המאבק לקיצור תורנויות המתמחים: משרד הבריאות הודיע על הקמת צוות עבודה חדש שיגבש מתווה מעודכן ומערכתי לתורנויות הרופאים, זאת במטרה “לתקן ליקויים” שהתגלו במתווה קיצור התורנויות, כשנתיים וחצי לאחר תחילת יישומו. ההחלטה התקבלה על רקע טענות לפגיעה בבטיחות הטיפול הרפואי ובהכשרת המתמחים.
המתמחים נגד ההסתדרות הרפואית: "מנהלים קמפיין נגד קיצור התורנויות" (ארכיון) // משה בן שמחון
לפי משרד הבריאות, מדי שנה אמורה להתבצע הערכה של המתווה והרחבתו. בפועל, ההרחבה נעצרה כבר לפני כשנה, וכעת, במקום יישום בפועל, מוקמת ועדה נוספת, שבין יעדיה החלת קיצור התורנויות על כלל בתי החולים ללא התחייבות ללוחות זמנים.
בראש צוות העבודה יעמוד פרופ’ שלומי קודש, מנהל המרכז הרפואי סורוקה. בצוות חברים גם פרופ’ חיתאם חוסיין מבית החולים בנהריה, נציגי ההסתדרות הרפואית, משרד האוצר, משרד העבודה ונציג המתמחים בהסתדרות הרפואית. הצוות צפוי להגיש את המלצותיו עד 1 במאי.
הפיילוט לקיצור תורנויות המתמחים, שהחל בספטמבר 2023, כלל קיצור התורנות ל־19–21 שעות. בתחילה יושם במחלקות פנימיות בכעשרה בתי חולים בפריפריה, ובהמשך הורחב גם למחלקות ילדים, מיון, דימות, פסיכיאטריה, שיקום ונוירולוגיה. עם זאת, משרד הבריאות נמנע מלהרחיב את המתווה למחלקות נוספות בפריפריה – ובהן כירורגיה, אורתופדיה וגינקולוגיה – ולפני כשנה, על רקע קשיים שעלו ובעיקר טענות מצד מנהלי מחלקות פנימיות, הוחלט לעצור את הרחבת הקיצור לבתי החולים במרכז הארץ.
מאבק ארוך
המאבק לקיצור תורנויות המתמחים החל כבר במסגרת מאבק הרופאים בשנת 2011, אז דרשו המתמחים לקצר תורנויות של 26 שעות עבודה רצופות, עד שש פעמים בחודש – שעות שנחשבו כפוגעות קשות הן ברופאים והן במטופלים.
המתווה יצא לדרך כחודש לפני פרוץ מלחמת “חרבות ברזל” והמשיך לפעול גם במהלכה. עם זאת, לפני כשנה קראו כ־30 ראשי איגודים מקצועיים לעצור את המתווה, ומשרד הבריאות הודיע בעקבות זאת על עצירת הרחבתו למרכז הארץ.
ביולי האחרון הודיעו מנהלי מחלקות פנימיות בפריפריה כי הם מסרבים להמשיך ליישם את קיצור התורנויות ופורשים מהפיילוט, אותו הגדירו “כושל”. בהמשך, ולאחר לחץ מצד הנהלות בתי החולים, חזרו בהם מההודעה והקיצור נמשך. לטענתם, יישום הפיילוט פגע בהכשרת הרופאים והסטודנטים לרפואה, הגביר את העומס הכבד ממילא על הרופאים המומחים, ואף יצר פגיעה מסכנת חיים באיכות וברציפות הטיפול בחולים.
גם האיגוד הנוירולוגי קרא בעבר לעצור את מתווה קיצור התורנויות והזהיר כי הוא “מעמיק את הפערים בין המרכז לפריפריה, פוגע ברצף ובאיכות ההכשרה של מתמחים בנוירולוגיה ועלול להחריף את המחסור החמור בכוח אדם”. לדבריהם, “לאחר כשנתיים שבהן נוסה המתווה, התחוור לנו כי רצינו לברך ויצאנו מקללים”.
במשרד הבריאות מסרו כי כחלק מתהליך הלמידה והפקת הלקחים נמצא כי למתווה יש ערך בהקלת עומס העבודה על המתמחים, אך במקביל עלו טענות בדבר פגיעה באיכות ההכשרה, ברצף הטיפולי ובתפקוד המחלקות, וכן יצירת פערים בין בתי חולים בפריפריה לאלה שבמרכז. "נדרש תהליך בחינה יסודי ורציף לצורך עדכון שיטת העבודה, תוך שמירה על הקלת העומס על המתמחים, במטרה לאפשר החלה עתידית של המתווה על כלל מערך האשפוז”, נמסר.
מנכ”ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר:
“קיצור תורנויות המתמחים הוא צעד חשוב לטובת הרופאים, המטופלים והמערכת כולה. לאחר שנתיים של פעילות אינטנסיבית, בחירום ובשגרה, אנו פועלים כעת כמערכת לומדת לבחון את הצורך בעדכון שיטת העבודה וליצור איזון בין טובת המטפלים לטובת המטופלים. שעות עבודה של 26 שעות ברצף פגעו ברופאים ועלולות לפגוע גם באיכות הטיפול. אני בטוח שהמלצות הוועדה יסייעו בגיבוש מתווה מעודכן”.
"פרק שחור בהיסטוריה"
מהאיגוד הישראלי לרפואה פנימית נמסר כי הם מברכים על עצירת הפיילוט ובחינתו מחדש, וקוראים להקפאתו עד להחלטה ברורה על המשך הדרך. לדבריהם, הפיילוט פגע בהכשרת המתמחים והסטודנטים, הגביר את העומס על הרופאים המומחים והיווה פגיעה מסכנת חיים באיכות וברציפות הטיפול.
מהאיגוד הנוירולוגי נמסר כי ללא תוספת תקנים וכלים ניהוליים, הפיילוט פגע בהכשרת המתמחים, במומחים ובסטודנטים לרפואה, ובמטופלים – במיוחד על רקע המחסור החמור בנוירולוגים בישראל.
מנגד, בארגון הרופאות והרופאים המתמחים “מרשם” תקפו בחריפות את הקמת הוועדה. לדבריהם, מדובר ב“ועדת כיבוס” שתוצאותיה ידועות מראש: "לא נאפשר חזרה, לא בשיח ולא בפועל, לעבדות המתמחים. 26 שעות עבודה הן פרק שחור בהיסטוריה של הרפואה בישראל ושם הן יישארו. קיצור התורנויות הוא עובדה קיימת והוא יתרחב לכל בתי החולים”.
במרשם הוסיפו כי הקשיים ביישום המתווה ניתנים לפתרון באמצעות תוספת תקנים וכוח אדם פארא־רפואי, וכי "הניסיון להציג את הקיצור כבלתי אפשרי הוא מניפולציה שנועדה לעצור שינוי הכרחי”.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו