נורת אזהרה: התנהלות משרד הבריאות עשויה לפגוע במערכת כולה

מבחינתנו, אזרחי המדינה ותושביה, קופות החולים הן החשובות ביותר בהגנה הרפואית הניתנת לנו. הן אחראיות על פי חוק לאספקה ולמימון של כל שירותי הבריאות והרפואה לישראלים, והן חייבות לעשות זאת לפי עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית. משרד הבריאות, מצידו, חייב לפקח באופן הדוק ובלתי מתפשר על כל קופות החולים - החל ממנהלי הקופה וכלה בבתי החולים והמרפאות שהיא מפעילה. זאת כדי לוודא שאנחנו נקבל טיפול רפואי ושירותי בריאות באיכות ובזמינות ראויות.

ואולם, אסור למשרד לנסות להתערב בניהול ובמינויים של בכירי הקופות, ואסור לו לפעול מול הנהלות הקופה בדרך של ניסיונות אלימים העלולים לגבול בפלילים ולכפות מינויים והחלטות. המשמעות של מהלכים שכאלה היא פגיעה קשה בתפקוד הקופות, שעלולה להוביל לפגיעה קשה בזמינות ובאיכות שירותי הבריאות.

אלא שחשיפת "ישראל היום" מהשבוע מעלה את הטענות שראשי משרד הבריאות פעלו לכאורה באופן שעלול לפגוע קשות ביסודות של מערכת הבריאות הציבורית בארץ ובקופות החולים. יו"ר דירקטוריון כללית, יוחנן לוקר, האשים את שר הבריאות חיים כץ בכך שלכאורה ניסה, לטענתו, לאיים עליו ולסחוט אותו כשדרש ממנו שהקופה תמנה רק את פרופ' אורלי וויינשטיין למנכ"לית הקופה - ואז תבוטל ועדת הבדיקה המיוחדת שמונתה לבדיקת טענות הנהלת המשרד על דירקטוריון הקופה. לוקר גם מאשים שמנכ"ל משרד הבריאות ניסה להכתיב לו שפרופ' וויינשטיין תמונה לניהול הקופה. שר הבריאות הכחיש את הטענות.

התלונות של לוקר, שחייבות להיחקר, אינן עוד מקרה של עימותים בין מנהלים ופוליטיקאים בכירים במערכת הבריאות. מדובר בהזדמנות נדירה לראות את הסירחון העולה לעיתים מאחורי הקלעים של המינויים הכי בכירים במערכת הבריאות ולבדוק את התלונות שלפיהן בכירי משרד הבריאות לא בוחלים לעיתים בשום אמצעי כדי להשיג את מטרתם.

בעקבות החשיפה ב"ישראל היום" פורסמו טענות של ראשי משרד הבריאות, שהודהדו על ידי חלק מהעיתונאים, כאילו התלונות של לוקר הומצאו או פורסמו רק בגלל החשש שלו ושל כללית מממצאי הוועדה המיוחדת. טענות אלה של משרד הבריאות היו ניסיון עלוב - גם אם היו עיתונאים שקנו אותו - להתחמק מהשאלות העולות מהטענות בדבר הניסיון להכתיב כמעט באלימות לכללית מי יבחר לנהל אותה.

דירקטוריון כללית הוא הגוף המנהל והמפקח של הקופה, שהיא גוף הבריאות הוותיק, החזק, הגדול והמשפיע ביותר במערכת הבריאות בארץ. ההשפעה של כללית בגלל גודלה היא למעשה על כל זמינות ואיכות כלל שירותי הבריאות.
בכללית חברים כחמישה מיליון איש. המחזור הכספי של הקופה הוא של כ־55 מיליארד שקלים ועובדים בקופה כ־53 אלף עובדים. אף שדירקטוריון הקופה אולי אינו גוף המוכר למיליוני החברים בכללית, יש לו השפעה ישירה ומכרעת על תפקוד הקופה ועל השירות הרפואי שמקבלים חברי כללית. יש לו אף השפעה משמעותית מאוד, גם אם לא ישירה, על איכות וזמינות השירותים שניתנים לכל הישראלים.

מכאן שלשאלות על דרך התנהלות דירקטוריון כללית באמת יש משמעות ציבורית נרחבת, ועל משרד הבריאות מוטלת החובה לפקח עליו ולבקר אותו. אבל מה בין זה לבין להעלות טענות סרק, כאילו יש חשש ליציבותה של הקופה הגדולה בישראל ושיש סכנה לזמינות שירותי הבריאות בקופה, כפי שטענו בכירי המשרד במסגרת המשבר.

האבסורד הוא שמשרד הבריאות הקים את הוועדה המיוחדת לפי סעיף מיוחד בחוק ביטוח בריאות ממלכתי בטענה לחוסר יציבות של הקופה. ממש כמעט באותה נשימה, ראשי משרד הבריאות עצמם שיבחו על כל במה אפשרית את התנהלות כללית בתקופת הקורונה ובמלחמה.

משרד הבריאות חייב לפקח ולבקר את קופות החולים (והוא עושה זאת לרוב מעט ולאט מדי ובאופן הססני מאוד). אלא שאסור לו לפעול באופן דורסני ואלים והגובל באי חוקיות מול קופות החולים, ובכך לפגוע באושיות מערכת הבריאות הציבורית ובאספקה סדירה, הוגנת ומלאה של שירותי הבריאות בארץ.