כל תורם זרע יוגבל ל-12 פעמים - והמסקנות בעקבות המלחמה

הגבלה של מספר תרומות הזרע מכל תורם, מסירת מידע על היות התורם כהן או פסול חיתון, למה מומלץ להורים שמשתמשים בתרומת זרע לעשות צוואה ומה הלקחים שנלמדו מחללי "חרבות ברזל": משרד הבריאות מעדכן את ההנחיות לקבלת תרומות זרע והפעלת בנקי זרע, לאחר 18 שנה שבהן הוא לא עודכן.

עידכון הנחיות נדרש בין השאר בעקבות מקרים בעולם שבהן תורמי זרע התגלו כנשאים של מחלות גנטיות. דבר שקרה גם לאחרונה בישראל כאשר תורם זרע משנות ה-80 של המאה הקודמת נפטר מתסמונת המעלה סיכון לסרטן.

עוד נועד החוזר לענות על התפתחות טכנולוגיות בתחום הבדיקות הגנטיות, לצד העליה בביקוש לתרומות זרע למול מחסור בתרומות. החוזר מתפרסם באתר משרד הבריאות להערות הציבור.

"מטרת החוזר החדש היא שמירה על איכות ובטיחות הטיפול לנזקקות ולנזקקים לתרומה, וכן איזון בין הדרישה והצורך בתרומות זרע מהארץ ומחו״ל לבין שמירה על זכויות התורמים ובריאות הצאצאים שייולדו", אמרה פרופ' טליה אלדר גבע מנהלת המחלקה לפיריון והולדה במשרד הבריאות.

בישראל רשומים כיום 17 בנקי זרע הפועלים בפיזור ארצי - 16 בבתי חולים (מהם שלושה בבתי חולים פרטיים ו-13 בבתי חולים ציבוריים) ועוד אחד פרטי מחוץ לבית חולים.

בנוסף, לתרומות זרע מישראלים, מייבאים חלק מבנקי הזרע בארץ גם זרע מבנקים בחו"ל. בהתאם לתנאים שפורסמו ב- 2015. ניתן לייבא זרע תורמים משמונה בנקי זרע בחו"ל, שמפורסמים באתר משרד הבריאות. החוזר החדש מקל על בירוקרטיה בתחום אישורי הייבוא וכן מאפשר לבנקי זרע בארץ לייבא תרומות מכל בנק זרע שאושר על ידי משרד הבריאות.

עיקרי החידושים בחוזר נוגעים להגבלת מספר התרומות שיכול כל תורם לתת: בעוד שכיום ההגבלה היתה כללית כעת הוגבל ל-12 מספר המשפחות שיוכלו לקבל תרומה מאותו תורם ובנוסף הזרע יינתן לחמש נשים שמעוניינות בשימור פוריות בלבד. עוד הוגדר כי תרומת זרע תתאפשר עד גיל 38. עד היום הנושא לא הוגדר בחוזר.

כמו כן הוסדרו הכללים לניהול מאגר תורמי הזרע במשרד כדי למנוע אפשרות שתורם זרע יתרום ביותר מבנק אחד וכך שאפשר יהיה לאפשר העברת מידע באופן מאובטח בין הבנקים על ממצאים גנטיים ואחרים שנמצאו בצאצאים, כדי לצמצם את האפשרות ללידת ילדים חולים.
פרופ' אלדר גבע: "מספר תרומות הזרע בעבר הוגדר כ'לא יותר מדי' כעת החלטנו להגביל ל-12 ועד 5 נשים שמקבלות תרומות זרע. החישוב נעשה בהתאם לגודל האוכלוסיה.

באופן תיאורטי אם רוצים לוודא שלא יהיו נישואי קרובים יש צורך בתורם אחד לאישה אחת. זה לא מעשי ולא מציאותי. המספר שנקבע-12 מתאים לחישובים שנעשו בבנקי זרע בעולם ביחס לגודל האוכלוסיה. לצד זאת יש לנו מנגנון שמאפשר להוריד למינימום את הסיכון לנישואי קרובים".

בנושא מניעת מחלות גנטיות ואחרות בתרומת זרע: בחוזר החדש מוגדרת קבלת מידע רפואי מלא מהתיק בקופת חולים כולל מידע פסיכיאטרי וגנטי. הוגדרו בדיקות גנטיות מקיפות שיש לעשות לתורם הזרע וכן ייעשה שימור DNA של כל תורם, לצורך בדיקות גנטיות חוזרות שייתכן שיהיו בעתיד.

בשל האחריות שמוטלת על מנהלי בנקי הזרע לבצע את ההתאמה בין התורם לנתרמת, מגדיר הנוהל דרישה מהנתרמות לבצע לפחות את הבדיקות הגנטיות שבסל הבריאות. המידע יאפשר את התאמת התורם לנתרמת על מנת להקטין למינימום את הסיכון למחלות גנטיות בצאצאים.
חידוש מעניין נוסף נוגע למידע הלכתי שימסר למקבלת תרומת הזרע לבקשתה: דת התורם (לפי הצהרתו) ומידע הלכתי נוסף אם נמסר; אם התורם כהן, או אם ידוע לו שהוא פסול קהל או יוחסין או אם סורב להינשא ברבנות.

"אם האב מוגדר כממזר זה תקף עד עשרה דורות. יש הרבה נתרמים ונתרמות שחשוב להם לדעת שתורם הזרע לא סורב להינשא ברבנות", מציינת פרופ' אלדר גבע.

חלק גדול מתורמי הזרע הם רווקים. לגבי תורמים נשואים או שיש להם ידועה בציבור החוזר החדש קובע כי הוא "יצטרך להצהיר שיידע את אשתו או בת זוגו", מה שיפחית את הסיכון לנישואי קרובים בין הצאצאים.
בנוסף, בחוזר עודכן המנגנון באמצעותו ניתן לברר קרבה בין שני בני זוג שאחד מהם או שניהם נולדו מתרומת זרע.

כפי שפרסמנו ב"ישראל היום" הוקמה במשרד הבריאות ועדה שבוחנת אפשרות לתרומת זרע לא אנונימית - כך שהילד שיוולד יוכל לדעת מי היה תורם הזרע. נכון להיום ניתן לתת ולקבל בישראל רק תרומה אנונימית.
לפי החוזר החדש נתרמת ותורם זרע יוכלו לציין בטופס ההסכמה כי הם מעוניינים לשקול לאשר שתרומתו תהפוך לתרומת זרע שאינה אנונימית, בכפוף למצב המשפטי שיחול באותה עת.

פסק דין שניתן לאחרונה בבית דין לענייני משפחה הקובע שילד שנולד מתרומת זרע לא זכאי לקבל חלק מירושת אביו הביא את משרד הבריאות להוספת סעיף חדש להנחיות למקבלי תרומת זרע: התיקון קובע כי בני הזוג יצהירו שהילדים שיוולדו מרומת הזרע יחשבו כילדיהם לכל דבר ועניין, לרבות עניין מזונות וירושה. וכן מוצע להם להוסיף המלצה לבני הזוג לשקול להכין צוואה, למען הסר ספק.

"היה פסק דין בנושא ירושה של בית משפט למשפחה שאנחנו עדיין לא יודעים אם יערערו עליו", מסבירה פרופ' אלדר גבע. "כדי למנוע ספק אנו ממליצים להוסיף למי שקיבל תרומת זרע להוסיף צוואה משום שעל פי פסק הדין הספציפי עלול להיות מצב שילד של נתרם זרע לא יירש אותו".
כפי שדיווחנו בעבר, בני משפחה של חולי סרטן שהפקידו זרע בבנק הזרע לפני טיפולים כימותרפיים שעלולים לפגוע בפוריות לא היו יכולים להשתמש בזרע במקרה של פטירה, משום שלא היתה חובה לברר את רצונו של המטופל. כעת, בעקבות פסק דין במקרה של הצעירה נעם רוזנבוים ותיקון שהוחל בנושא שימור ביציות, הוחל תיקון דומה בנושא של שימור זרע.

לפי השינוי מפקיד זרע ייתן הנחיות להמשך שמירה או הפשרת הזרע בסיום התקופה לגביה ניתנו הוראות ובוצע תשלום. תהיה לו אפשרות לתת הנחיות באשר למה שייעשה בזרע לאחר פטירתו, ככל שהמצב המשפטי יאפשר (למשל לאפשר תרומה של הזרע לאישה זרה).

כחלק מלקחי מלחמת "חרבות ברזל" אז קרוב ל-200 הורים ביקשו לשמור זרע של בנם שנפל הורחבו ההנחיות בנושא: הוגדר כי פרק הזמן המקסימלי לשאיבה יהיה 72 שעות והוגדרו בדיקות למחלות זיהומיות שצריך לבצע. כמו כן נעשו הקלות בתנאים המחייבים ובוטל סעיף המצריך הסכמה של כל בני המשפחה להליך.

עם זאת, עדיין לא נסללה הדרך לשימוש בזקרע. כיום לא ניתן חוקית להורים להחליט מה ייעשה בזרע שנשאב מבנם שנפטר. רק במקרים שבהם ישנה בת זוג לנפטר ניתן לעשות שימוש בזרע.

לדברי פרופ' אלדר גבע: "אנחנו פועלים לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה וכל עוד אין עידכון של החקיקה לא יהיה אפשר להשתמש בזרע".