פירמידת המזון החדשה והמשונה של שר הבריאות האמריקאי

ממשל טראמפ פרסם ביום רביעי את הנחיות התזונה האמריקאיות לשנים 2025-2030, ושר הבריאות רוברט פ. קנדי ג׳וניור הכריז בבית הלבן על המסר שלו: "אכלו אוכל אמיתי." ההנחיות, כפי שהובאו במדור הבריאות של הפינגטון פוסט, הן הבסיס למדיניות תזונתית ותוכניות פדרליות - ובפועל, הן יכולות להשפיע על מה שיוגש בסופו של דבר גם במוסדות כמו בתי ספר.

מה חדש בפירמידה? פחות "בסיס", יותר "למעלה"

החידוש הוויזואלי הבולט הוא גרפיקה חדשה של "פירמידת מזון" הפוכה: במקום שבסיס הפירמידה יהיה דגנים (כמו פעם), ההמחשה מציבה חלבון, מוצרי חלב, שומנים "בריאים", פירות וירקות בחלק העליון, ואת הדגנים המלאים בתחתית. זה לא רק משחק עיצובי - זו דרך לומר לכם: תתחילו את הצלחת מדברים צפופים תזונתית, ותתייחסו לפחמימות בזהירות רבה יותר.

במקביל, ההנחיות ממשיכות להדגיש את מה שמוכר כבר שנים: יותר ירקות טריים, דגנים מלאים, ומוצרי חלב כחלק מתזונה בריאה.

"מעובד מאוד" במקום "אולטרה-מעובד" - ולמה זה משנה

השינוי הכי פוליטי-תזונתי במסמך הוא היחס למה שמכונה כאן "מזון מעובד מאוד". ההמלצה: להימנע או לצמצם משמעותית מזונות ארוזים/מוכנים לאכילה שהם מלוחים או מתוקים - צ׳יפס, עוגיות, ממתקים ודומיהם.

בכתבה מצוין שזה בעצם ניסוח אחר לקטגוריה המוכרת של מזון אולטרה-מעובד, שמרכיב יותר ממחצית מהקלוריות בתזונה האמריקאית וקושר במחקרים למחלות כרוניות כמו השמנה וסוכרת. לצד זאת, מומחים מזכירים נקודה חשובה: לא כל "עיבוד" הוא רע - יש עיבוד שיכול להיות גם ניטרלי ואפילו מועיל, תלוי במה בדיוק עבר עיבוד ולמה.

דיווח רשת ABC על הנחיות התזונה החדשות של הממשל

השומנים הרוויים לא חוזרים - אבל כן מקבלים מסגור חדש

בחודשים האחרונים נרמז שקנדי ואנשי ממשל ינסו לסיים את "המלחמה בשומן רווי". בפועל, ההנחיות לא מבטלות את ההמלצה הוותיקה: להגביל שומן רווי לעד 10% מהקלוריות היומיות.

אז איפה השינוי? המסמך מדגיש בחירה במקורות "מזון מלא" לשומן רווי (כמו בשר, מוצרי חלב מלאים או אבוקדו), ומוסיף שגם חמאה או שומן בקר יכולים להיכלל כאפשרויות - ניסוח שמרגיש כמו קריצה למחנה שמעדיף שומנים מן החי, אבל בלי לשבור את הכללים הישנים עד הסוף.

פירמידת המזון המסורתית: בבסיס לחמים, דגנים ותפוחי אדמה, בטופ, שומנים, שמנים ומזונות מתוקים עתירי סוכר

למה ההנחיות חשובות אם רוב האנשים לא עוקבים אחריהן?

הנחיות התזונה האמריקאיות מחויבות בחוק להתעדכן כל חמש שנים. הבעיה: גם כשהן מתעדכנות, מעט אמריקאים באמת חיים לפיהן, ובמדינה שבה ליותר ממחצית המבוגרים יש מחלה כרונית הקשורה לתזונה - המסמך הזה הוא יותר "כיוון מדיניות" מאשר מתכון קסם.

ובכל זאת, ההשפעה שלו אמיתית: הוא משמש בסיס לתקציבים, תוויות, קמפיינים ציבוריים ובעיקר - לתוכניות מזון פדרליות.

איפה האמריקאים ייפגשו את זה? בעיקר דרך בתי הספר

לפי הדיווח, האזור שבו ההנחיות צפויות להשפיע הכי הרבה הוא תוכנית ארוחות הצהריים הלאומית בבתי ספר, שמגישה אוכל לכמעט 30 מיליון ילדים ביום לימודים טיפוסי.

עם זאת, התרגום מהנחיות כלליות לדרישות מעשיות למטבחי בתי הספר הוא תהליך ארוך. נציגת איגוד תזונת בתי הספר ציינה שהתקנים האחרונים הוצעו ב-2023, אבל לא ייושמו במלואם עד 2027. בקיצור: זה קורה, רק לא בקצב של רילס.

המומחים חלוקים: "מהפכה בריאה" או מתכון לעוד קלוריות?

חלק מהמומחים הבכירים בירכו. לפי הנמסר דיווח הפינגטון פוסט, ד"ר דייוויד קסלר (לשעבר נציב ה-FDA) אמר שיש מקום להסכמה רחבה שיותר מזון מלא ופחות פחמימות מעובדות מאוד הוא שיפור גדול. נשיא איגוד הרפואה האמריקאי (AMA) הוסיף שהמסמך מחזק את הרעיון ש"מזון הוא תרופה" ויכול לעזור גם לרופאים וגם למטופלים.

אבל יש גם ביקורת. התזונאית וחוקרת מדיניות המזון מריון נסטלה הזהירה שאם אנשים יאכלו בדיוק כפי שמומלץ כאן, הם עלולים לצרוך יותר קלוריות - בעיקר בגלל הדגש על בשר וחלב כמקור עיקרי לחלבון, במקום מקורות צמחיים.

יותר חלבון: המספרים עולים - ומה זה אומר ביום-יום

עוד שינוי דרמטי: ההנחיות החדשות קוראות להעלות את צריכת החלבון לרמה של 1.2-1.6 גרם לק"ג משקל גוף, לעומת המלצה קודמת של 0.8 גרם לק"ג. בכתבה מוסבר שההמלצה הישנה נתפסה כ"מינימום למניעת חסר", ושצריכה גבוהה יותר עשויה להועיל - בין היתר אם היא מחליפה פחמימות מעובדות.

אבל כאן נכנסת האותיות הקטנות של החיים: חלבון יכול לעזור לשובע ולשמירה על מסת שריר, אבל הוא לא "חינם קלורית". אם אתם מעלים חלבון בלי להחליף משהו אחר - אתם פשוט מוסיפים עוד אנרגיה. הטיפ הפרקטי הכי חשוב הוא לחשוב "החלפה" ולא "תוספת": יותר חלבון במקום חטיפים/מאפים/משקאות ממותקים, לא בנוסף אליהם.

אגב, ארגונים כמו איגוד הלב האמריקאי (לפי הדיווח) מבקשים עוד מחקר וממליצים בינתיים לתעדף חלבון מהצומח, דגים ובשרים רזים, ולהגביל מוצרים עתירי שומן מן החי כמו חמאה, שומן חזיר ושומן בקר.

סוכר מוסף: לא עוד "להגביל" - אלא "לא חלק מתזונה בריאה"

המסר הכי חד במסמך נוגע לסוכר: ההנחיות אומרות ש"אין כמות" של סוכר מוסף או ממתיקים לא-תזונתיים שנחשבת חלק מתזונה בריאה, ומציבות יעד קשוח במיוחד: לא יותר מ-10 גרם סוכר מוסף בארוחה אחת (בערך שתי כפיות).

להשוואה, ההמלצות הישנות דיברו על פחות מ-10% מהקלוריות היומיות מסוכר מוסף (כ-12 כפיות ביום בתפריט של 2,000 קלוריות), בעוד שבפועל האמריקאים צורכים בממוצע כ-17 כפיות ביום לפי נתוני CDC שמוזכרים בכתבה.

אלכוהול: המספרים ירדו מהשולחן, המסר נשאר

ההנחיות החדשות מסירות את ההגבלה המספרית שהייתה מקובלת (עד משקה ביום לנשים ושניים לגברים), ובמקום זה אומרות בפשטות: פחות אלכוהול = יותר בריאות. הן גם מדגישות הימנעות מאלכוהול בהריון, בהחלמה מהפרעת שימוש באלכוהול, ובמצבים שבהם אין שליטה על הכמות.

המסר נשאר: בהיריון? אלכוהול לא מומלץ!

רגע, מי כתב את המדע?

בחלק מאחורי הקלעים יש טוויסט נוסף: מקור חלק גדול מההנחיות אשר שימשו עד כה הוא פאנל מומחים קודם שמונה בתקופת ביידן ועבד כמעט שנתיים. המסמך הנוכחי נשען על קבוצה חדשה של מומחים, וחמישה מתוך עשרה דיווחו על קשרים פיננסיים לתעשיות בשר/חזיר/חלב או ליצרני פורמולה/תוספים - נתון שמסביר למה הוויכוח סביב ההנחיות לא ייגמר רק בצלחת.

אז איך מתרגמים זאת לצלחת?

מתחילים עם "אוכל אמיתי", בודקים איפה אפשר להחליף משהו מעובד-מאוד במזון בסיסי, ומתייחסים לסוכר מוסף כאילו הוא אורח שמגיע בלי הזמנה - כי ככה בדיוק ההנחיות החדשות מתייחסות אליו.