בלי תואר: "פתרון הדחק" למחסור - שמדאיג את עולם הרפואה בישראל

הסוף לביקוש הגובר על ההיצע? משרד הבריאות מוביל מהלך להכרה בשלושה מקצועות טיפוליים חדשים בתחומי הפיזיותרפיה, הריפוי בעיסוק ולקלינאות תקשורת. ההערכה היא כי המהלך יחל כבר בסוף שנה זו. מודל דומה קיים באוסטרליה, קנדה ובריטניה.

מדובר בתחומים בהם יש ביקוש רב ומחסור במטפלים. זאת על רקע הגידול בביקושים לטיפולי התפתחות הילד, לצד הרפורמה בתחום. המהלך צפוי לסייע למחסור קשה במיוחד שנרשם בפיזיותרפיסטים במסגרות שיקום שונות, כמו שיקום גריאטרי. גם מערכת החינוך שמעסיקה כמחצית מקלינאי התקשורת והמרפאים בעיסוק מתקשה למשוך כח אדם.

המשמעות היא שכפי שלאחרונה נכנסו למערכת הבריאות מקצועות כמו אחות מומחית, עוזר רופא או תומך בריאות הנפש, ייתכן שבטיפול פיזיותרפיה או ריפוי בעיסוק - מטופלים ילוו באופן רציף על ידי עוזרי מטפלים.

"להרחיק" את המטופל?

ביקורת נשמעה על המהלך, בטענה כי מדובר באנשים ללא הכשרה אקדמית (שיעברו תוכנית הכשרה של 1000 שעות לימוד בלבד), שעלולים לתפוס את מקום המטפלים ובעצם כך "להרחיק" בין המטופלים לאנשי המקצוע. כמו כן, במקום לסייע למטפלים הם יגבירו את השחיקה שלהם, משום שהמטפל יצטרך להשגיח ולנטר את הפעולות שלהם.

בטיוטת חוזר שהפיץ לאחרונה משרד הבריאות בנושא עולה כי עוזרי המטפלים יוכלו לעבוד אך ורק במערכת הציבורית (מעונות יום שיקומיים, בתי ספר, חינוך מיוחד, מעונות רווחה, מוסדות אך לא במערך התפתחות הילד בקופות החולים). כמו כן, העסקתם תהיה בתקן נפרד ולא כמחליפים למטפלים. הכוונה היא כי היחס בין העוזרים למטפלים בעלי ההכשרה המקצועית יהיה 2-3 עוזרי מטפל לאיש מקצועות הבריאות, כאשר העוזרים יהיו כפופים למטפל.

"ידע תיאורטי"

נציגי משרדי הבריאות והרווחה הגדירו את היחס כ-3-4 עוזרים למטפל. עוד נקבע בהמלצות כי תוכנית ההכשרה תיקבע בהמשך, אך תכלול לפחות 1,000 שעות לימוד שיוכלו להתבצע במכללות שפועלות מטען מה"ט - מרכז להכשרה טכנולוגית. בטיוטת החוזר של משרד הבריאות מצויין רק כי ההכשרה תכלול "ידע תיאורטי והתנסות מעשית, עם דגש על היבטים של אחריות וסמכות, איכות ובטיחות, ואתיקה מקצועית, בכל הקשור למפגש עם המטופלים".

תנאי הסף לקבלת עוזר הם תעודת בגרות והכשרה ייעודית שתאושר על ידי משרד הבריאות. אנשי המקצוע בתחום חוששים שהדבר יפתח פתח להכשרה של בוגרות סמינרים חרדיים ללא רקע מקצועי מספיק ועם חשש להפרת אתיקה רפואית.

בטיוטת החוזר שעליו חתומה ד"ר הגר מזרחי ראשת חטיבת הרפואה מודגש כי "עוזר המטפל לא נועד להחליף את המטפל הראשי, וכי "סיוע של עוזר מקצועות הבריאות לא יינתן במקרה של מטופל אשר נשקפת סכנה לחייו בשל מצבו הרפואי או במצבים של סיכון לפגיעה בלתי הפיכה בתפקוד".

"פגיעה אנושה במערכת הציבורית"

אנשי המקצוע, כצפוי, מזהירים מהמהלך. "אנחנו חוששים מנזק למטפלים ולמטופלים ומפגיעה אנושה במערכת הציבורית שתגרום לכך ששוב אנשים יפנו לטיפול במערכת הפרטית", טוענת יפעת נוריאל, מנכ''לית החברה הישראלית לריפוי בעיסוק. "הגם שהחברה הישראלית לריפוי בעיסוק מברכת על הרצון להרחיב את הנגישות לטיפול מקצועי במערכת הבריאות הציבורית, קיימים פערים משמעותיים בין המלצות הועדה ובין טיוטת הנוהל.

"הוספת תפקיד של עוזרי מטפלים חייבת להיעשות בזהירות, תחת פיקוח מקצועי הדוק ותוך שמירה מלאה על איכות הטיפול, בטיחות המטופלים ומעמד מקצוע הריפוי בעיסוק. כל מהלך שלא יושתת על יחס מצומצם וברור בין מספר העוזרים למטפל, על נוכחות והנחיה מקצועית בפועל, על הכשרה מספקת, על הסדרה ברורה של גבולות סמכות, אחריות, תיעוד וביטוח, ועל מנגנון בקרה שיבחן את היישום בשטח - הוא מהלך שיחליש את מערכת הבריאות הציבורית, יפגע במקצועיות הטיפול, במטופלים ובמטפלי מקצועות הבריאות.

