האורולוג הזה שואל כל מטופל שאלה אחת • התשובה יכולה לגלות המון

יש דברים בחיים שאנחנו עושים "על אוטומט", בלי לעצור ולחשוב - ואחד מהם הוא מתן שתן. נכנסים לשירותים, עושים את מה שצריך, מורידים מים וממשיכים הלאה. אבל דווקא הפעולה הכי יומיומית הזו יכולה לשמש כמו לוח מחוונים קטן של הגוף: היא מספרת משהו על מאזן הנוזלים, על השרירים, על מערכת השתן - ולפעמים גם על דברים רציניים יותר.

אורולוגים פוגשים מגוון רחב של בעיות: אבנים בכליות, דליפות שתן, דלקות חוזרות, ערמונית מוגדלת, ולעתים גם גידולים במערכת השתן. אבל רופא אחד, ד"ר יניב לריש (אורולוג ומנתח), מספר שהוא מתחיל כמעט כל ביקור ראשון באותה שאלה: "האם השלפוחית שלך נחמדה אליך?"

זו לא שאלה רפואית "קרה" כמו כמה פעמים את/ה הולך/ת לשירותים ביום או כמה כוסות מים שתית. זו שאלה פתוחה, כמעט אישית, שמזמינה אותך לתאר חוויה: האם הכל זורם בקלות, בשקט, בלי דרמות - או שיש הצקות קטנות (או גדולות) שמפריעות לחיים.

אין "מספר קסם" של פעמים ביום

הרבה אנשים בטוחים שיש נורמה מדויקת: 6 פעמים ביום? 8? 10? האמת היא שאין מספר אחד שמתאים לכולם. זה תלוי בכמה שתית, במזג האוויר, בפעילות גופנית, בקפה או אלכוהול, בתרופות מסוימות, ואפילו בהרגלים.

במילים פשוטות: אם את/ה במקום חם ויבש בלי הרבה מים - הכליות ינסו לחסוך נוזלים, ותלך/י לשירותים פחות. אם שתית הרבה מאוד (או "דפקת" כמה בירות) - תייצר/י יותר שתן ותלך/י יותר. לכן השאלה החשובה היא לא רק "כמה פעמים", אלא האם הגוף מאוזן והאם ההרגלים שלך מרגישים תקינים ביחס למה שרגיל אצלך.

מה כן צריך להדליק נורה? שינוי חד וקבוע בתדירות. למשל, אם במשך שנים היית קם/ה בלילה לעתים רחוקות, ופתאום בשבועות האחרונים את/ה קם/ה כמה פעמים בכל לילה - זה שינוי שווה בדיקה, במיוחד אם הוא פוגע בשינה.

איך אמורה להיראות תחושה "תקינה" בזמן מתן שתן?

הנקודה שד"ר לריש מדגיש היא שרבים מאיתנו מקשרים מתן שתן ל"מאמץ" או "דחיפה", אבל בפועל, מתן שתן תקין קשור דווקא ל... הרפיה.

בתרחיש אידיאלי זה אמור לקרות כך:

• אתם נרגעים

• הזרם מתחיל בלי היסוס ממושך

• השתן יוצא ברצף, די מהר, ואז פשוט נעצר.

• אין "עמידה ארוכה" מול האסלה בתחושת "נו, כבר!"

• בסוף אין טפטוף מטריד

• ואין צורך לרוץ שוב לשירותים דקה אחרי שסיימתם

כשאחד הדברים האלה משתבש זה לא בהכרח אומר שיש מחלה קשה, אבל זה כן סימן שכדאי לשים לב. לפעמים מדובר בבעיה שכיחה שניתנת לטיפול: דלקת, גירוי, אבנים, שינוי בהרגלי שתייה, חולשה או מתח ברצפת האגן, או חסימה חלקית באזור הערמונית אצל גברים.

מה צבע השתן מספר לנו?

אנשים לא תמיד אוהבים להסתכל, אבל זו יכולה להיות אחת הבדיקות הביתיות הכי שימושיות שיש. צבע השתן מושפע מהרבה גורמים, בעיקר מרמת הריכוז שלו:

• שתן צלול מאוד באופן קבוע עשוי להעיד על שתייה מרובה מדי (לא בהכרח מסוכן, אבל לפעמים "יותר מדי" זה גם לא אידיאלי).

• שתן צהוב כהה לרוב אומר שהוא מרוכז יותר - כלומר חסר נוזלים או שהיה פער בין שתייה להפרשה.

• ריח חריף, צריבה או כאב יכולים להתאים לדלקת, גירוי או התייבשות, במיוחד אם יש גם תחושת דחיפות.

אבל יש סימן אחד שמוגדר אצל רופאים כלא משהו שמתלבטים עליו:

דם בשתן - תמיד לבדוק

נוכחות של דם בשתן - גם אם היא מיקרוסקופית (כלומר נראית רק בבדיקה) וגם אם לא רואים אדום בוהק - נחשבת לא תקינה ודורשת בירור רפואי.

אצל צעירים, דם בשתן יחד עם שתן מרוכז יכול להתאים לאבן בכליה או לתהליך של אבנים. אצל מבוגרים יותר, ובמיוחד אצל מי שיש לו היסטוריית עישון, זה יכול להדליק נורה אדומה גם לכיוונים רציניים יותר שמצריכים בדיקות המשך.

"חול" או "גרגרים" באסלה - תמרור אזהרה

עוד דבר שכדאי לשים אליו לב הוא הופעה של חלקיקים שנראים כמו חול או גרגרים בתחתית האסלה. זה עלול להיות רמז לכך שבדרך נוצרת אבן. לא תמיד זה ילווה מיד בהתקף כאבים, אבל לפעמים זו הזדמנות "לתפוס" את המצב מוקדם ולבדוק מה קורה.

ומה לגבי ריר או הפרשה דמוית ליחה בשתן? גם זה לא משהו שכדאי להתעלם ממנו, במיוחד אם זה חוזר, או אם זה מגיע יחד עם כאב, צריבה, חום או שינוי משמעותי בתדירות.

סימן מוזר אבל חשוב

"אני מפליץ כשאני נותן שתן". זה נשמע כמו אנקדוטה משעשעת, אבל לד"ר לריש יש לכך הסבר פיזיולוגי: השלפוחית אמורה להתכווץ כשריר עצמאי. אם בזמן מתן שתן את/ה מפעיל/ה הרבה שרירי בטן - עד כדי פליטות גזים - ייתכן שאת/ה בעצם "עוזר/ת" לשלפוחית בלחיצה פנימית כדי להתחיל את הזרם או כדי להוציא את החלק האחרון.

זו יכולה להיות אינדיקציה לכך שיש בעיית תיאום שרירים, חולשה, או חסימה מסוימת - משהו שכדאי להעריך אצל מומחה, בעיקר אם זה חוזר על עצמו.

כלל הזהב: "זן בשירותים"

המסר המרכזי של ד"ר לריש פשוט: מתן שתן בריא אמור להיות רגע כמעט "ריק". בלי מאבק, בלי דרמה, בלי תרגילי כוח. אם את/ה מוצא/ת את עצמך מתעסק/ת בזה יותר מדי - דוחף/ת, מתאמץ/ת, מתכנן/ת, מתבייש/ת, חושש/ת, או חוזר/ת שוב ושוב - זה יכול לרמוז שהשלפוחית לא "נחמדה" בתקופה הזו.

וכאן מגיע העיקר: מה שחשוב באמת הוא לא להשוות את עצמך לאחרים, אלא להכיר את הבסיס שלך. אם משהו השתנה באופן עקבי - מספר הקימות בלילה, תחושת דחיפות, זרם חלש, כאב, טפטוף או כל הופעה של דם - שווה לפנות לרופא. לא כדי להילחץ, אלא כדי להבין מה קורה ולפתור בעיה לפני שהיא גדלה.

בסוף, השאלה "האם השלפוחית שלך נחמדה אליך?" היא דרך חכמה להפוך סימפטומים יבשים לשיחה אנושית: האם החיים שלך מול השירותים זורמים, או שאת/ה מרגיש/ה שהגוף מציק? ואם התשובה היא "לא נחמדה" - זה לא גזר דין. לעתים קרובות זו פשוט נקודת התחלה לטיפול שיכול לשפר משמעותית את איכות החיים.