בית החולים התת קרקעי הממוגן החדש בן כ-200 מיטות שנבנה מתחת לאסותא רמת החייל ושאת דבר קיומו חשפנו ב"ישראל היום", מיועד לשימוש במקרה שבו חלילה תהיה פגיעה בבית חולים. כך חושף היום גורם בכיר במשרד הבריאות בתדרוך לכתבים.
פגיעה ישירה בבית החולים סורוקה// השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים
"ערך לא פחות עליון משמירה על מוגנות ורציפות תפקודית הוא מוכנות לאירוע רב נפגעים", אומר הבכיר במערכת הבריאות. "זה אומר שאנחנו צריכים לייצר יתירות למערכת ומנגנון שיעזור לנו להתאושש מאסון, אם חלילה יקרה. הכנו באסותא רמת החייל בתל אביב חניון שבו נוכל לפרוס מאות מיטת בתצורות שונות במקרה וחלילה בית חולים ייצא מתפקוד".
"אנחנו מתחילים עם מוגנות ומוכנות לאירוע רב נפגעים שיכול לקרות בכל רגע, אך במקביל משפרים את היכולת שלנו לתת מענה לרציפות התפקודית, מתוך ציפיה ותקווה, שתיבחן יחד עם הצבא - שעוצמת האיומים הבליסטיים יפחתו ונוכל לעשות את זה".
ההכנה המוקדמת תורגמה למעבר מהיר
במקביל, במשרד הבריאות הוסיפו בימים האחרונים עוד מאות מיטות ממוגנות נוספות בבתי החולים בהם כ-100 מיטות ממוגנות בהדסה, ועוד כ-120 מיטות בשערי צדק שנפתחו בימים האחרונים וכן עוד 70 מיטות ממוגנות בקומות העיליות של אסותא רמת החייל, שישמשו כבר בימים הקרובים לאשפוז גריאטרי, ככל הנראה של בית החולים "בית רבקה".
כדי לסייע בשיחרור מטופלים גריאטריים מבתי החולים, לטובת פינוי מיטות והגעה לתפוסות נמוכות, משרד הבריאות יפתח מוסד גריאטרי ממוגן בן 200 מיטות שישמש את כלל מערכת הבריאות בבית החולים הסיעודי פריימן בראשון לציון.
מערכת הבריאות עברה למצב של עבודה תחת מיגון בזמן שיא של יממה וחצי, כאשר בבית חולים גדול כמו רמב"ם הושלם המעבר לתת הקרקע תוך 11 שעות בלבד. רמב"ם משמש מקום ממוגן לעוד בתי חולים נוספים בהם כרמל, פלימן והלל יפה.
בתי החולים שחררו בין 50 ל-60% מהמטופלים שלהם, כאשר בתי חולים "אדומים" שבהם מעט מקומות ממוגנים שחררו 60%.
איך הדבר נעשה כל כך מהר? הבכיר מציין שלצד היערכות ממושכת והעלאת הכוננות מספר פעמים בתקופה שלפני המלחמה, ביום חמישי שלפני תחילת המתקפה כל בתי החולים קיבלו הנחיה לא רק להכין רשימת מטופלים שמיועדים לשחרור אלא אף להכין מכתבי שחרור "נצורים", כפי שפרסמנו גם ב"היום".
"נערכנו למלחמה הזו במשך זמן רב מאד עם כמה נקודות שבהן היינו ב"דרוך". היו פעמים שהעלינו לנקודת שיא את מוכנות המערכת וזה לא קרה. כל הדברים האלה תורגמו בסוף למעבר מאד מהיר. מה שלקח ימים בעם כלביא לקח יממה וחצי במבצע הזה. אנחנו מהדקים ומשפרים כל הזמן את היערכות שלנו".
המעבר לשגרת חירום התבסס לא רק על שחרור מוקדם של המטופלים מבתי החולים אלא גם על העברה מבתי חולים שבהם יש מעט מיגון לבתי חולים אחרים. כך למשל מטופלים מוולפסון ומבית החולים השיקומי רעות עברו לשיבא ובתי חולים בצפון עברו למתחם רמב"ם. בסך הכל עברו כ-800 מטופלים, מהם 284 מטופלים מבתי חולים גריאטריים ומבריאות הנפש.
498 אשפוזי בית
צעד נוסף שיושם במבצע הנוכחי הוא הרחבה מיידית של אשפוזי בית כאשר עד כה נעשו 498 אשפוזי בית מתחילת המערכה באמצעות קופות החולים. מהם 316 בכללית, 118 במאוחדת, 37 במכבי ו-27 בלאומית.
הניהול מתבצע באמצעות חמ”ל אשפוז ייעודי בחמ”ל הבריאות הלאומי של משרד הבריאות, בתיאום מלא עם פיקוד העורף וכלל הגורמים המבצעיים. השירות הורחב גם לאשפוזי בית באחריות בתי החולים, דבר המאפשר יכולת ניטור וליווי רפואי ע"י צוותי בית החולים במצבים מורכבים יותר
"השחרור המוקדם לקהילה או לאשפוז המשכי נעשה באופן מדורג ומבוקר על בסיס שיקול דעת רפואי פרטני ובשיתוף קופות החולים כדי להבטיח רציפות טיפולית מלאה", מסבירה ד"ר סיגל ליברנט טאוב, ראש אגף לרפואה כללית, חטיבת הרפואה ומנהלת חמ"ל הבריאות הלאומי. "במקרים מסויימים הפתרונות היו רפואה מרחוק ואשפוזי בית".
בתוך כך, משרד הבריאות פרסם הערב מסמך הנחיות מעודכן למוכנות מערכת הבריאות על רקע מבצע “שאגת הארי”.