"עוזרי המטפל אינם יכולים לשמש תחליף למטפלים מוסמכים, ואין לאפשר מצב שבו המהלך יעמיק שחיקה, יפגע בשכר או יגדיל את העומס הקליני על המטפלים. החברה הישראלית לריפוי בעיסוק קוראת למשרד הבריאות ליזום שיח מקצועי בלתי אמצעי ושיתוף פעולה בין כלל הגורמים, במטרה לגבש מתווה מאוזן שיחזק את נגישות הטיפול מבלי לפגוע באיכות, בבטיחות ובמעמדם של המטפלים והמטופלים כאחד".

הילה ניסן, אם לשניים, קלינאית תקשורת ומנהלת קהילת 'התפתחות הילד - למען התפתחות ילדינו' אמרה: "בהמשך ל'רפורמה' בהתפתחות הילד, מגלגלים על הראש של הילדים והמשפחות שלהם עוד ועוד גזירות שמרחיקות אותם מטיפול חיוני זמין ואיכותי ובכך מעתיד טוב יותר.

"טיפול כזה יכול להינתן רק על ידי אנשי מקצוע שהתמקצעו לאורך שנים בטיפול מדוייק ואפקטיבי. הממשלה ומשרד הבריאות בוחרים לקצץ בבריאות ובעתיד הילדים שלנו וזאת במקום להקצות כספים למטפלים על מנת שירצו להתמקצע במקצועות הבריאות ולנהור למגזר הציבורי כי הם מתוגמלים באופן ראוי על כך.

"מנסים לייצר העתקים לא מיומנים, העיקר כדי לא להקצות משאבים למקצוע נשי. זה קורה בחינוך, בעבודה סוציאלית וזה קורה במקצעות הבריאות. זו עוד דרך של הממשלה שלנו לאותת שאנחנו וילדינו פשוט לא חשובים. טיפול מייצר לילד עתיד שלא היה קיים לפניו ואדם לא מיומן לא יכול לייצר את הנס הזה. המטפלים ממקצועות הבריאות מייצרים את העתיד של המדינה וכך צריך להתייחס אליהם, היחס הזה יקנה לילדינו עתיד טוב יותר וייצר מדינה טובה יותר".

"פתרון דחק"

באגודה הישראלית של קלינאי התקשורת טענו: "אנו רואות חשיבות רבה בדיוק המתווה המוצע, מתוך מחויבות לשמירה על איכות הטיפול הניתן למטופלים ועל הסטנדרטים המקצועיים של כולנו. כל החלשה של רמת המקצועיות במפגש הטיפולי מהווה פגיעה בזכותו של האדם להיות מובן ולהשתתף בחברה. אנו מבקשים להבטיח שנוהל זה לא יהווה פתרון דחק שיפגע באיכות השירות המקצועי הניתן לאוכלוסיות החלשות ביותר בישראל", ציינו באגודה הישראלית של קלינאי התקשורת.

הביקורת לא מגיעה רק מבחוץ. גם בוועדה המקצועית להגדרת מקצוע עוזר מטפל היו חברים וחברות שהביעו הסתייגויות רבות, בנושאים כמו הקושי בפיקוח הולם על עוזרי המטפלים, חשש כי העוזרים יהפכו לחלופה למטפלים עצמם אצל ספקים פרטיים, פגיעה בביקוש ללימודי תעודה אם לא יהיה מדרג שכר מספק בין העזורים לאנשי המקצוע - ועד כדי פגיעה בבריאות הציבור בשל טיפול לא מקצועי שעלול להחמיר פגיעה כרונית, מחסור באנשי מקצוע בפריפריה שיוביל לכך שהטיפול שם יינתן על ידי עוזרי מטפלים ועוד.

אחת מראשי הוועדה גרינבאום-אריזון אמרה בשיחה עם "היום" כי ייתכן שהיחס בין מספר עוזרי המטפל (2-3) למטפל אחד, כפי שמופיע בטיוטת החוזר, צפוי להשתנות. "השאיפה שלנו היא שהתפקיד החדש יוכיח את עצמו", טענה.

"אנו יודעים שכל מהלך כזה במערכת גורר קשיים. רופאים התנגדו לאחיות מומחיות קליניות והיום רק רוצים עוד כאלו וכך היה גם עם עמית רופא ומאמני החוסן. נכון שזה קשה ויש הרבה מאד חששות. לא ניתן בשום פנים שעוזרי מטפל יחליפו בפועל את המטפלים. מטרת המהלך היא להקל על המטפלים ולתת מענה טוב יותר למטופלים".

"חיזוק ההון האנושי"

ממשרד הבריאות נמסר: "משרד הבריאות רואה בחיזוק ההון האנושי יעד מרכזי בתכנית הרב-שנתית 2023–2027, ופועל להגדלת כוח האדם באמצעות פיתוח וריבוד מקצועות נוספים, כפי שנעשה בשנים האחרונות (כגון עוזר רופא, מאמן חוסן והרחבת תפקידי אחיות מומחיות).

"כפי שהומלץ ע”י ועדת היגוי בין משרדית, פעילות 'עוזר מטפל מקצועות הבריאות' תתבצע לפי תוכנית תרגול שנקבעת על ידי המטפל ותחת פיקוחו, כאשר האחריות המקצועית נותרת בידי בעל הרישיון. העוזר מסייע בתרגול ובפעולות תומכות בלבד ואינו מוסמך לאבחן או לקבל החלטות טיפוליות. לכל מטופל תיקבע תכנית פרטנית בהתאם להנחיות איש המקצוע.

"ההכשרה צפויה להתקיים במסגרת מה״ט, הגוף הממשלתי להכשרה טכנולוגית, המכשיר את ההנדסאים ובדומה להכשרת טכנולוגים רפואיים. התפקיד עוצב כשלב ביניים לקראת הכשרה אקדמית מלאה כמטפל ותכניות הלימוד צפויות להתבצע במשותף עם מוסדות אקדמיים".