שליש מהנפגעים נפלו בדרך למרחב המוגן, עשרות אלפים פנו לסיוע נפשי

"אנחנו נלחמים נגד קיצוץ בתקציב הבריאות. לא נתפשר לא על רמת המוכנות ולא על השירות", מזהיר מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב.

"המערכה עולה למערכת הבריאות כסף: שכירת אזורים ממוגנים, הוצאות על מיגון, שכירת מקומות ממוגנים, העברת מטופלים והפסד הכנסות של בתי החולים. תהיה קפיצה בביקוש לבריאות הנפש אחרי המלחמה, ואנו נערכים לכך כבר כעת. לצערנו, אנו עושים זאת במציאות של קיצוצים בתקציב".

"אנחנו מדגישים כי היכולת של מערכת הבריאות להיות טובה בחירום נובעת מכך שהיא טובה בשגרה. לכן חשוב להשקיע במערכת הזו בשגרה, והקיצוצים שקורים אינם לרוחנו. אם נפגע ביכולת של המערכת להיות טובה בשגרה היא תהיה פחות טובה בחירום".

עוד אמר: "בתקופה האחרונה יש לנו יחסי עבודה טובים עם האוצר, ואנו מצפים מהגורמים שם לשפר את חיוניות המערכת ואת היכולת לדאוג לה. מדובר בסכומים צנועים עבור מערכת כל כך קריטית לתפקוד בחירום ולתפקוד שלנו כחברה, שמעניקה תמורה גבוהה מאוד לתושבים. על הדבר הזה צריך לשמור. אסור להוריד כמה מיליונים פה ולפגוע בפיתוח. לא נסכים לזה".

תפוסה של 50%

בתי החולים פועלים בתפוסה של כ-50% מאילוצי מיגון, ובמטרה לשמור מיטות פנויות לאירוע רב-נפגעים. לאור המצב, יש שורה של פעולות שמוגדרות לא דחופות ודורשות הרדמה או טשטוש, שאינן מתועדפות לביצוע. בר סימן טוב מצביע על ההשלכות.

"בסופו של דבר יש הרבה אנשים שהטיפולים שלהם בוטלו - בין אם מדובר בהפריה חוץ-גופית, פרוצדורות ניתוחיות ועוד. זה מעורר דאגה בציבור, ואנחנו מודעים לכך ונערכים ליום שאחרי לבצע השלמות, בין אם מדובר בחיסונים ובין אם בפרוצדורות. אנו מבינים את המורכבות שהציבור חווה, מודעים לשחיקה של הצוותים שעובדים מתחת לקרקע, ומקווים שהמלחמה תסתיים גם בהצלחה וגם במהירות, כי בסופו של דבר המערכת הזו קיימת עבור השגרה".

עוד הסביר: "יש דיסוננס בין זה שפיקוד העורף שחרר פעילות במקומות מסוימים, לבין העובדה שבבתי החולים אנחנו עדיין פועלים בתוואי אדום. הפתיחה מייצרת עלייה בצריכת שירותי בריאות, ואנחנו עדיין 'מכווצים'  וזה משהו שמדברים עליו כל הזמן".

"תנאים קשים"

"אנחנו מסתובבים בבתי החולים ורואים את התנאים הקשים שבהם עובדים בתת-קרקע. ככל שהמלחמה נמשכת זמן רב יותר, אפקט כיווץ המערכת נותן את אותותיו, וגם תחום בריאות הנפש מושפע מכך – ויש לכך משמעות לבריאות הציבור. אנחנו עושים הכול כדי לא להגיע לנקודות הללו. אנחנו יודעים שפעולה שהיום היא אלקטיבית (לא דחופה) יכולה להיות מחר דחופה. העבודה היומיומית שלנו מתמקדת בדיוק בזה. אמרתי ביושר: לאורך זמן יש אפקט מצטבר, ואנחנו פועלים לצמצם אותו ככל הניתן".

בתחום בריאות הנפש: מתחילת המבצע התקבלו 21,890 פניות למענים נפשיים: כ-16,000 פניות לער"ן, כ-3,900 פניות לקווי הסיוע של קופות החולים וכ-1,900 פניות למרכזי החוסן. בבתי החולים הכלליים דווח עד כה על 148 נפגעי חרדה.

במהלך הימים הראשונים של המבצע נרשמה עלייה בפניות, ולאחר מכן התייצבות יחסית במספר הפניות ברוב המדדים. שיעור גבוה יחסית של פניות למרכזי החוסן הגיע במלחמה הנוכחית מהמגזר הערבי.

"אנחנו שמחים שהציבור למד לפנות למרכזי הסיוע במקרה של נפגעי חרדה", אומר ד"ר גלעד בודנהימר, ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות. "היקפי הפניות לסיוע נמוכים יותר מאשר במבצע 'עם כלביא'. הגענו לאירוע לאחר שראינו שיפור בסימפטומים של חלק מהאוכלוסייה. ברור לנו שהאירוע הזה מאתגר את כולנו, אך עומדות לרשותנו קהילות חזקות ומשפחות חזקות".

נכון ליום שלישי בבוקר, מתחילת מבצע "שאגת הארי" פונו לבתי החולים 3,530 נפגעים. במשרד הבריאות מתריעים כי כשליש מהם - 1,076 נפגעים - נפגעו במהלך ריצה למקלטים.

ד"ר סיגל ליברנט-טאוב, ראש אגף רפואה כללית במשרד הבריאות, ציינה כי "שמנו לב שבמערכה האחרונה יותר מאלף נפגעים לא נפגעו מטילים או מגזרת הלחימה, אלא מנפילות בדרך למרחבים מוגנים. מהם 325 מקרים מעל גיל 70 - שניים במצב קשה ומרביתם במצב קל. מאחר שזיהינו את התופעה הזו, החלטנו לנטר אותה". במשרד הבריאות אף יצאו בקמפיין הסברה במדיה וברשתות בנושא נפילות בגיל המבוגר.

בתחום בריאות הנפש מצביעים במשרד הבריאות על ירידה של 15% בהיקף הפניות לקווי הסיוע, ובמקביל – פחות נפגעי חרדה שמגיעים לבתי החולים.

בתדרוך הוצגו נתונים נוספים על היקף הפעילות של משרד הבריאות במלחמה: כ-70% מטיפות החלב פועלות עם אפשרות לתורים פיזיים ולתורים מקוונים.

עוד עולה מהנתונים כי החל מהשבוע השני, שיעורי ההתחסנות לפוליו ולחצבת, חזרת ואדמת בגיל שנה עומדים על כ-80%–100% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד – כלומר, ללא ירידה משמעותית.

נתונים נוספים מצביעים כי כ-80% ממרפאות השיניים פועלות, וכך גם כ-94% מהיחידות להתפתחות הילד, שחלקן עברו למיקום חלופי ממוגן. "יש לא מעט מקרים של אי-הגעה לטיפול בהתפתחות הילד. אנחנו קוראים להורים להביא את הילדים – הטיפול זמין ונגיש, נצלו אותו", אמרה ד"ר הגר מזרחי, ראשת חטיבת הרפואה.

מתקרבים ליעד הלאומי

במלחמה הנוכחית התרחב תחום אשפוזי הבית: העברת מטופלים לאשפוז בבית מתבצעת גם לאחר ניתוחים כירורגיים, במקום השגחה במחלקות – זאת כדי לפנות מקום בבתי החולים ולאפשר ביצוע של יותר ניתוחים. נכון להיום ישנם 603 מטופלים באשפוז ביתי המופעל על ידי קופות החולים.

עבור האוכלוסייה הגריאטרית וזו הזקוקה לשיקום נוספו 800 מיטות אשפוז, בהן "בית פריימן", שבו נקלטו כ-210 מאושפזים מבתי החולים של כללית - בית לוינשטיין, בית רבקה והרצפלד - והוא צפוי לקלוט מאושפזים נוספים, וכן מחלקה שנפתחה בבית החולים השיקומי עדי נגב.

מערכת הבריאות מתקרבת ליעד הלאומי של מיגון 70% ממיטות האשפוז: 5,200 מיטות ממוגנות נוספו למערכת מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" – כ-64% ממיטות האשפוז. מתוכן 3,500 בבתי חולים, 1,200 בניהול מערכתי (למשל אשפוז חולים מאיכילוב באסותא או אשפוז חולים מבתי חולים בצפון במתחם התת-קרקעי של רמב"ם), ועוד 500 מיטות המיועדות לאירועים רבי-נפגעים או לפגיעה באחד מבתי החולים – בעיקר באסותא רמת החייל, אך גם בפריסה ארצית.

לדברי בר סימן טוב, כחלק מלקחי המלחמה הוא מבקש לשמר הן את תגבור שירותי הרפואה בעיר קריית שמונה, והן את שיתופי הפעולה שהתחזקו במערכה הקודמת וביתר שאת בנוכחית – בין הרפואה הציבורית לפרטית.