נתונים של קופת חולים מאוחדת מצביעים על עלייה משמעותית בפניות של הורים למוקד "מאוחדת ג'וניור" מאז תחילת מבצע "שאגת הארי", בייחוד כאלה על רקע בעיות הקשורות לתינוקות.
"באופן כללי, ישנה עלייה של כ-30% בפניות למוקד ועלייה ספציפית של כ-55% בפניות הקשורות לבכי מוגבר ואי־שקט אצל תינוקות, לעומת השבועיים שלפני פרוץ המלחמה מול איראן", מציינת נעמי לב, מנהלת מוקד מאוחדת ג'וניור שהוסיפה כי "בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, מדובר בעלייה חדה אף יותר".
לב מדגישה כי לא מדובר רק בכמות הפניות אלא גם ובעיקר באופי הפניות. "הפניות שעוסקות בחוסר הנוחות שמגלה התינוק ובאי-שקט ממושך הכולל שינויים בהתנהגות לא מצביעות על ממצא רפואי מסתמן בהכרח לעין. רבים מדווחים שהתינוק 'לא נרגע', בוכה יותר מהרגיל או משנה דפוסי שינה ואכילה.
"חשוב לנו להסביר, שבמקרים מסוימים לא מדובר בבעיה רפואית אלא בתגובה טבעית למצב. צוות המוקד מלווה את ההורים הן בהיבט המענה הרפואי והן מבחינת המענה הרגשי. אנו נותנים כלים להרגעה, מסבירים מה נחשב נורמלי במצבי לחץ ומתי יש צורך בבדיקה רפואית.
"לעיתים, חיבור ליועצת הנקה או יועצת שינה יכולים גם הם להיות כלים מסייעים. מעבר למענה הרפואי, חלק משמעותי מהסיוע הוא פשוט להרגיע את ההורה וזה כבר משפיע גם על התינוק", מציינת חלי נוה, רכזת בריאות הציבור ממחוז מרכז במאוחדת.
נוה מוסיפה כי "גם הצוותים במרפאות ובטיפות החלב נדרשים ברגישות מיוחדת לזיהוי הסימנים אצל התינוקות וכן אצל ההורים. להיות הורה לתינוק יכול להיות מצב מורכב רגשית ומאתגר גם בשגרה. בשעת חירום התחושות מועצמות ומתבטאות במתח, עייפות ותחושת חוסר אונים. אלו לעיתים משוקפים גם אצל התינוקות.
"במקרים כאלה, התפקיד שלנו הוא לחזק את ההורים שעושים את המיטב שלהם גם אם לא תמיד מצליחים לשמור על המסגרת הרגילה.
"אנחנו מתמקדים במתן כלים להורים שיעזרו להם להרגיש יותר בשליטה בתוך המצב, ולא שוכחים לתת דגש על חשיבות הדאגה לעצמם - השלמה של מקלחת, שעות שינה או ארוחה שהם לא הצליחו להגיע אליה. העצמת הביטחון להורה יכולה להיות משמעותית כדי להוריד את רמות הסטרס גם לתינוק".
גילי דדון-רווה, פסיכולוגית קלינית בכירה במערך בריאות הנפש של מאוחדת, מדגישה שבמקרים כאלה בראש ובראשונה חשוב שההורה יהיה רגוע, וכי ההשפעה על התינוק היא מיידית ומשמעותית. ההסבר לכך, לדברי דדון-רווה, טמון בקשר ההדוק בין תינוק להוריו.
"תינוקות מושפעים באופן ישיר מהמצב הרגשי של הוריהם. הם קולטים סטרס דרך הסביבה והמטפלים, וזה מתבטא בבכי, אי־שקט ולעיתים גם שינויים באכילה ובשינה שלא נובעים בהכרח מבעיה פיזית".
לדברי דדון-רווה במציאות של אזעקות, מעבר למקלטים ושיבוש שגרה התגובה הזו היא כמעט בלתי נמנעת: "תינוקות חווים את העולם דרך החושים. רעש חזק, שינוי בתאורה, המולה – כל אלה משפיעים עליהם מאוד. הם מגיבים בדרכים שלהם, וזה טבעי". אבל אולי ההמלצה המפתיעה ביותר שלה נוגעת דווקא לשאלה במי צריך ונכון לטפל קודם.
