יו"ר קופ"ח כללית: "שר הבריאות כץ איים וניסה לסחוט אותי" | חשיפה

מינוי בכירים לתפקידים רגישים במדינת ישראל מלווה תמיד בלחצים ואינטרסים. אולם הטענות שמועלות על ידי יו"ר קופת חולים כללית, יוחנן לוקר, על מינוי מנכ"ל לקופת חולים כללית, אחד התפקידים הבכירים והרגישים במגזר הציבורי, הבריאותי והעסקי במדינת ישראל, הן חסרות תקדים ומדאיגות.

יושב ראש דירקטוריון קופת חולים כללית (הקופה הגדולה במדינה והשנייה בגודלה בעולם), יוחנן לוקר, מאשים בצורה נדירה ובאופן ישיר את שר הבריאות, חיים כץ, בכך שניסה לטענתו לאיים עליו ולסחוט אותו כשדרש ממנו שהקופה תמנה את פרופ' אורלי ויינשטיין למנכ"לית קופת חולים כללית.

לוקר טוען שהשר כץ הציע לו בתמורה לכך לבטל את עבודתה של ועדת בדיקה מיוחדת שמינה משרד הבריאות, כדי לבדוק טענות על מעורבות גדולה מדי בניהול הקופה ובתחלופה בתדירות גבוהה מדי של מנהלים בה, על דירקטוריון הקופה וגם על העומד בראשו - יוחנן לוקר עצמו.

נוסף על כך, לוקר מאשים כי מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, דרש ממנו למנות מנכ"ל לקופה רק מבין שלושה: פרופ' איציק קרייס, מנכ"ל בית החולים שיבא בתל השומר; פרופ' רוני גמזו, לשעבר מנכ"ל בית החולים איכילוב; או פרופ' אורלי ויינשטיין, שכיהנה בעבר בשורה של תפקידי ניהול בכירים במשרד הבריאות ובקופת חולים כללית וכיום מנהלת את חברת "שיבא נגב" להקמת בית החולים הציבורי החדש בבאר שבע.

לדברי לוקר, בר סימן טוב דרש זאת ממנו כאשר ידע כי קרייס וגמזו לא נענו לפנייה של קופ"ח כללית לנהל את הקופה. משמעות הדבר היא שהקופה יכולה לבחור רק בד"ר ויינשטיין.

יוחנן לוקר מכהן כיו"ר דירקטוריון כללית זה כ־6 שנים. לפני כן כיהן בשורת תפקידים בכירים בחיל האוויר, כיהן כמזכיר הצבאי של ראש הממשלה בנימין נתניהו וכיו"ר חברות נייר חדרה וכימיקלים לישראל.

הוא כיהן גם כראש הוועדה הציבורית לבחינת תקציב הביטחון, והיה חבר הוועדה שבדקה את סמכויות הקבינט המדיני־ביטחוני בעקבות מבצע צוק איתן.

"לא תהיה ועדה"

על פי הטענות החמורות של לוקר, בזמן כהונתה של ועדת האיתור לבחירת המנכ"ל החדש של קופת חולים כללית, ב־27 באוגוסט אשתקד, סביב השעה 14:30 בצהריים, נערכה לו פגישה עם שר הבריאות חיים כץ, שהיה חדש בתפקידו, בלשכתו במשרד הבריאות בירושלים.

בפגישה השר כץ אמר ללוקר, לדבריו, שעליו למנות את פרופ' אורלי ויינשטיין למנכ"לית הקופה וכי עליו (על לוקר) לרדת ל־80% משרה בקופ"ח כללית, ולאחר מכן הוועדה של משרד הבריאות תיסגר.

לדברי לוקר, השר כץ אמר לו שכדאי לו לסגור את הדברים כעת עם כץ עצמו, לפני שש"ס יחזרו לממשלה: "איתם לא יהיה לך טוב". לוקר ענה לו, על פי הטענות, שיש ועדת איתור והיא תבחר את המנכ"ל הבא של הקופה.

אך בכך הסיפור של לוקר לא תם. לטענתו, למחרת, ב־28 באוגוסט, הגיע השר חיים כץ בעצמו, באזור 15:30 אחר הצהריים, ללשכתו של לוקר ברחוב ארלוזורוב בתל אביב, שם יושבת הנהלת קופת חולים כללית, והסביר לו, לפי הטענות, שאולי לוקר לא מבין את מה שנאמר לו יום לפני כן בלשכת השר וכי עליו למנות את ד"ר ויינשטיין לניהול הקופה ולרדת ל־80% משרה.

הפעם כבר לא היתה זו שיחת נימוסין. התפתח עימות קשה בין השניים ולוקר טוען כי הטיח בשר: "אני לא אעבור עבירות ולא אהיה עבריין כמוך".

הסיפור ממשיך: לטענת לוקר, בתחילת ספטמבר, הפעם טלפונית, שר הבריאות חזר על דרישותיו, ולשיחה זו היתה עדה עובדת בכירה מאוד בקופה. ב־16 בספטמבר, בעת שוועדת האיתור לבחירת מנכ"ל הכללית לא סיימה את בחירתה, התקיימה פגישה במשרדו של לוקר בארלוזורוב עם משה בר סימן טוב ואיש עסקים בכיר שביקש לתווך ביניהם.

בין היתר נטען כי בפגישה זו בר סימן טוב אמר ללוקר ש"מרחב הבחירה" של הקופה לבחירת המנכ"ל החדש הוא רק בין שלושה מנהלים: פרופ' איציק קרייס, פרופ' רוני גמזו ופרופ' אורלי ויינשטיין.

"זה חמור בעיניי"

ל"היום" נודע כי לוקר דיווח על הפגישות והשיחות החריגות לבכירי הקופה. בישיבת הדירקטוריון שהתקיימה ב־18 בספטמבר, הוא התריע: "קיבלתי שיחת טלפון מהשר ביום ראשון האחרון שאמר שהוא מצפה שנבחר בפרופ' אורלי ויינשטיין למנכ"לית כללית. אני מסתובב עם אקדח על הרקה".

לוקר סיפר בדירקטוריון: "שאלתי איך זה קשור, והוא אמר שהכל קשור בהכל. אמרתי שאני מבין שזה לא צוות לבדיקה (הטענות על התנהלות הדירקטוריון - ר"ר) אלא ועדה לבחירת המנכ"לית. אמרתי לו 'אני מבין שאני נסחט, זה חמור מאוד בעיניי'. הדירקטוריון יבחר את האדם הכי מתאים ואף אחד לא יכופף אותנו. יש קמפיין מטורף לבחירה שלה".

"זו סחיטה באיומים"

לוקר סיפר עוד בישיבת הדירקטוריון, כי "התקיימה פגישה משולשת עם בר סימן טוב ואיש עסקים, שבה הוא הבהיר לי שרק שלושה מועמדים לגיטימיים בעיניו. זו היתה שיחה של סחיטה באיומים, וניתן היה להבין שרק פרופ' אורלי ויינשטיין רלוונטית. אנחנו עוברים מסכת איומים ונשמעים דברים שהם לא אמיתיים".

בעקבות זאת, אחד מחברי הדירקטוריון אמר שצריך להיערך ל"תרחישים הכי קשים" בקשר לאפשרות שמשרד הבריאות עלול לפעול כנגד הקופה.

לוקר העלה את טענותיו על הדרישות של שר הבריאות והמנכ"ל לוועדת האיתור לבחירת המנכ"ל החדש של הקופה. ב־21 בספטמבר המליצה הוועדה על בחירתו של ד"ר איתן וירטהיים, אז מנהל המרכז הרפואי רבין הכולל את בתי החולים בילינסון והשרון, למנכ"ל הקופה, מבין 7 מועמדים שנבחנו על ידי ועדת האיתור.

ארבעה ימים לאחר מכן, הדירקטוריון קיבל את ההמלצה וד"ר וירטהיים נבחר למנכ"ל החדש של כללית. לוקר התקשר לשר הבריאות כץ והודיע לו על הבחירה. שר הבריאות ענה לו "בהצלחה" וניתק את השיחה.

לוקר לא הסתפק רק בדיווח פנימי בקופה. ב־21 בינואר 2026 הוא העיד בפעם השנייה בפני ועדת הבדיקה המיוחדת שהוקמה במשרד הבריאות לבדיקת הטענות על התנהלות הדירקטוריון. לאנשי הוועדה אמר לוקר דברים חריפים מאוד ודרש מהם: "תבדקו מה אומר חוק ביטוח בריאות ממלכתי על התערבות משרד הבריאות בניהול קופ"ח כללית. דוגמה מובהקת להתערבות היא הניסיון הפסול של הגורמים הבכירים ביותר במשרד הבריאות להכתיב לדירקטוריון כללית לבחור בפרופ' אורלי ויינשטיין לתפקיד מנכ"ל כללית, במסגרת הליך המינוי האחרון".

לוקר אמר עוד לחברי הוועדה: "זהו אבסורד מוחלט, משרד הבריאות העלה טענות לפגמים בהליך האיתור והמיון לתפקיד המנכ"ל של הקופה. ואחרי כל זה משרד הבריאות מנסה להכתיב לדירקטוריון כללית לבחור בד"ר ויינשטיין. לצד זה מופעלים לחצים למנות אותה. תגידו, כל אחד מכם רוצה להיות חלק מהשחיתות הזו? הכל מגובה בראיות, אז בדקו טענה זו, בבקשה".

לוקר התריע בפני הוועדה כי "הבכירים ביותר במשרד הבריאות מצפצפים על כללי מנהל תקין ודורשים מהדירקטוריון לקבל החלטות בניגוד מוחלט לממשל תאגידי תקין, ובניגוד לחוק ביטוח בריאות ממלכתי שדורש הפרדה בין הדרג הממשלתי לניהול הקופה.

"אני מצפה שתהיה התייחסות בדוח שלכם לפעולות הלא־חוקיות של משרד הבריאות. אני מזכיר לכם גם את הניסיון של מנכ"ל משרד הבריאות להשתמש באיום של הקמת הוועדה לצורך השארתו של מנכ"ל כללית הקודם, אלי כהן.

"הדירקטוריון הוא זה שנושא באחריות לפעילות קופ"ח כללית. לא ייתכן שמשרד הבריאות יאיים עליו שאם לא ישאיר את המנכ"ל שהתפטר, תוקם ועדה בודקת. אני מצפה שתהיה לאיום הזה התייחסות בדוח שלכם".

"תיאטרון אבסורד גלוי"

בדבריו לוועדה, התייחס לוקר למכתבו של בר סימן טוב אליו מ־25 ביוני, שבו ציין שהתרשם מההתנהלות "האחראית והיעילה של הנהלת הקופה" במלחמה ובפרט בימי מבצע עם כלביא וציין שהאתגרים הרבים בעקבות המלחמה מחייבים המשך תפקוד יציב של הנהלת הקופה, ללא זעזועים נוספים, וכתנאי לעצירת ההליכים של משרד הבריאות מול דירקטוריון הקופה.

לוקר אמר עוד לוועדה, כי דוח הוועדה "לא יעמוד בחלל ריק, הוא ייבחן על רקע כלל האירועים שתיארתי ושיקבלו פומבי. תיאטרון האבסורד הזה יהיה גלוי וידוע, בין אם במסגרת ההליך המשפטי ובין במסגרות אחרות. אנחנו נדאג שהאמת תצא לאור. אם הדוח שלכם יכלול עובדות ומסקנות שגויות ושקריות ויהיה חד־צדדי ויתעלם מהאירועים שתיארתי, אתם תצטרכו לתת על כך דין וחשבון. לא רק שתהיו במבוכה מקצועית קשה, אלא תישאו באחריות אישית לתוצאות".

מי את אורלי וויינשטיין?

פרופ' אורלי וויינשטיין היא מומחית לרפואת עיניים ולמנהל רפואי, ונחשבת למנהלת בכירה מוערכת ובולטת במערכת הבריאות בארץ. בעת שירותה הצבאי היתה בין השאר קצינת רפואה של פיקוד דרום, ולאחר מכן שימשה כסגנית מנהל בית החולים סורוקה בבאר שבע וראש היחידה לניהול סיכונים בבית החולים.

ב-2016 הקימה ועמדה בראש חטיבת המרכזים הרפואיים במשרד הבריאות, שכללה אחריות על כל 24 בתיה"ח הממשלתיים בארץ. ב-2020 עברה לתפקיד ראש חטיבת בתי החולים בקופ"ח כללית.

באוגוסט-ספטמבר 2025 התמודדה וויינשטיין על תפקיד מנכ"ל קופת חולים כללית, והגיעה לשלב הגמר בהתמודדות על התפקיד. בין הממליצים עליה היו פרופ' איציק קרייס, מנהל בית החולים שיבא בתל השומר, ופרופ' רוני גמזו, לשעבר מנהל איכילוב.

פרופ' וויינשטיין נמצאת בקשר זוגי עם צבי חפץ, איש עסקים ותקשורת שכיהן כשגריר ישראל בסין, רוסיה ואוסטריה, ובשורה של ארגונים בינלאומיים חשובים. בספטמבר כתב חפץ ליוחנן לוקר, יו"ר דירקטוריון כללית, כי הוא בקשר זוגי עם אורלי והתייחס גם להתמודדות על ניהול הקופה.

התגובות

מלשכת שר הבריאות נמסר:

"משרד הבריאות ישלים את הליכי הבדיקה ויממש את סמכויותיו כרגולטור"

"עם כניסתו לתפקיד כמ"מ שר הבריאות הוא החל לטפל במשבר הניהולי בשירותי בריאות כללית מתוך מטרה לייצב את המערכת ולהסדיר את מנגנוני הניהול והממשל התאגידי בכללית, כך שההנהלה תנהל והדירקטוריון יפקח, כנדרש לפי כללי המינהל התקין, ולהבטיח כי החילופים התכופים בהנהלה, אשר פגעו ביציבות הניהולית בקופה, יפסקו.

"משכך, הקפיא השר כץ את עבודת ועדת הבדיקה ובהמשך אף מינה צוות משותף לכללית, למשרד ולוועדת הבדיקה כדי לנסות להגיע להסכמה בעניין ההסדרה הניהולית הנדרשת בכללית. משלא הייתה נכונות מצד הכללית להסדיר מערכת היחסים הניהולית בהסכמה, חודשה  עבודת ועדת הבדיקה שתגיש את מסקנותיה לשר, כנדרש. עם קבלת המסקנות, ימשיך השר לפעול לייצוב הניהול בכללית.

"האמירות המיוחסות לשר שקריות ואינן ראויות לתגובה".

ממשרד הבריאות נמסר:

"המשרד פועל בהליכים רגולטוריים מול שירותי בריאות כללית מתוקף חובתו העליונה להבטיח את יציבותה ורציפותה התפקודית של מערכת הבריאות, נוכח תחלופה מתמשכת של מנכ״לים ובכירים בכללית (הנמשכת גם כיום) ולצד אינדיקציות לבעיות בממשל התאגידי של הקופה.

"יו"ר כללית יזם פגישה עם מנכ"ל משרד הבריאות לפני השלמת עבודת ועדת האיתור, לצורך שיח על מועמדים אפשריים, כפי שנעשה גם במינויים קודמים על ידו וביוזמתו. האמירות המיוחסות ליו״ר אינן משקפות את הדברים שנאמרו, או את רוח הדברים, ומהוות ניסיון להסיט את הדיון מהאחריות לתחלופה הניהולית התכופה ולערער את לגיטימיות הפיקוח הרגולטורי.

"עמדת משרד הבריאות הייתה ונותרה עקרונית ועניינית בלבד: בראש הנהלת כללית נדרש לעמוד מנהל בכיר ובעל ניסיון ניהולי עשיר בעולמות הבריאות. מבלי להתייחס לגופו של אדם, בשיחה עלו שמות של מספר מועמדים פוטנציאליים לניהול הקופה מבלי קידום או העדפה של מועמד כזה או אחר מצד מנכ״ל המשרד.

"משרד הבריאות ישלים את הליכי הבדיקה ויממש את סמכויותיו כרגולטור, לשם הבטחת יציבות כללית לאורך זמן ולמען ציבור המבוטחים".

פרופ׳ אורלי ויינשטיין לא מסרה תגובה.