות מודרכים להמליץ להורים לפנות מהר לבדיקת רופא אם יש צורך. תינוק בן 8 ימים שמאבד דם עלול מהר מאד להגיע למצב של סכנת חיים".

בתחילת חודש מרץ אושפז בוולפסון תינוק לאחר ברית מילה במצב בינוני ויציב לאחר שנדבק בהרפס, ככל הידוע מהמוהל שלו. המקרה דווח למשרד הבריאות כסיבוך של ברית המילה. התינוק אושפז למשך חודש ונדרש להמשך טיפול אנטיביוטי למספר חודשים ולמעקב התפתחותי אצל נוירולוג.

מחלת ההרפס עשויה להתבטא בזיהום עורי ובפצעים על העור אך במקרים אחרים היא עלולה לגרום לזיהום מפושט, לדלקת קרום המח ולנזק התפתחותי במהלך החיים ולעיתים אף למוות. בישראל מתרחשים מדי שנה כשני מקרים של הידבקות בהרפס בברית מילה.

למרות זאת, הוועדה לפיקוח על מוהלים במשרד הבריאות לא ממליצה על הפסקת נוהל ה"מציצה" בברית והחלפתו בשפופרת פלסטיק. הוועדה מסתפקת בהמלצה, לפיה במידה ולמוהל יש מחלה ויראלית או פצע בפה - הוא יוותר על המציצה. כמו כן, הוא מחויב ליידע את ההורים לפני הברית ולאפשר להם בחירה.

כמו כן, בתחילת חודש מרץ טופל בשערי צדק תינוק שסבל ממחסור בחמצן בדם, שלאחר מכן אובחן עם תופעה הפוגעת בקשירת ההמוגלובין בדם. מתשאול של ההורים התברר שהדבר נגרם מחשיפה של התינוק למשחת האלחוש אמלה לאחר הברית ולא לפניה, כפי שאמורים לעשות. המוהל שמל את התינוק הגיע מארה"ב וכנראה המליץ להורים על משחה לא נכונה.