"במצב כזה צריך קודם כל לטפל בהורה ורק אחר כך בתינוק. תינוק לא נרגע כשההורה שלו מוצף. כשמרגיעים את האמא או האבא התינוק נרגע יחד איתם. המציאות החדשה, שבה הורות מתקיימת לא פעם גם במרחבים ציבוריים כמו מקלטים, מביאה איתה גם תגובות מהסביבה שלא תמיד מועילות.
"כששומעים תינוק בוכה, אנשים נוטים מיד להציע לקחת אותו על הידיים, אבל הרבה פעמים דווקא עדיף לגשת לאמא ולראות אם יש משהו שאפשר לעשות כדי לסייע לה, לשאול בעדינות למה היא זקוקה באותו רגע, שכן יש קשר מאוד חזק בין מצב האם למצב התינוק". בנוסף היא מסבירה כי אחד הגורמים שמחריפים את המצב הוא דווקא תחושת האשמה של ההורים.
"יש הרבה רגשות אשמה בתקופה הזו. חשוב שהורים יבינו שהמצב באמת קשה. זה לא כישלון הורי". גם הסביבה לפעמים מלחיצה עוד יותר ואפילו שופטת, ולכן דדון-רווה ממליצה לנסות להימנע מעצות "חכמות" שבאות מבחוץ והמסר המובלע בהן הוא יותר ביקורתי מאשר מסייע.
במוקד מאוחדת ג'וניור חלק מהפניות מתמקדות גם בחשש של ההורים האם וכיצד המצב הנוכחי משפיע בפועל על התינוקות לטווח הארוך, ולא רק על התנהגותם נכון לרגע זה. לצד חשש טבעי זה, דדון-רווה מציעה פרספקטיבה מרגיעה.
"למרות הקושי, חשוב לזכור שמוח של תינוק הוא גמיש מאוד. אם בשגרה נדע לייצר עבורו סביבה רגועה ובטוחה, ההשפעה לטווח הארוך תהיה מצומצמת. הגוף זוכר דברים, ייטבע אולי זיכרון גופני חושי כלשהו אם היתה חוויה מאוד עוצמתית, אבל ברוב המקרים, עם תיווך נכון של ההורים, זה לא ישפיע לטווח ארוך".
לבסוף, היא מציעה כלים פרקטיים להתמודד עם המצב. אחת הטעויות הנפוצות, לדבריה, היא ניסיון לשמור על שגרה בכל מחיר. "זה לא הזמן להתעקש על סדר יום מבחינת שינה או ארוחות מסודרות, גמילה או שינוי הרגלים כגון מעבר של התינוק משינה בעריסה בחדר ההורים לשינה במיטתו בחדר ילדים.
"צריך להתאים את עצמנו למציאות עם יותר גמישות והכלה. גם שינויים כמו אכילה מוגברת או שיבושי שינה הם תגובות טבעיות שכן אלה דרכים של התינוק להתמודד עם המצב וההורים צריכים לדעת לשחרר. במקביל, חשוב להפחית סטרס בסביבה: לצמצם חשיפה לחדשות, להתרחק מאנשים מלחיצים, וליצור רגעים של רוגע באמצעות תרגילי נשימה, פלייליסט אהוב, מנוחה ואכילה מסודרת ככל האפשר".
דדון-רווה הוסיפה כי "אנחנו יודעים שקשה להיעזר בכל העצות החכמות לנוכח המציאות הקשה, אז אם הייתי צריכה לבחור את העצה החשובה ביותר זה שתקיפו את עצמכם בסביבה תומכת ולא שיפוטית. אנשים שיעזרו לכם באמת (באוכל, בשעות שינה, בכביסות) ולא יצקצקו בשפתיים כשאתם נשפכים רגע בחוסר תפקוד. כאשר הורה מרגיש ביקורתיות כלפי עצמו זה מיד עובר לתינוק". בסופו של דבר, נראה כי הרבה פעמים גם כשהתינוק הוא זה שבוכה הסיפור האמיתי מתחיל דווקא אצל ההורים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו