התקווה החדשה של מתמודדי הנפש תוכרע בקרוב בסל הבריאות

למעלה מ-70% ממתמודדי הנפש בישראל התנסו בטיפול של 3-6 תרופות נוגדות פסיכוזה, והם מדווחים על תופעות לוואי קשות מאוד של התרופות - כך עולה מסקר חדש ויוצא דופן שערכה בחודשים האחרונים עמותת ״משפחות בריאות הנפש״, הפועלת למען מתמודדי נפש ומשפחותיהם בישראל. 

70% מהמשיבים מעידים כי תופעות הלוואי הן הסיבה העיקרית לצורך בשינוי הטיפול התרופתי, כולל השמנת יתר (68% מהמטופלים), תחושת "זומבי" (חוסר חדות), קהות חושים וישנוניות (14%), שדיים מוגדלים ופגיעה בתפקוד המיני ותופעות לוואי שכיחות נוספות (14%), רעד (19%) וריור (12%).

בסקר המתפרסם כאן לראשונה השתתפו 48 בני משפחה: 67% מהם מטפלים בקרובים עם סכיזופרניה, 13% עם הפרעה סכיזו-אפקטיבית, 19% עם הפרעה דו-קוטבית ו-1% עם דיכאון מג'ורי. כל המשיבים התייחסו לתופעות הלוואי, ולסבל הכרוך בהמרתם של תסמיני הפסיכוזה בייסורי גוף אחרים שגורמות התרופות. בנוסף, מרביתם העידו כי מטופלי הנפש סובלים גם ממחלות גופניות נלוות כמו סוכרת, כבד שומני, יתר לחץ דם, בעיות בתפקוד הכליות ושחיקת סחוסי הברכיים.

הסקר נערך כחלק מהמאבק של עמותות מטופלי הנפש להכניס תרופה חדשה לסכיזופרניה לסל התרופות, לאחר שבמשך עשרות שנים לא פותחו בעולם תרופות חדשות למחלה. תרופת הקובנפי (COBENFY) פועלת במנגנון חדש, שלפי המחקרים גורם לתופעות לוואי כמו בחילות, הקאות, תחושת אי נוחות בבטן ועצירות, כשמרביתן תופעות היו קלות וחלפו לאחר זמן קצר. לא נצפו תופעות לוואי כמו עליה במשקל, תנועות לא רצוניות או פגיעה בתפקוד המיני.

אחרי 70 שנה של המתנה: תרופה ייחודית בהשפעה ובבריאות

התרופה החדשה מיוצרת על ידי חברת התרופות האמריקאית בריסטול מאיירס סקווייב (BMS), והיא מיועדת לכ-300 חולי בשנה בתקציב המוערך בכ-20 מיליון שקלים. בוועדת הסל היא זכתה לציון גבוה ובשבועיים הקרובים מתוכננים הדיונים הסופיים והמכריעים לשנה הקרובה. 

ד"ר אלכס טייטלבאום, סגן מנהל המרכז הירושלמי המממשלתי לבריאות הנפש ומזכיר סניף ירושלים של איגוד הפסיכיאטריה בישראל, אומר כי "קובנפי היא התרופה היחידה שאינה עובדת באופן ישיר על מערכת הדופמין במוח ואושרה לטיפול במתמודדים עם סכיזופרניה. מאז שנות ה-60 היו ניסיונות רבים לייצר תרופה שפועלת במנגנון שונה וזאת הבשורה.

"כחוקר, השתתפתי במספר מחקרים לפיתוח תרופה שמשפיעה אחרת על הנפש מהתרופות הקיימות, אבל לצערי המחקרים לא הצליחו להוכיח יעילות על פני פלצבו. התרופה היחידה שהצליחה לעשות זאת היא קובנפי. זה מאוד מרגש אותי כחוקר וכרופא. אנחנו מדברים על 70 שנה של המתנה, וסוף סוף יש תרופה ייחודית, גם במנגנון השפעתה וגם בבטיחות".

הימנעות מתופעות הלוואי הפיזיות וגם הנפשיות

יעילות הטיפול של קובנפי דומה לזו של התרופות הוותיקות בטיפול בתסמינים הכוללים הזיות, מחשבות שווא, דיבור לא עקבי, התנהגות בלתי מאורגנת. אבל אחד היתרונות המשמעותיות שלה הוא בפרופיל הבטיחות ובשיפור הדימוי החברתי של המטופלים, עקב היעדר תופעות לוואי נוירולוגיות-רעד, תפיסות שרירים, האטה פסיכומוטורית, תנועות בלתי רצוניות ותופעות לוואי מטאבוליות (עלייה בתיאבון ובמשקל, סכרת, יתר שומנים וכולסטרול בדם).

יתרה מכך, לפי ממצאים ראשוניים, ייתכן כי קובנפי יעילה לטיפול גם בתסמינים כמו השטחת הרגש, צמצום יוזמה, אפתיה והסתגרות פנימית. תסמינים הגורמים לקושי משמעותי ביצירת קשרים חברתיים, אינטימיים ומשפחתיים, ופוגעים בתפקוד בעבודה ובלימודים. רוב התרופות לא משפרות את התסמינים הקוגניטיביים, ולכן אישוש הממצאים הללו, עשוי להוות פריצת דרך נוספת.

הוועדה המייעצת של איגוד הפסיכיאטריה בישראל, דירגה את קובנפי במקום הראשון בהגשה לסל התרופות, בזכות יכולתה להתאים לחלק מהחולים שאינם מגיבים כלל לטיפול תרופתי הסטנדרטי, ולמתמודדים שחווים תופעות לוואי קשות עם התרופות הוותיקות״.

"יוזמה מבורכת במציאות בה אין די חידושים טיפוליים"

א', אב לבן 35, שאובחן בגיל 18 כחולה בסכיזופרניה ופעיל בעמותת "משפחות בריאות הנפש", אמר ל"היום", כי על אף המחלה הסוערת והתחלואה הכפולה, בנו נמנע הרבה מאוד פעמים מטיפול תרופתי. "התרופות לא עזרו לו ותופעות הלוואי שלהן היו מאוד לא נעימות - השמנה מאוד רצינית, רעד בידיים וריור. בשבועות האחרונים התחלנו טיפול בקובנפי ולראשונה הוא הרבה יותר רגוע עם הטיפול. התיאבון התאזן והוא נראה הרבה יותר טוב. הוא נוטל את הטיפול מספר שבועות ותקווה היא הדבר העיקרי שהתרופה מעניקה לנו ולמשפחות כמותנו".

גדי רוזנטל, יו"ר עמותת משפחות בריאות הנפש, מוסיף כי התרופות הקשורות בבריאות הנפש מקבלות משקל חסר לאורך שנים בסל התרופות. בעוד נטל תחלואת הנפש קרוב ל-20%, חלקו היחסי בסל לאורך זמן הוא כ-2%. הטיית החסר נובעת מהמשקל העודף שנותן הסל לתרופות מצילות חיים באופן מיידי, בהשוואה לאלו התורמות משמעותית לאיכות החיים ולאורך זמן.

בנוסף חלק ניכר מהמזור בבריאות הנפש הוא תהליכי טיפול שאינם מוכרים כתרופות או טכנולוגיות. לפיכך מן הראוי להתייחס לתרופות בתחום, דוגמת קובנפי בסכיזופרניה, בנוסף לערכן הפרטני גם כהזדמנות לתיקון עיוותים מובנים כלפי בריאות הנפש".

יוכי צ'יבוטרו, מייסדת עמותת עוצמה, מספרת מניסיונה עם בנה בן ה-51 שסובל מסכיזופרניה מגיל 16. "מניסיוני בעמותה, לא כל תרופה מסייעת באופן שווה לכל החולים ולא כל החולים מסוגלים להתמיד בטיפול. פיתוח תרופה חדשה, הוא יוזמה מבורכת במציאות בה אין די חידושים טיפוליים. אנחנו מקווים ומייחלים שהתרופה החדשה, שעובדת על בסיס מנגנון חדש, תסייע במקרים בהם הטיפולים הקיימים גורמים לתופעות לוואי קשות עד להימנעות מטיפול, או שאינם מסייעים באיזון מצב החולה".

למעלה משני שליש מהטיפולים ממומנים באופן פרטי

לפי הסקר, למעלה מ-90% מהמתמודדים שהו באשפוז פסיכיאטרי. רבים ציינו אשפוזים חוזרים ונשנים. חלקם ציינו תקופות אשפוז ממושכות של שנים וחודשים ארוכים. 50% מתמודדים עם מחלתם בין 6 ל-15 שנים; 15% מתמודדים פחות מ-5 שנים ו-16% מתמודדים 16-25 שנים. 50% מהמתמודדים היו בני 19-35, 48% בני 36-60, ו-2% מעל גיל 60. שירותי בריאות הנפש בהם נעזרים החולים הם טיפולים תרופתיים, פסיכותרפיה ושירותי שיקום פסיכיאטרי. למעלה משני שליש מטיפולי הפסיכותרפיה מומנו באופן פרטי, אף שמדובר בשירות הכלול בסל הבריאות.

שליש מהנסקרים, ציינו כי נטילת התרופות האנטי-פסיכוטיות מביאה לשיפור בתפקודו של המתמודד. טיבו של השיפור בתפקוד ועצימותו משתנים מאדם לאדם. המשיבים ציינו: יותר חיבור למציאות, יכולת לסמן מטרות ולפעול להגשמתן, יכולת לקיים שגרה, לחזור לתחביבים ופעילות פנאי ולהנות מהעשייה. שיפור התקשורת וההשתלבות בחברה, שיפור בתפקודי חיים בסיסיים, יציאה ללימודים גבוהים, ואפשרות לעבודה חלקית.

כ-10 עדויות הציגו מעגל חיים של מציאות קשה. המתמודד מתחיל בטיפול תרופתי באשפוז, משתחרר, מפסיק את הטיפול התרופתי, בחלק גדול מהמקרים בשל תופעות הלוואי, וכעבור תקופה של כחודשיים עד שלושה ממועד הפסקת הטיפול מצבו מידרדר, הוא חוזר לאשפוז, לא אחת אשפוז בכפייה, וחוזר חלילה.

עוד עולה כי המחלה גורמת לפגיעה חמורה בתפקוד העצמאי ובאיכות החיים של המטופלים: 98% מהמתמודדים מקבלים קצבת נכות כללית, בשל פגיעה בכושר העבודה על רקע ההפרעה בהתנהגות ובתפקוד הנפשי והחברתי. 92% דיווחו כי המתמודדים אינם מסוגלים לנהל חיים עצמאיים לאורך זמן, ונדרשת נוכחות או השגחה מתמדת.

84% תיארו קושי ניכר של המתמודדים בקיום קשרים חברתיים ובשמירה על מערכות יחסים יציבות – בני המשפחה המטפלים הזכירו פעמים רבות פגיעה בביטחון ובדימוי העצמי, הסתגרות, חשדנות והימנעות ממפגשים חברתיים. לצד אלה היו גם עדויות על תחושת בדידות וכמיהה לזוגיות. 76% דיווחו על תסמינים מתמשכים כמו חרדה, חוסר מוטיבציה לפעולה, דיכאון, חולשה פיזית, ירידה קוגניטיבית וחוסר יציבות רגשית, שפוגעים קשות בתפקוד יומיומי. 

עדויות המשפחות מצביעות על השפעתה הרחבה של המחלה על החיים כש-78% מבני המשפחה דיווחו על פגיעה כלכלית ישירה, לרבות הוצאות על תרופות, טיפולים פרטיים, עזרה חיצונית ואובדן הכנסה עקב הפחתת שעות עבודה לצורך טיפול בבן המשפחה, 64% תיארו עומס רגשי ונפשי מתמשך הנובע מדאגה מתמדת למצב המטופל, חרדה מאשפוזים חוזרים ותחושת חוסר אונים, ו-51% דיווחו על שינוי משמעותי במבנה המשפחתי, כולל מתיחות בין בני זוג וריחוק מילדים אחרים. חלק מהמשיבים ציינו גם אובדן חברים ותמיכה חברתית, עקב הסטיגמה סביב מחלות נפש והיעדר הבנה מצד הסביבה.