אמנה בינלאומית, עליה חתומה גם ישראל, עדכנה השבוע את ההנחיות למניעת עישון, כך שלא יותר לעשן בבנייני מגורים. זאת, בטענה כי זה גורם ל"עישון כפוי" עבור דיירים שהעשן חודר לדירותיהם. בבג"ץ דנים בעתירה סביב הנושא.
בימים אלו, בג"ץ דן סביב עתירה המתייחסת לאמנה, ומבקשת למנוע עישון כפוי בבתי מגורים. מסקר שהציגו העותרים עולה כי כ-2.8 מיליון ישראלים סובלים ממפגע העישון בבתי מגורים כך שמדובר בבעיה בוערת גם בישראל.
על האמנה, שנראת הסכם המסגרת לפיקוח על טבק (FCTC) מטעם ארגון הבריאות העולמי, חתומות 183 מדינות. מדובר במסמך יסוד המשמש למניעת עישון ברחבי העולם. מכוח האמנה נאסרה מכירת סיגריות לילדים, אסור לעשן במרבית המקומות הציבוריים, אין לפרסם מוצרי עישון, ועוד.
בעבר הסתמכו עליה בתי המשפט בישראל לצורך ההגנה על אנשים מפני חשיפה לעישון במקומות ציבוריים והטלת האחריות לכך על בעלי המקומות הציבוריים. בוועידה שהתקיימה בז'נבה בסוף נובמבר הוחלט לאמץ המלצות של מומחים ולעדכן את האמנה בנושא מניעת חשיפה לעישון בדירות, תוך הדגשה שמדובר גם בעישון שמקורו בדירות פרטיות.
"מפגע אסור"
בדו"ח שעליו הסתמכו צוטט, בין היתר, גם הדיון בעתירה הישראלית בבג"ץ, אשר בו ניתן צו על תנאי בשנת 2024 כנגד השרה להגנת הסביבה, השר לביטחון פנים ושר הבריאות, לפיו העישון החודר לדירות מהווה "מפגע אסור" לפי חוק מניעת מפגעים, ולחילופין שעל השרים הללו למנוע את חדירת העישון לדירות בדרך אחרת. הדיון טרם הסתיים בפסק דין,
עוד מובאת בדו"ח ועדת המומחים, המשמש בסיס להחלטה האחרונה, סקירה של יוזמות שונות בעולם למנוע את חדירת העישון לדירות מגורים. מצוין גם הנזק הרב שגורמת חדירת עשן סיגריות למבוגרים ולילדים. מניעת חדירת העישון לדירות צפויה גם להפחית בכלל את העישון. מחקר של פרופ' לאה רוזן מאוניברסיטת תל אביב הגיע למסקנה דומה לגבי ישראל. יצויין כי בארה"ב נאסר לחלוטין העישון בכל הדיור הציבורי הפדרלי החל מיולי 2018.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו