זיהום האוויר והאובך: מה זה עושה לגוף ואיך מתנהלים חכם

האובך שמכסה את השמיים בימים האחרונים הוא לא רק מטרד קוסמטי או צריבה קלה בעיניים - הוא יוצר עומס ממשי על מערכת הנשימה ועל הלב, במיוחד כשמדובר בחלקיקים זעירים שנכנסים עמוק לריאות. יחד עם זאת, חשוב לזכור שמדובר בתופעה זמנית שניתן להתמודד איתה בהצלחה

אובך בתל אביב. צילום: ללא

בימים אלו רבים מכם מרגישים את זה בלי צורך באפליקציה: שמיים אפרפרים, ראות נמוכה, "אוויר כבד", ולפעמים גם צריבה בגרון ובעיניים. לפי עדכוני משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, מדובר באירוע של עלייה בריכוזי חלקיקים נשימים (אבק) שמוביל לזיהום אוויר גבוה ולעיתים גבוה מאוד, ומצריך זהירות - במיוחד אצל אוכלוסיות רגישות. גם תחזיות מזג האוויר דיווחו על גל אבק/אובך שמכסה אזורים נרחבים בארץ. 

האובך הזה לא "רק" מפריע לצילומים מהמרפסת. הוא משנה את מה שאתם מכניסים לריאות בכל נשימה, ולכן הוא לגמרי עניין של מדור בריאות - לא רק של מזג אוויר.

אובך ורוחות עזות גם באתר חרמון אתמול, צילום: אתר החרמון

מה זה בעצם אובך, ולמה הוא מעלה את זיהום האוויר?

אובך בישראל מגיע לא פעם מאבק מדברי שנישא ברוחות מצפון אפריקה. כשענן החלקיקים הזה מגיע אלינו, הוא מעלה את רמות ה-PM10 ולעיתים גם ה-PM2.5 - חלקיקים זעירים שנכנסים למערכת הנשימה. במקרה של אירועי אבק, גם אם המקור "טבעי", ההשפעה הבריאותית יכולה להיות משמעותית, ובמיוחד כשזה מתערבב עם זיהום עירוני רגיל (תחבורה, תעשייה, שריפות מקומיות).

המשרדים הממשלתיים מסבירים שבאירועים כאלה נמדדות עליות בריכוזי החלקיקים הנשימים, ולעיתים מציינים "גלי אובך" שנמשכים יום-יומיים ואף יותר - בהתאם לתנאים המטאורולוגיים. 

אובך כבד בירושלים (ארכיון), צילום: AP

למה חלקיקים נשימים מסוכנים יותר ממה שנדמה?

הבעיה הגדולה היא הגודל. חלקיקים נשימים אינם "נלכדים" רק באף ובגרון. חלקם חודרים עמוק לתוך הריאות, ובחלק מהמקרים גם גורמים לתגובה דלקתית שמכבידה על מערכת הנשימה ועל מערכת הלב וכלי הדם. לכן זה לא מסתכם באי-נוחות רגעית.

מה אנשים מרגישים בימים של אובך וזיהום חלקיקים?

  • שיעול, ליחה או צריבה בגרון

  • קוצר נשימה, החמרה של אסתמה

  • כאבי ראש, עייפות, תחושת "כבדות" כללית

  • גירוי בעיניים או החמרה של אלרגיות

לא כולם ירגישו אותו דבר. יש מי שיעברו יום כזה בלי דרמה, ויש מי שירגישו החמרה תוך שעה.

כשאבק באוויר מגיע גם לעיניים, צילום: GettyImages

מי נמצא בקבוצת סיכון - ולמה ההמלצות שונות?

הנחיות המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות חוזרות על אותו עיקרון: כשיש זיהום אוויר גבוה בשל חלקיקים נשימים, אוכלוסיות רגישות צריכות להיזהר יותר, והאוכלוסייה הכללית צריכה לצמצם מאמץ בחוץ. 

אוכלוסיות רגישות כוללות בדרך כלל:

  • אנשים עם מחלות לב וכלי דם

  • אנשים עם מחלות ריאה (אסתמה, COPD וכדומה)

  • קשישים

  • ילדים

  • נשים בהיריון

ההיגיון פשוט: אצל חלק מהקבוצות הללו "המרווח הטעות" קטן יותר. תוספת של עומס נשימתי יכולה להדליק תסמינים מהר יותר או להחמיר מצב קיים.

נשים בהיריון וילדים רגישים יותר לאיכות אוויר ירודה,

מה עושים בפועל בימים של אובך? מדריך פעולה פשוט

הנה רשימת צעדים פרקטית - בלי פאניקה, כן עם סדר.

1) בודקים נתונים רשמיים לפני אימון בחוץ

לפני ריצה, הליכה מהירה או משחק עם הילדים בפארק, בדקו מה המצב באזור שלכם. אתר ניטור האוויר הרשמי מציג נתוני תחנות ניטור והודעות מצב. 
אם מצוין “זיהום גבוה/גבוה מאוד” - זה לא יום לשבור שיאים.

2) מצמצמים מאמץ בחוץ - לא חייבים "להישאר בבית", אבל כן חכם להוריד הילוך

אם אתם בריאים בדרך כלל, ההמלצה לרוב היא להפחית פעילות מאומצת בחוץ
זה אומר: לא HIIT בפארק, לא ריצה אינטנסיבית, כן הליכה רגועה אם חייבים לצאת, ורצוי בשעות שבהן נראה שחל שיפור (לרוב אחרי שינוי רוחות/גשם - אבל זה משתנה).

3) בבית: חלונות "חצי פתוחים" זה לפעמים הכי גרוע

בימים של אובך כבד עדיף:

  • לסגור חלונות בשעות השיא

  • להימנע מניקיון שמרים אבק (שואב בלי פילטר טוב יכול לפזר חלקיקים)

  • אם יש לכם מטהר אוויר עם מסנן HEPA - זה בדיוק הזמן להפעיל אותו.

חלון סגור, אוויר בטוח יותר, צילום: Pixabay

4) מי שסובל מאסתמה או אלרגיות - להקדים תרופה לנשימה

אם יש לכם משאף/טיפול קבוע, ודאו שהוא זמין. לא "לחכות שיתפוס". אם יש החמרה משמעותית או צפצופים - פנו לייעוץ רפואי.


איך יודעים אם זה "סתם מציק" או סיבה לפנות לרופא?

שימו לב לסימני אזהרה, במיוחד אם אתם בקבוצת סיכון:

  • קוצר נשימה שלא עובר במנוחה

  • לחץ/כאב בחזה

  • החמרה חדה באסתמה שלא מגיבה לטיפול הרגיל

  • סחרחורת, חולשה חריגה, או ירידה ביכולת לבצע פעולות יומיומיות

במצבים כאלה עדיף לא "לחכות שיעבור האובך" אלא לפנות לייעוץ.


למה זה חוזר כל כך הרבה בישראל?

ישראל יושבת באזור שבו אירועי אבק עונתיים אינם נדירים. כשדפוסי רוחות ותנאים סינופטיים מתאימים, ענני אבק נעים לכיוון מזרח הים התיכון ומגיעים לכאן. המשרדים הממשלתיים מציינים שוב ושוב שאירועים כאלה גורמים לעלייה בריכוזי חלקיקים נשימים ולירידה באיכות האוויר עד שחל שינוי במזג האוויר. 

אובך כבד בבאר שבע, נובמבר 2021, צילום: דודו גרינשפן

איך להכניס את זה לשגרה בלי להרגיש שאתם "חיים לפי מדד"?

הגישה הכי שימושית היא לחשוב על זה כמו על קרינת UV: לא מפחדים מהשמש כל השנה, אבל כשיש יום קיצון - מתאימים התנהגות.

כללים קלים ליישום:

  • אם יש אובך נראה לעין + תחושת אוויר כבד - מנמיכים פעילות בחוץ

  • לפני אימון/טיול: בודקים עדכון רשמי או תחזית איכות אוויר 

  • ילדים/מבוגרים רגישים: מעדיפים פעילות בתוך הבית ביום שיא, בלי רגשות אשם

בסוף, זו אותה מטרה: להרוויח בריאות לאורך זמן גם כשמזג האוויר "מתבלבל".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר