מדוח שחובר על ידי מומחי ארגון OECD לבקשת ממשלת ישראל עולה כי בשנים 2011 עד 2024, מספר הילדים עד גיל 18 בישראל שאובחנו עם אוטיזם - זינק פי 8.
העליה הממוצעת באיבחון אוטיזם בישראל היא מהגבוהות בין המדינות שנסקרו. מספר הילדים שמקבלים קצבה מביטוח לאומי בגין איבחון אוטיזם עלה מ-7,292 ב-2011 ל-6,0195 ב-2024.
הדוח מתריע כי ישראל מהווה חריגה קיצונית בנוף המדינות המפותחות, בכל הנוגע למדיניות השירותים לילדים על הרצף האוטיסטי, וכי סל השירותים שהיא נותנת מתבסס על אבחנה רפואית ולא על בדיקת תפקוד וצרכים ממשיים. התוצאה היא עיוותים קשים בהקצאת המשאבים הציבוריים, כך שמשאבים אדירים מנותבים לטיפול בילדים עם צרכים קלים, בעוד שילדים עם צרכים מורכבים מקבלים מענה לא מספק.
הדו"ח הוזמן על ידי משרדי הממשלה, במקביל לתהליכים שקורים בישראל: ועדת מומחים שפועלת במסגרת משרד הבריאות ואמורה להסדיר את נושא איבחוני האוטיזם, שכיום נעשה גם על ידי רופאים פרטיים, כאשר יש אפשרות לעבור בין מומחים עד להשגת האבחנה המבוקשת.
ועדה נוספת בראשות ניר קידר, מנכ"ל "מרכז טאוב", תעסוק בהתאמת סל השירותים לרמת התפקוד של הילדים האוטיסטים, כך שסיוע גדול יותר יינתן לבעלי תפקוד נמוך יותר. קצבת ילד בעל מוגבלות עומדת כיום על כ-4000 שקלים, ללא קשר לרמת התפקוד.
"אם הילדה אוטיסטית, אני מלכת היופי": הקלטות הפסיכיאטרית המשפילה // באדיבות אתר "שווים" (ארכיון)
בדוח OECD מצויין עוד כי העליה באבחון אוטיזם בישראל עמדה על 16% בשנים 2014-2024 הראשונה מבין מספר מדינות שנסקרו בהן קנדה (עליה של 14%) דנמרק (9.5%), ארה"ב (כ-8.5%), שוודיה אוסטרליה ובולנד (כ-6%) ואסטוניה (2.5%). מגמות דומות נצפו במדינות אחרות החברות בארגון ה- OECD כתוצאה מאיבחון טוב יותר, עליה במודעות והפחתת הסטיגמה.
עוד מציינים מחברי הדוח כי שיעור האיבחון צפוי לעלות בשנים הבאות, מפני שבעוד שבישראל 1.44% מהילדים מקבלים קצבה עבור אוטיזם מהביטוח הלאומי - באוסטרליה הנתון עומד על 2.4%. בנוסף, הדוח מזכיר כי יש שוני באיבחון בין קבוצות אוכלוסיה שונות (למשל בעשירונים הנמוכים - 1-3), דבר שמצביע על פערים ותת אבחון בקבוצות מסויימות. נושא שעלה לאחרונה במחקר של מכון טאוב, מצא שיעור נמוך יותר של אבחון אוטיזם בחברה החרדית.
מודל האבחון
בדוח מצויין כי מודל האבחון בישראל, הנשען על אבחנה רפואית בלבד במקום על צרכיו הממשיים של הילד ומשפחתו, עומד בניגוד למגמות המודרניות בעולם המדגישות תפקוד וצרכים, ואינו הולם את אופייה של אבחנת הספקטרום האוטיסטי, המכילה בתוכה מנעד תפקודי רחב.
סוגיה חריגה ומשמעותית במיוחד העולה מהדוח היא העובדה שישראל היא המדינה היחידה שמשלמת קצבאות בסכומים גבוהים ביותר לילדים ברמות תפקוד גבוהות וזאת לצד אספקת סל שירותים רחב מאוד בחינם.
בניגוד מוחלט למדיניות בשאר המדינות, בהן היקף סל השירותים נגזר באופן ישיר מחומרת המצב ומצרכי הטיפול הממשיים, ובחלק מהמדינות גם ממצבה הכלכלי של המשפחה או הערכת ההשתכרות של ההורים. ומציין כי "מדובר בהקצאת משאבים לא יעילה". בדוח צויין כי "מדיניות זו יוצרת עיוותים קשים בהקצאת המשאבים הציבוריים, בכך שמשאבים אדירים מנותבים לטיפול בילדים עם צרכים קלים, בעוד שילדים עם צרכים מורכבים מקבלים מענה לא מספק".
הדוח מבקר את העובדה כי ילדים הזקוקים לסיוע קריטי נאלצים להתחרות על אותם משאבים מול ילדים עם צרכים קלים בלבד, מה שמוביל בהכרח לירידה בזמינות הטיפול עבור אלו הזקוקים לו ביותר .
המלצות המדיניות של מחברי דוח ה OECD הן ניתוק הזיקה בין אבחנה לזכאות - יש להפסיק את ההסתמכות הבלעדית על אבחנה רפואית כבסיס לזכאות, ולעבור למערכת המבוססת על רמת תפקוד
"אבחנה אטרקטיבית"
גורם במשרד האוצר ציין כי "בהשוואה למדינות רווחה מתקדמות כמו הולנד, גרמניה ובריטניה ומדינות סקנדינביה, ישראל נמצאת לבד גם בגודל הסל שניתן לילדים וכולל חינוך מיוחד וטיפולים במערכת הבריאות וגם במנגנון ההקצאה. השוויוניות של הקצבאות הפכה את האבחנה הזו לאטרקטיבית.
ישנם 10% ברמת תפקוד קשה ורוב שהוא ברמה תפקודית גבוהה. המנגנון שכל אחד מקבל זכאות אוטומטית יותר עומס גדול על המערכת גם במובן של כח האדם שנדרש. כמות הרופאים והמטפלים היא סגורה,
כאשר הגידול בכמות הילדים המאובחנים גדל כבר עשור ב-15-20% אין יכולת להדביק את זה בצד המשאבים וזה פוגע במי שבאמת צריך טיפול וגם בבעלי מוגבלויות אחרות שאינן אוטיזם וב'סתם' אנשים שצריכים טיפול פסיכיאטרי. נוצרה סיטואציה שלא משנה כמה הסכמים נעשה לחזק את המערכת הציבורית לא נצליח שיהיו לנו מספיק פסיכיאטרים, פסיכולוגים, קלינאי תקשורת ועוד".
יישום המלצות דוח ה OECD והוועדות בישראל עשוי לגרור פגיעה בזכאות של חלק מהמאובחנים. צעד לא פופולרי שיתקבל בהתנגדויות רבות. באוצר מציינים כי "פוליטית וציבורית זה יהיה מאד קשה. אך אנו רואים כמה שנים קדימה- ורוצים לפעול לפני שיהיה משבר. כבר היום יש תורים וזמני המתנה. תוך זמן קצר זה יגיע לחוסר יכולת לתת שירות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו