שנתיים כמעט רצופות, 149 הופעות, בכל ערב יותר משלוש שעות על הבמה, ואפס ביטולים. זה הנתון היבש, והחלק הלא יבש הוא השאלה שמסרבת להירגע, איך אפשר להחזיק קצב כזה בלי שהגוף (והמוח) יכריזו "סליחה, אני יורדת בתחנה הבאה"?
את התשובה ניסה למצוא, מכמה זוויות, מאמר ב- The Healthy, אתר בריאות לייף סטייל אמריקאי מבית Reader's Digest, שמציע תוכן יומיומי בגובה העיניים עם חיזוק של מומחים, ובאמצעות הציטוטים של סוויפט עצמה בראיון Person of the Year של TIME, וגם דרך פרסומים על הדוקו "The End of an Era" ב- Disney+ שמציע הצצה לטקסי ההתאוששות שלה מאחורי הקלעים.
https://www.youtube.com/watch?v=fHjxp-rpUGw
בין 17 במרץ 2023 ל- 8 בדצמבר 2024, סוויפט לקחה את רעיון ה"מחויבות לעבודה" והפכה אותו לספורט אולימפי. כל הופעה כללה סט ליסט של 44 שירים (ובתוספת לפחות שני "שירי הפתעה" בערב), כוריאוגרפיה רציפה, וניהול אנרגיה ברמה אתלטית. סדרת דוקו בת שישה פרקים "The End of an Era" מבטיחה להראות מה באמת נדרש כדי להישאר יציבה במרתון כזה, אבל עוד קודם ניתן להבין, פחות או יותר, מה היה המפתח - התאוששות חכמה, עקביות עקשנית, והרגלים שלא נראים סקסיים, אבל עובדים.
להלן "שבעת הלקחים", בפועל, שישה הרגלים מאוד קונקרטיים ועוד כלל על אחד שמחזיק את כולם.
1) היא הפכה התאוששות לפרויקט, לא לפרס ניחומים
הנקודה הראשונה היא לא טריק אחד אלא תפיסת עולם, ההופעות היו ה"עבודה", וההתאוששות הייתה חלק מהעבודה. אחרי שבעבר הודתה שהתנהלה בסיבובי הופעות כמו "like a frat guy'" - בצורה פרועה בהתאם לסטריאוטיפ של סטודנט באחוות קולג' כלשהי, כלומר הרבה מסיבות, אלכוהול, מעט שינה, אכילה לא מסודרת, ופחות הקפדה על התאוששות ומשמעת ולא מאוד "בריאה"), ואחרי שסיפרה שבתקופות מסוימות אכלה מעט עד שכמעט התעלפה על הבמה, סוויפט הבינה שה- Eras Tour דורש כללים חדשים. במילים אחרות, מי שמנסה לשרוד מרתון לא בונה "מוטיבציה", הוא בונה מערכת.
נעליים שטוחות, שיער משוחרר, הגוף אומר תודה. טיילור סוויפט בין ההופעות
2) היא התייחסה לשינה כמו לכלי עבודה (ולא כמו פינוק)
כולם יודעים שסוויפט "ישנה הרבה", אבל החידוש הוא ההתמדה המקצועית, היא דיברה על שינה תכופה ועל כך שכשהיא לא ישנה, היא כמעט רק עובדת. זו לא עצלנות, זו אסטרטגיה של ניהול אנרגיה כדי להגן על מערכת העצבים בתקופה של תפוקה קיצונית. ובדרך, היא זרקה משפט שהפך למם, "Jet lag is a choice" (יעפת היא בחירה). הוא הרגיז, הוא הצחיק, והוא גם חשף משהו אמיתי, כשמחליטים שמשהו חשוב מספיק, בונים סביבו תנאים, ולא מחכים שייפלו מהשמיים.
3) היא אימצה "ימי מוות" (Dead Days) - מנוחה בלתי מתפשרת, אבל חכמה
לוח ההופעות, לפי התיאור, נראה לרוב כמו "שלוש הופעות ואז ארבעה ימי חופש". ואז מגיע המשפט הכי לא זוהר בעולם הכוכבות, ב"ימי מתים" היא נשארה במיטה כמעט לגמרי, יוצאת רק להביא אוכל וחוזרת איתו למיטה. זה נשמע כמו בטלה, אבל זו בעצם הורדת הילוך מכוונת של מערכת העצבים, שמטרתה למנוע שחיקה.
חיבוק שמכבה את כל הרעש מסביב. טיילור וטראוויס
4) היא חתכה אלכוהול בשביל סיבולת, לא בשביל מוסר
הכותרות חגגו "פיכחות בטור", אבל הדגש היה פרקטי, אלכוהול פוגע בזמן תגובה, שיווי משקל ושליטה נשימתית, כלומר בדיוק בדברים שזמרת שרוקדת שלוש שעות צריכה. היא אפילו ניסחה את זה בצורה הכי פחות רומנטית, לעשות הופעה עם הנגאובר? לא תודה. הטוויסט, היא לא הפכה את זה לדת, אלא נתנה לעצמה חריגה נקודתית באירועים מיוחדים, כי עקביות מנצחת שלמות.
5) היא התאמנה עד שהביצוע נעשה "אוטומטי"
כאן נמצא אחד הסודות הגדולים, היא לא הסתפקה בכושר, היא בנתה ביצוע תחת עומס. לפי התיאור, במשך שישה חודשים לפני ערב הפתיחה היא רצה על הליכון תוך כדי שהיא שרה את כל הסט ליסט (ריצה מלאה לשירים הקצביים והליכה מהירה לבלדות), ואז הוסיפה שלושה חודשי חזרות ריקוד כדי שהצעדים יהיו "בעצמות". זו לא רק "זיכרון שריר", זו הטמעה של דפוסי תנועה עד שהם שורדי עייפות.
בחזרות ל-The Fate of Ophelia
6) היא המשיכה להתאמן גם תוך כדי הטור
הגוף לא "שומר" כושר כמו שמירה בענן, אם מפסיקים, הוא מוחק. ולכן, לפי הכתבה, היא לא רק התאמנה לקראת הטור אלא המשיכה באימוני כוח במהלכו. המאמן שלה, קירק מאיירס, הדגיש "כוח" ועמידות, לא רק מראה, שליטה, בריאות גב, תפקודיות, הדברים שמחזיקים מדרגות תלולות, קפיצות, סחיבת אביזרים ותנועה בלתי פוסקת ערב אחרי ערב.
7) היא בנתה טקס רחצה אחרי הופעה, היגיינה, אבל בעיקר "כיבוי מערכת"
אחרי שלוש שעות של איפור במה, אורות, רעש ואדרנלין, המוח צריך סימן שהאירוע נגמר. לפי התיאור, רואים את רצף הסיום שלה, הורדת ריסים, הסרת איפור, אמבטיה, כניסה לאזור שמרגיש כמו כיבוי. המוצרים עצמם הם "עוגנים חושיים", אבל הערך האמיתי הוא החזרתיות, רצף צפוי שאומר למוח "אפשר לנוח עכשיו".
בסוף, התשובה לשאלה "איך היא עשתה את זה?" פחות קסומה ממה שמקווים. היא לא ניצחה את הביולוגיה, היא שיחקה איתה לפי החוקים. שינה כפרוטוקול, מנוחה כמשאב, אימון כשריון, וטקסים שמסמנים לגוף מתי להדליק ומתי לכבות. ובקצב כזה? אולי הדבר הכי מרשים הוא לא שהיא עלתה לבמה בכל מצב, אלא שהיא דאגה לרדת ממנה בצורה שתאפשר לה לעלות שוב מחר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו