שלא נצטרך: כאן נראית ההיערכות הרפואית בצפון ובדרום לאירוע רב נפגעים

מערכת הבריאות בישראל מתגברת את המענה הרפואי בצפון ובדרום לקראת אפשרות של אירועי רב נפגעים, באמצעות הצבת פלוגה כירורגית צבאית, תגבור רופאים והקמת "קפסולות" של צוותים רפואיים שיחזקו בתי חולים בעת חירום.

רסיסים שנפלו היום במספר זירות בעיר אילת גרמו לנפגעים. לבית החולים יוספטל פונו ילד במצב בינוני, ארבעה פצועים במצב קל ומספר נפגעי חרדה.

אילת, שהייתה יעד לתקיפות גם במהלך מלחמת "חרבות ברזל", נשענת על בית חולים יחיד – יוספטל – שבו 65 מיטות, חדר מיון ממוגן וארבעה חדרי ניתוח. גם בשגרה סובל בית החולים ממחסור ברופאים מומחים, ולכן אחד האתגרים המרכזיים של משרד הבריאות היה להבטיח יכולת טיפול במקרה של אירוע רב נפגעים.

לפי התוכנית שנקבעה, הפצועים יקבלו מענה ראשוני ביוספטל ובאתר נוסף שיופעל על ידי פלוגה כירורגית של צה"ל. לאחר מכן יפונו הפצועים הקשים במסוקים למרכז הארץ, ואילו הפצועים במצב בינוני ייוצבו בעיר ויועברו בהמשך במסוק או באמבולנס.

המענה באילת כולל גם מערך פינוי אזרחי וצבאי מוגבר. בעיר פרושים כיום כ־40 אמבולנסים וניידות טיפול נמרץ של מד"א, לצד כלי פינוי נוספים באזור חבל אילות. חלק מהתגבורים הללו הוצבו כבר כשבועיים לפני פרוץ מבצע "שאגת הארי".

בנוסף תוגבר בית החולים יוספטל בצוותים רפואיים: שלושה רופאים מרדימים, שלושה כירורגים, שני מומחים לרפואה דחופה או טיפול נמרץ ורופא מומחה לרפואה דחופה בילדים.

בתדרוך לכתבים נמנע מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב מלהתייחס לשאלה האם קיימות התרעות לפגיעה בבית החולים, אך הדגיש כי ההיערכות נותנת מענה גם לתרחיש כזה.

בסמוך לבית החולים הוצבה פלוגה כירורגית של צה"ל בעלת יכולות הרדמה, כירורגיה וטיפול ראשוני בפצועים. הפלוגה יכולה לתגבר את פעילות יוספטל בשעות הראשונות ולנהל אתר שהייה לפצועים במצב בינוני עד לפינויים להמשך טיפול.

ד"ר סיגל ליברנט־טאוב, ראש האגף לרפואה כללית במשרד הבריאות, הסבירה כי בשל ייחודה של אילת – מיעוט תשתיות רפואיות, מחסור בכוח אדם ומרחקי פינוי גדולים – נבנתה תוכנית המבוססת על תגבור יכולות מקומי ושילוב כוחות אזרחיים וצבאיים.
"מעגלי התגבור הללו מבטיחים טיפול מהיר ויעיל לנפגעים בעיר", אמרה.

היערכות בצפון: תפוסה נמוכה ותגבור צוותים

במקביל, מערכת הבריאות בצפון נערכה לקליטת נפגעים באמצעות הורדת תפוסות במחלקות קריטיות ושילוב צוותים מבתי חולים אחרים.

רק ביום חמישי האחרון החל לפעול שירות רפואי גם בשעות הלילה לתושבי קריית שמונה, במוקד "ביקורופא" בעיר, המאויש ברופאים מומחים לרפואה דחופה מבית החולים רמב"ם המתגוררים באזור.

לדברי בר סימן טוב, מענה קודם כבר היה קיים, אך הוא לא היה מיטבי ולכן שופר. "היה חשוב לנו שהרופאים יהיו תושבי האזור שעובדים ברמב"ם, כך שהמענה יהיה אורגני וימשיך גם לאחר המלחמה", אמר.

מערך האשפוז בצפון נשען בעיקר על שני בתי החולים המרכזיים – המרכז הרפואי לגליל בנהריה עם כ־900 מיטות אשפוז ובית החולים זיו בצפת עם כ־400 מיטות.

מאז תחילת מבצע "שאגת הארי" נוספו עוד 70 מיטות ממוגנות בזיו ו־60 במרכז הרפואי לגליל. במקביל שומרים בתי החולים יכולות טיפול נמרץ וכירורגיה בתפוסה נמוכה כדי להיות מוכנים לאירוע רב נפגעים.

כדי לחזק את המערך הוקמו "קפסולות" של כוח אדם רפואי: צוותים מבית החולים כרמל מתגברים את המרכז הרפואי לגליל, ואילו צוותים מהמרכז הרפואי תל אביב (איכילוב) ומהבית החולים האנגלי בנצרת מסייעים לבית החולים זיו. התגבור כולל רופאים מרדימים, כירורגים, צוותי רפואה דחופה ואחיות.

לצד זאת נשען הטיפול בצפון גם על בית החולים רמב"ם, שבו מתחם תת־קרקעי ממוגן עם כ־2,000 מיטות וכלל ההתמחויות הרפואיות, המאפשר מענה למסת פצועים גדולה ואף לתרחיש של "מגה־אר"ן".

במקרה של אירוע רב נפגעים רחב היקף, נשקלת גם העברת מטופלים במסוקים או באמבולנסים לבתי חולים במרכז הארץ.

בר סימן טוב סיכם:
"אנחנו מודים לצוותים הרפואיים ההרואיים שעובדים בתנאים קשים, לעיתים גם מתחת לקרקע, ומתייצבים לכל משימה. העובדה שמערכת הבריאות פועלת כרשת אחת גדולה – שבה כל בית חולים מסייע לאחרים – היא החוזקה שלנו".