"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דו"ח OECD: מבין 38 מדינות - ישראל במקום הראשון בהוצאה על חינוך, שכר המורים גדל

הארגון הבינלאומי של המדינות המפותחות מפרסם את הנתונים לשנת 2024, שמציגים על הישגים למערכת החינוך הישראלית, בצל המלחמה • בעוד מספר ימי הוראה בישראל נמוך מזה שב-OECD בכל שלבי החינוך, ההוצאה לחינוך גבוהה לצד מספר תלמידים גבוה • בנוסף, שיעורי הלמידה בגיל הרך בישראל מהגבוהים בעולם, כשבאף אחת ממדינות הארגון אין חינוך חובה מתחת לגיל 3

,עודכן
0השמעה
נתונים מעודדים למערכת החינוך (אילוסטרציה). צילום: יהושע יוסף

ארגון ה-OECD מפרסם היום (שלישי) את נתוני דו”ח EAG לשנת 2024, ומציג נתונים, ברובם מעודדים, על מערכת החינוך הישראלית, בצל המלחמה ועל רקע האתגרים הביטחוניים המורכבים. הדו”ח משווה בין 38 המדינות החברות בארגון ועוסק בתחומים שונים, בהם השקעה בחינוך, שיעורי למידה ושיפור בתנאי השכר של המורים.

שר החינוך יואב קיש בוועידת החינוך (14.08.24)

נתון חיובי בולט בדו”ח מראה כי ישראל מדורגת במקום הראשון מבין 34 מדינות ה-OECD בהוצאה לחינוך כאחוז מהתמ”ג. הנתון מצביע על השקעה לא מבוטלת במערכת החינוך הישראלית. משמעות נוספת לכך מתקבלת בהתחשב בעובדה שההוצאה על החינוך בישראל גדלה מדי שנה בשיעור של 5.5% בין השנים 2015 ל-2021, בהשוואה לממוצע השנתי של 1.6% ב-OECD.

ישראל ממשיכה להוביל גם בשיעור האוכלוסייה הצעירה. על פי הדו”ח, 43.1% מהאוכלוסייה בישראל הם בני 0-24, בעוד הממוצע בארגון לגילים אלה הוא 29.7%. ביפן, לשם השוואה, המדינה בעלת שיעור האוכלוסייה הצעירה הנמוך ביותר, הנתון עומד על פחות מחצי מזה של ישראל.

ההוצאה הלאומית לחינוך כאחוז מהתמ"ג בישראל היא הגבוהה ביותר ב- OECD (אילוסטרציה, ארכיון),צילום: גילי אליהו - ג'יני

שכר המורים גדל בשנים האחרונות, מספר ימי הלימודים נמוך

שכרם של אנשי החינוך בישראל גדל בצורה משמעותית בשנים האחרונות. בין השנים 2022 ל-2023, שכר המורים בחינוך הקדם-יסודי, היסודי והחטיבות הביניים עלה ב-10%-9%, בהשוואה לממוצע ה-OECD, שעמד על 7%-4%. עם זאת, בתנאי השכר בחטיבה העליונה קיימים פערים ניכרים יותר בהשוואה לממוצע של המדינות המתקדמות.

כחלק מהשפעות המלחמה, בישראל מספר ימי הלימודים נמוך יחסית למדינות ה-OECD. בחינוך הקדם-יסודי והיסודי מספר ימי הלימודים עומד על 179, בחטיבות הביניים והחטיבה העליונה המספר הוא 173 ימים בלבד, בעוד ממוצע ימי הלימודים ב-OECD עומד על 194 ימים בחינוך הקדם-יסודי, 183 ימים בחינוך היסודי ו-182 בחטיבה העליונה. אלו פערים שעלולים להשליך על איכות ההוראה והלמידה.

מתחילים את שנת הלימודים החדשה (אילוסטרציה, ארכיון),צילום: אורן בן חקון

שיעורי הלמידה בגיל הרך - מהגבוהים בעולם

על פי הדוח, שיעור הלמידה של בני 3-5 בישראל עומד על 98.1%, מהגבוהים ביותר ב-OECD. בנוסף, שיעור הלמידה של ילדים מתחת לגיל 3 עומד על 56.5%, גם כאן מדובר בנתון גבוה במיוחד ביחס למדינות רבות אחרות בארגון. עוד מודגש כי רק ארבע מדינות בארגון מצליחות להציג שיעור למידה גבוה מ-50% בקרב ילדים מתחת לגיל 3 - ישראל, דנמרק, נורבגיה, וקוריאה.

ראוי לציין בהקשר זה כי באף אחת ממדינות ה-OECD אין חינוך חובה מתחת לגיל 3.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר