"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הישג במאבק נגד עישון: בג"ץ הוציא צו לקביעת תקנות נגד עישון בבתים

בעקבות עתירה של עמותת "אוויר נקי", דורש בית המשפט לאכוף את נושא מפגעי העשן החודר מדירה אחת לאחרת • מסקר שהגישה התביעה עלה כי 50% מבתי האב בישראל חשופים לעישון כפוי בתדירות גבוהה

,עודכן
0השמעה
לא יוכלו לעשן בבתים?. צילום: Getty Images

האם בקרוב יאכפו תקנות נגד עישון בבתי מגורים?הרכב שופטי בג"ץ הוציא צו על תנאי הקורא למשרד להגנת הסביבה, המשרד לביטחון פנים ומשרד הבריאות לקבוע תקנות לנושא מטרד סביבתי שנגרם כאשר אדם מעשן בביתו והריח והעשן חודרים לדירת השכנים, או לאכוף בצורה אחרת את נושא מפגעי הריח של עשן סיגריות החודר מדירה אחת לאחרת.

הרכב השופטים גרוסקופף, פוגלמן וכשר, הוציאו את הצו על תנאי וקבעו שעל המשרדים להגיש את תשובתם לעתירה תוך 60 יום.

עמדות העישון חוזרות לנתב"ג (ארכיון)

את העתירה הגישו עמותת "אויר נקי" ושישה אנשים שנפגעו מעשן שחדר לדירתם, באמצעות עו"ד עמוס האוזנר. אחת העותרות לא יכולה לישון בדירתה בשל עשן, עותר אחר עבר התקף לב ולאחר הצינתור הרופאים אמרו שניכר שהוא מעשן כבד, אך הוא לא מעשן ורק סובל מעשן סיגריות בדירת השכנים, עותר נוסף שמחלים מסרטן, ועותר שסובל מחנק בשל עשן סיגריות שחודר לדירתו.

מדובר בצעד ראשון בעתירה שהוגשה כבר לפני ארבע שנים. העותרים צירפו לעתירה סקר מדגם של ד"ר מינה צמח שממנו עולה כי העתירה משקפת את סבלם של 2.8 מיליון איש מהאוכלוסייה שסובלים מהבעיה. מהסקר עלה כי 50% מבתי האב בישראל, חשופים לעישון כפוי בתדירות גבוהה, ו-83% מדווחים שהם סובלים מכך.

50% מבתי האב בישראל, חשופים לעישון כפוי בתדירות גבוהה,צילום: GettyImages

לבית המשפט הוגש גם מאמר שכתב בכיר לשעבר ב-FDA, מיטש זלר, שבו ציין כי עישון במרפסת אחת מגיע לעשר דירות שכנות ועלול לגרום למפגע לפחות בקרב 20 אנשים.

עו"ד עמוס האוזנר אמר בעקבות ההחלטה: "העתירה מבקשת לקבוע כי העישון החודר לדירות הוא בעצם מפגע החודר לדירה מדירות השכנים. על כן העשן החודר לדירות הינו מפגע אסור, הדורש טיפול על ידי המשרד להגנת הסביבה. בצו שהוציא בית המשפט הוא הביע תמיכה עקרונית בעמדת העותרים, לפיה אכן מדובר במפגע לפי חוק מניעת מפגעים, והורה למשיבים לטפל במפגע זה".

יכול להוביל לירידה בכמות המעשנים

השרה הנוכחית להגנת הסביבה, עידית סילמן, תמכה בעבר בעמדה לפיה מדובר במפגע הדורש טיפול המפגע להגנת הסביבה, כולל בעת היותה יו"ר ועדת הבריאות של הכנסת, ובעת הצגת חוק האקלים בכנסת בתשובה לדבריה של ח"כ טניה מזרסקי שקראה אף היא לפעול למניעת המפגע הזה. גם השרה הקודמת, תמר זנדברג, ניסתה לפעול למניעת המפגע אך נבלמה בידי אנשי משרדה.

תומכת בנושא. השרה סילמן,צילום: אורן בן חקון

כעת, כאשר בג"ץ נחרץ אף הוא בהוצאת הצו, מצופה שאכן תינקט ללא דיחוי נוסף פעולה להגנה על מיליוני הסובלים. יצוין, שלפי אותו הסקר גם 48% ממי שמעשנים בעצמם הודיעו שעישון שכניהם מפריע להם ויש להפסיקו. עוד ניתן לצפות לירידה בעישון כאשר הוא מוגדר כמפגע כשהוא חודר לדירות מגורים, כפי שהייתה ירידה בעישון עקב החקיקה למניעת העישון במקומות ציבוריים.

ב-2018 הוגשההצעת חוק האוסרת עישון בבתי מגורים, על ידי ח"כ לשעבר יהודה גליק .ההשראה להצעת החוק היא מאבקם של חיים ורותי אליאס, זוג קשישים מחולון, שתביעתם לבית המשפט נגד שכן מעשןנדחתה בנימוק שאין חוק האוסר על עישון בבתי מגורים. כאשר בערעור למחוזי ניתנה פשרה שלפיה השכנים יעשנו רק בחלק רחוק יותר של המרפסת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר