פיצויים והמענה לתורים שבוטלו: בתי החולים יוצאים מהחניונים

החל מהבוקר מערכת הבריאות חוזרת לשגרה. כל בתי החולים בארץ, למעט 5 בתי חולים מחיפה וצפונה, סוגרים אתהמחלקות התת-קרקעיותשלהן בחניונים ובחללים שהוסבו לקליטת מטופלים וחוזרים למחלקות הרגילות.

עם זאת, בתי החולים נדרשים עדיין לשמור על מוכנות למעבר חזרה למרחב מוגן תוך 8 שעות לאור המציאות הדינמית. גם הפעילות במרפאות קופות החולים בהקהילה חוזרת לשגרה, למעט המוסדות הממוקמים בחיפה וצפונה ממנה.

"נעלה את כל מחלקות בית החולים מעל פני הקרקע בימים הקרובים בצורה מסודרת תוך מניעת זיהומים. מקווים שלא נידרש לחזור למתחם התת קרקעי, אך אם נידרש - נדע לעשות זאת במהירות", אמר ד"ר ארז ברנבוים מנהל בתי החולים בילינסון והשרון.

גם באיכילוב מסכמים תקופה אינטנסיבית שבה טופלו בבית החולים התת קרקעי 700 פצועים ואושפזו כ-9100 מטופלים. לצד זאת נרשמו כ-1240 לידות וכעת בית החולים חוזר לשגרה.

כאמור, בתי החולים מחיפה וצפונה לא חוזרים לשגרה עדיין. מדובר על בתי החולים רמב"ם כרמל ובני ציון בחיפה עצמה ובתי החולים סמוכי הגבול בנהריה ובצפת – שם תישמר העבודה במתכונת חירום במקומות ממוגנים.

עם זאת בית החולים פוריה (צפון) חוזר לשגרה. ד"ר נועם יהודאי, מנהל מרכז רפואי צפון אמר: "מרכז רפואי צפון הוכיח את עמידותו כנכס אסטרטגי עבור תושבי הצפון. גם בשיא הלחימה, המטופלים שלנו קיבלו מענה מקצועי ובטוח במרחבים המוגנים. אנו שמחים להשיב כעת את הפעילות המלאה, אך ממשיכים לשמור על דריכות וערנות גבוהה לכל התפתחות בחזית הצפונית".

לאור העובדה שמדובר בהפסקת אש, לצד זירה שעדיין מתנהלת בצפון המדינה הוחלט בשלב זה לשמור על רמות מלאי גבוהות בבנק הדם, כפי שהיה בשעת חירום. בנוסף בשלב זה יישארו כוחות מתגברים למערכת הבריאות באילת.

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב עדכן בתדרוך לכתבים כי "מצד אחד יש הפסקת אש מצד שני זה לא סוף המלחמה וישנה חזית צפונית פתוחה שמשפיעה על חמישה בתי חולים כלליים, לפחות שני בתי חולים פסיכיאטריים וגריאטריים. אנו בתמונה מורכבת והמציאות מתעצבת. אנו לוקחים זאת בחשבון. המציאות יכולה ללכת לכמה כיוונים ועלינו לשמור על היכולת להגיב למציאות".

במשך 40 ימים היו פעילויות שאינן דחופות שנדחו בשל המצב. בהם תורים למרפאות חוץ, ניתוחים שאינם דחופים, פעולות פולשניות שאינן דחופות ועוד. בנושא זה עדכן בר סימן טוב כי "נדון איך מפצים על אובדן הפעילות ב-40 ימי לחימה. אנו עובדים על זה. החזרנו את המקסימום האפשרי בימי הלחימה, אנחנו רוצים להחזיר כמה שיותר פעילות כמה שיותר מהר ובתעדוף הנכון את הפעילות שאיבדנו".

נושא נוסף שיידרש לתת לו כעת מענה הוא הפיצוי הכלכלי לבתי החולים על המעבר לחירום ועל ירידה של כ-50% באשפוזים ובפעילות. בנוסף, בתי החולים קיבלו הנחיות ספציפיות כיצד להפעיל מחדש את המחלקות שלא היו מאוישות בהיבטים של מניעת זיהומים כמו חיטוי מערכות המים ומערכות האוורור. הימנעות מהעברת מיטות ממתחמי החירום למחלקות הרגילות והימנעות ככל הניתן מהעברת ציוד ממתחמי החירום למחלקות הרגילות. וכמובן ניקיון יסודי של המחלקה לפני הפעלתה. כל אלו כדרך למניעת זיהומים ולחזרה בטוחה של המטופלים.

בנושא בריאות הנפש עדכן בר סימן טוב כי "בהסתכלות ארוכת טווח יש היבטים של בריאות הנפש שנצטרך לתת עליהם את הדעת. התחלנו שיח עם משרד האוצר על תוספות שנדרשות לנושא בריאות הנפש כדי לתת מענה ארוך טווח ונכון כי יש לדברים האלה משמעות".

עוד ציין בר סימן טוב כי המענה המיוחד של רפואה דחופה בשעות הלילה לתושבי קריית שמונה יישאר וכי פועלים להמשיך ולתת אותו גם בימי שגרה.