"דואגים לתת מענה נפשי בכל עת": היערכות מיוחדת של משרד הבריאות, עשרות אנשי צוות מבריאות הנפש, פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, לקראת שובם של החטופים משבי חמאס. ד״ר גלעד בודנהיימר, ראש שרותי בריאות הנפש במשרד הבריאות והפסיכיאטר הראשי של המשרד, אמר בראיון מיוחד ל״ישראל היום״ כי "מדובר באתגר גדול שידרוש סבלנות גדולה".
לדברי ד״ר בודנהיימר, בכל מחלקת שבים בבתי החולים: איכילוב, בילינסון ושיבא, יש ״צוותים של בריאות הנפש שכבר קלטו חטופים ששבו בסבבים הקודמים וכולם מומחים לטראומה נפשית ועם הגדרות והנחיות מאוד ברורות לליווי של המשפחות והחטופים כשכל בתי החולים תרגלו בתקופה האחרונה את הסיטואציות השונות האפשריות עם חזרתם של החטופים.
"לקראת החזרה, עברו הצוותים הדרכות מיוחדות. ברור שהתקופה הממושכת כל כך של השבי מייצרת סיכונים נפשיים גדולים בגלל המתח הקשה והממושך של המשפחות, וסיכונים לתגובות נפשיות רלוונטיות לטראומה, כמו; דיכאונות ותגובות רגשיות ונפשיות סוערות. האתגר הנפשי הוא מאוד קשה, ולכן אנחנו מאוד דואגים ולכן הצוותים בבריאות הנפש נמצאים שם כל הזמן כדי לתת מענה מיידי בכל עת״.
לדברי ד״ר בודנהיימר חלק מהלקחים מהליווי הנפשי של החטופים השבים הם ההבנה שהשבים לא פונים לתהליכי עומק נפשיים עמוקים בתוך השהות בבתי החולים והאתגר הוא להכין אותו למציאות לאחר השחרור מהשהות בבית החולים ובגלל הניסיון המצטבר עם החטופים ששבו אנחנו יודעים לכוון את הצוותים למקומות שדורשים תשומת לב מיוחדת ורגישות גדולה״.
"שחזור של הטראומה"
הפסיכיאטר הראשי אומר עוד כי לחזרתם של החטופים תהיה כצפוי השפעה גדולה על החטופים שכבר שבו בסבבים הקודמים. לדבריו: ״אצל חלקם תהיה חזרה ושחזור של הטראומה ואצל רבים מהם הם לא היו מסוגלים עד עכשיו לסגור מעגל ולהרגיש שהם לגמרי חזרו לארץ מהשבי ולהשתקם כי נותרו חטופים בעזה. ועכשיו אנחנו מקווים שהם יוכלו לחזור לתהליכי השיקום. זה אתגר גדול מאוד שצריך בשבילו סבלנות גדולה״.
לדברי בודנהיימר: ״המלצנו לכל השבים עד היום להיות בקשר עם מרפאות טראומה לאחר עזיבת בית החולים, ואנחנו יודעים שרבים מהם לא היו מעונינים בכך וחלקם אמרו שהם לא פנויים לכך נפשית וכי הם עסוקים בארץ ובחו״ל במאבק הציבורי להשבת כל החטופים. ואילו עכשיו אנחנו מקווים שמי שצריך טיפול וליווי נפשי יקבל אותו . צריך גם לקבל שלשבים יש תחושות מורכבות מאוד וצריך לאפשר להם זמן ומרחב כדי לחזור לעצמם וגם לתת לכל שב ומשפחה להכתיב ולקבוע איך שהם בוחרים לעשות במצב שנכפה עליהם״.
שמחה מהולה באבל
בודנהיימר אומר עוד כי ״לצד השמחה על חזרת החטופים אנחנו צריכים לחזק את המשפחות של החטופים החללים שאיבדו את היקר להם מכל, גם אם מדובר בסגירת מעגל שמהולה באבל. זה דורש מאיתנו הרבה מאוד רגישות כי תהיה כאן שמחה לאומית גדולה אבל היא תהיה מהולה באבל לאומי, בעצב גדול ובפתיחה של פצעים אחרים. הציבור צריך להיות רגיש ומודע לכך״.
לחזרתם הסופית המיוחלת של כל החטופים יש השפעה גם על בריאות הנפש הלאומית ומצב הרוח הלאומי בארץ, כשעוד בנובמבר 2023 אמר בודנהיימר ל״ישראל היום״ כי ״אנחנו מדינה בטארומה מאוד גדולה, וישראל באחד ממשברי בריאות הנפש הקשים ביותר לא רק בישראל אלא בעולם כולו ובפרט במדינות המערב מאז מלחמת העולם השנייה, כשמתחילה מלחמה שכללה רצח המוני מטורף, טבח, חטיפה של מאות ישראלים וגם מאות אלפי ישראלים שהפכו לפליטים בארצם.
"זו טלטלה שאין כמותה בעולם המערבי בעשרות השנים האחרונות וגם עבור מאות אלפי ישראלים מהישראלים שהפכו לפליטים בארצם. החרדה הקיומית במלחמה הזו היא שיגיעו ויכנסו אלינו ממש לתוך הבית. האויב שלנו כאן לא רואה ולא מכיר צלם אנוש, כך שזו פלטפורמה אחרת של חשיבה שאנחנו לא מסוגלים בכלל להבין אותה. הם פונדמנטליסטים שהתרבות המערבית לא יודעת ולא מסוגלת להבין אותו ולכן זה כל כך מטלטל״.
"סגירה סימבולית של הטראומה"
ואילו עכשיו אומר בודנהיימר כי ״אנחנו יודעים שטראומה ככל שהיא נמשכת בתודעה של הפרט והציבור, אנחנו ממשיכים לחיות בתודעה שלה. לכן, חזרת החטופים יכולה להיות סגירה סימבולית של הטראומה ובמובן הזה יש בכל גורם מגן על כולנו, אם כי ברור שרבים מאוד ממשיכים להתמודד עם שכול פציעות וטראומות קשות״.
ובעניין זה אמר ל״ישראל היום״ ד״ר צבי פישל, יו״ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש במשרד הבריאות כי ״ארוע משמח כמו החזרת החטופים וסיום המלחמה אחרי שנתיים הוא בעיקרו ארוע עם משמעות חיובית של חזרה לשגרה, רגיעה ושלווה. לצד זה אסור לשכוח את החטופים ובני משפחותיהם שהחזרה לשגרה לא בהכרח קלה להם אחרי התקופה הקשה שעברו, אסור לשכוח את עקורי העוטף שביתם נהרס והשגרה עדיין לא תושג, אסור לשכוח את החיילים שחוו חוויות טראומטיות, את החיילים שהיו שותפים ללחימה שלא תמיד תאמה עם הערכים שלהם, אסור לשכוח את אלה שבזמן משבר קולקטיבי חשים לכידות ושותפות לצרה ועם סיום המשבר נותרים לבדם עם הכאב המוטמע בתוכם".
אירית אלוני, עו״ס ומנהלת היחידה הקלינית בנט״ל: “משפחות רבות חיות כבר שנתיים בטראומה מתמשכת ובמתח נפשי עצום, ורבות מהן הדפו את הצורך בטיפול כדי להקדיש את כל כוחותיהן למאבק להשבת יקיריהן. לאורך תקופת המלחמה ליווינו מקרוב שבים, משפחות חטופים ומתמודדים נוספים עם מעטפת טיפולית רציפה ורגישה לצרכים המשתנים שלהם. הקמנו עם קרן קמים את ‘קו קמים’- קו סיוע ייעודי עבור השבים ובני משפחותיהם, מתוך ההבנה שההתמודדות לא מסתיימת ביום החזרה הביתה, אלא מתחילה שכבה חדשה של התמודדות, שבה בני המשפחה שבעצם הקפיאו את חייהם ואת התמודדותם מתפנים כעת להתחיל גם לטפל בעצמם וביקיריהם.
לקראת סיום הלחימה וחזרת השבויים, נדרשת תקופת מעבר רגישה - מרחבים בטוחים שבהם השבים ובני המשפחה יוכלו למצוא פרטיות, לעבד את שחוו ולחזור בהדרגה לחיים. זהו תהליך אישי הדורש סבלנות, אהבה וקבלה, וברמה הלאומית עלינו כחברה להכיל, לעטוף ולהתחדש יחד כאומה.״
קו קמים- 073-2363316
א׳-ה׳-09:00-17:00
קו נט״ל- 3362* 24/7
ד״ר דקל טליאז, חוקר מוח ומייסד חברת טליאז: ״ההסכם לשחרור החטופים מעורר בכולנו תקווה זהירה, אולי, בימים הקרובים, נוכל סוף־סוף לנשום לרווחה לרגע אחרי שנתיים ארוכות של כאב. אבל גם כשהרגע הזה יגיע, זו תהיה רק תחילתה של דרך ההחלמה. כחברה, נצטרך ללמוד איך לעבד, לטפל ולרפא את הפצע הנפשי הקולקטיבי העמוק שנפער.
כשנוכל סוף־סוף להרגיש שוב מעט הקלה, יהיה זה הזמן להתחיל להחלים בעזרת מענה מהיר, אבחון מדויק וטיפול לפי המאפיינים הייחודיים של כל אחד ואחת. בטליאז אנחנו מאמינים שככל שנעניק מענה מותאם יותר לנפש, נוכל למנוע סבל מיותר ולהתחיל לבנות יחד תהליך ריפוי אמיתי.״
"החטופים שיחזרו הביתה עוברים תהליך נפשי מורכב מאוד", מסביר ד"ר בן עמית, פסיכיאטר מומחה ופרמקולוג, המנהל הרפואי של חברת "סטלה ישראל". "תקופה ממושכת שבה אדם חי תחת חוסר ודאות קיצוני, ללא שליטה על הזמן, הגוף או על הסביבה שלו מערערת את תחושת הזהות והביטחון הבסיסי ביותר. גם לאחר השחרור, הגוף חוזר הביתה הרבה לפני שהנפש מסוגלת לעכל את מה שעברה.
"במצבים כאלה, החוזרים מהשבי עלולים לחוות תסמינים של פוסט טראומה כמו סיוטים, פלאשבקים, דריכות מתמדת, קושי במגע חברתי ולעיתים גם תחושת אשמה על כך ששרדו. זהו מסע שיקום ארוך ומורכב, שבו הנפש צריכה ללמוד מחדש מהי שליטה, ביטחון ושגרה".
"בשלב הנוכחי", מסביר ד"ר עמית, "ממש עם החזרה מהשבי, הטיפול הרגשי והליווי המקצועי הם קריטיים. שילוב בין טיפול פסיכולוגי הדרגתי לבין תמיכה תרופתית, במידת הצורך, יכול לסייע להחזיר את האיזון ולאפשר חזרה הדרגתית לחיים"
"חשוב לזכור שההחלמה הנפשית לא קורית ברגע, אלא תלויה ביכולת של האדם להרגיש שוב בטוח בעולם, ולשם כך נדרש זמן ונדרשת סבלנות הן של השבים, של המשפחות ושל החברה שרוצה לראותם אותם כבר במיטבם".
עו״ס קלינית קרן הרדן, מומחית לטיפול בטראומה ומצב דחק, עמותת "אנוש": ״שבי הוא אירוע חירום טראומטי וממושך שבו נשללים מהאדם חירותו, בחירותיו ותחושת השליטה, והוא חווה פחד עז ואיום ממשי על חייו. מטרת הטיפול היא להשיב לשבים את תחושת הביטחון, האמון והשליטה, לסייע בבניית חיים משמעותיים, בשיקום הרציפות ובהפחתת דפוסי הישרדות תוך חיזוק חוסן אישי וקהילתי. הטראומה משפיעה על הגוף, הנפש והיחסים, מתבטאת בפגיעה בוויסות רגשי ובתחושת הערך העצמי, ולעיתים כוללת דיסוציאציה.
עקרונות הטיפול מדגישים אווירה מכבדת, תיקוף, החזרת שליטה, הדגשת כוחות ועבודה רב־מערכתית. הטיפול משלב עיבוד טראומה, ויסות רגשי, התמודדות עם אשמה ובושה ובניית נרטיב של תושייה. המטפל נדרש להקשבה, חמלה והכלה, והטיפול נועד לחזק דימוי עצמי, להחזיר תחושת שליטה ובחירה, לבנות אמון ותקווה, ולהוביל להחלמה ולחיים בעלי משמעות״.
ד"ר ענת לרון, מנהלת השירות הפסיכולוגי בבית החולים אסותא רמת החייל אומר כי ״חשוב לזכור כי בין שאר העוולות שנעשו להם והחירויות שנלקחו מהם נשללה מהם גם הזכות לאנונימיות. השבים לא בחרו להיות מוכרים בכל בית. כל זמן שהם היו חטופים הפומביות שלהם סייעה בשחרורם. כעת מחובתינו להחזיר להם את כל הזכויות שלהם. בין היתר זכות הבחירה לחזור ולהיות אנשים פרטיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו