בית הדין לעבודה קבע כי יש פגמים מהותיים ומחדלים בהחלטה של קופ״ח כללית לא לממן את התרופה הגנטית היקרה למיתר בן ה-8.
יו"ר ועדת הסל, פרופ' דינה בן יהודה: "השגנו עדכון מגוון ומתקדם, חשה עצב על אותם חולים שעבורם לא הצלחנו להכליל טכנולוגיות חדשות"// משרד הבריאות
בפסק דין חדש של בית הדין לעבודה בתל אביב עולה ביקורת על מחדלים ופגמים מהותיים ״היורדים לשורש העניין״ בנימוקים של וועדת חריגים בקופת חולים כללית, הוועדה שדנה בבקשות לממן תרופות שלא כלולות בסל, שלא לאשר למיתר רוז בן ה-8 את התרופה החדשנית היקרה שניתנת בעירוי חד פעמי לתיקון הגן הפגום אצל חולי המחלה הנדירה דושן במטרה למנוע את התקדמות המחלה האכזרית והקטלנית ולאפשר חיים מלאים וארוכים.
בפסק הדין נקבע כי על הקופה לקיים בדחיפות דיון חוזר בבקשה ובעקבות זאת התקיים ביום ראשון שעבר דיון דחוף נוסף בוועדת החריגים של כללית ובו העיד בפני הוועדה דרך הזום גדי רוז, אביו של מיתר מתוך שרות המילואים שלו בעזה (גדי כבר עשה מאז ה-7/10 יותר מ-600 ימי מילואים), שאמר כי ״אני מקווה שכמו שאני נלחם עכשיו בעזה, ואתם שומעים את הבומים מאחורי, ודואג לביטחון שלכם, כך גם אתם תדאגו להבטיח את החיים של מיתר ולקראת ראש השנה תחתמו אותו לחיים״. וועדת החריגים עוד לא פרסמה את החלטתה הדיון המחודש לפני שבוע.
כפי שנחשף ב״ישראל היום״, המאבק של מיתר ומשפחתו הוא אחד הדרמטיים ביותר בתולדות מאבקי סל התרופות בישראל כשמחיר המחירון של התרופה הוא 14 מיליון שקלים והיא היקרה ביותר בישראל ומהיקרות ביותר בעולם ופסק הדין ניתן לפני כשבוע על ידי השופטת רונית סגל מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. פסק הדין ניתן בתביעה שהגישו עורכי יעל ומשה פרידל מעמותת ״חברים לרפואה״ בשמו של מיתר רוז בן ה-8 נגד קופת חולים כללית וכנגד משרד הבריאות.
בפסק הדין נקבע כי הקופה לא הצליחה להוכיח את קביעות וועדת החריגים ועדויות בכירי הקופה בבית הדין לפיהן התרופה לא מספיק יעילה לטיפול במיתר בן ה-8 ושהם עשו מאמצים מספיקים כדי לנסות להקטין את המחיר הגבוה של התרופה ולהשתמש ביכולת המיקוח של קופת החולים הגדולה בארץ. בעקבות זאת השופטת רונית סגל מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הורתה לכללית לדון מחדש בבקשת הילד למימון התרופה היקרה.
תרופת האלווידיס המבוקשת הניתנת בעירוי לא נכנסה לסל התרופות הממלכתי בשנתיים האחרונות והיא הוגשה שוב לסל של 2026 ובדיוני התביעה הועלו שאלות רבות והתגלה מידע על דרך ואופן קבלת ההחלטות של וועדת החריגים בקופת חולים כללית, הקופה הגדולה בישראל, בבקשות חולים לקבל מימון לתרופות מחוץ לסל ושל וועדת סל התרופות במשרד הבריאות, אחת הוועדות הציבוריות הרגישות והחשובות בארץ.
בדיוני התביעה התגלה, בין השאר, שבוועדת הסל התקבלה לפני שנה הצעה מחברת התרופות שאם התרופה תכנס לסל במימון הציבורי אז החברה תתחייב להחזיר את כמעט כל עלות התרופה, כ-90%, לקופת החולים אם יתגלה כי התרופה לא הואילה לאחר שנה מקבלת הטיפול והחזרים גבוהים אם יתגלה הדבר לאחר השנה השניה והשלישית מקבלת הטיפול. כל זאת בנוסף להנחה של עשרות אחוזים במחיר התרופה ופריסת התשלום לתשלומים. מדובר בהצעה סנסציונית וחסרת תקדים בתולדות סל התרופות הציבורי ורכש התרופות בארץ , ואולם למרות זאת התרופה לא נכנסה ותוקצבה עד עתה בסל.
דושן היא מחלת ניוון שרירים גנטית שמתקדמת ומחמירה עם הגיל ונחשבת עדיין למחלה סופנית. המחלה נובעת ממוטציה ברצף המדויק של מרכיבי הגן לייצור חלבון החיוני לתפקוד השרירים והמחלה גורמת בפועל לאובדן הדרגתי של כוח השרירים. המחלה מתקדמת עם השנים כאשר המגבלות הפיזיות מחמירות לשיתוק מוחלט ומוות בגיל צעיר. על פי נתוני מערכת הבריאות בארץ חיים כ-300 חולי דושן.
לפי פסק הדין, וועדת החריגים של כללית לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את חוסר היעילות של התרופה על אף שהביא אושרה לשימוש ברשות התרופות והמזון האמריקאית (ה-FDA) ובמשרד הבריאות בארץ.
בפסק הדין נקבע עוד כי ״אין מחלוקת כי התרופה איננה מרפאה ואינה עוצרת את המחלה, ויחד עם זאת ישנם ראיות מהשטח כי התרופה יעילה ומאטה את קצב התדרדרות המחלה״. עוד עולה כי השופטת התרשמה והסתמכה על חוות דעתה ועדותה של פרופ׳ אביבה פתאל, מנהלת המכון לנוירולוגיית ילדים בבית החולים איכילוב בתל אביב, שהעידה כי התרופה גורמת לילדים שמקבלים אותה להאטה בהידרדרות המחלה ולשיפורים משמעותיים ביכולת לבצע פעולות יומיומיות.
פרופ׳ פתאל, מבכירי וטובי הנוירולוגים ילדים בארץ, העידה עוד כי התרופה גורמת לחולי הדושן לעבור למצב רפואי קל של יותר של מחלת בקר שתוחלת החיים בה ארוכה יותר והנכות קלה יותר באופן יחסי.
השופטת סגל קבעה כי ״התרופה עשויה להאט את קצב הדרדרות המחלה, לשפר ביצועים ולהאריך את חייו של מיתר. כפי שנקבע לא אחת, גם לשיפור יכולות בסיסיות ולהארכת חיים יש משמעות עצומה והיא בגדר ׳הצלת חיים׳ של ממש עבור החולה ומשפחתו, בפרט שהאלטרנטיבה באי מתן הטיפול במקרה זה, היא קשה מאוד, המלווה ביסורים קשים״.
עוד ציינה השופטת כי מסתמכת גם על פסק דין אחר בתביעה דומה שניתן בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים כי ״הזכות לחיים ולשלמות הגוף כלולה במפורש במסגרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ולכן כאשר מדובר בטיפול תרופתי שעשוי ברמת היתכנות כזו או אחרת להציל חיים, להאריכם או לשפר את איכות חייו, יש ליתן משקל משמעותי לערכי קדושת החיים, שלמות הגוף והנפש, וכבוד האדם- שהינם ערכים מרכזיים בעלי מעמד חוקתי בשיטתנו המשפטית״.
השופטת קבעה עוד כי זהו מחדל של וועדת החריגים בכללית שבדיון שדחה את בקשת המשפחה לא נכח נוירולוג ילדים ואפילו לא נעשתה התייעצות עם מומחה מתחום זה וכן גם העלתה ביקורת על כך שהוועדה נתנה משקל רב לדיוני וועדת הסל של משרד הבריאות, בניגוד לפסיקה בנושא זה ולא התייחסה לעובדה כי אין טיפול אלטרנטיבי למיתר וכי מדובר בשאלה ״קיומית עבור המבוטח בבחינת להיות או לחדול״.
השופטת סגל הדגישה בפסק הדין כי החלטת וועדת חריגים לסרב לאשר את מימון התרופה למיתר מסתמכת גם נתון של מחיר התרופה של 14 מיליון שקלים כפי שנמסר על ידי חברת התרופה לחולה פרטי בודד, אבל הקופה לא ציינה מה המחיר נטו לתרופה שהיא היתה מקבלת מחברת התרופות והשופטת קובעת כי ״כללית המבטחת כ-50% מתושבי המדינה ובהתאם בעלת יכולת מיקוח משמעותית, לא פנתה, לא ביררה ולא הפעילה את כושר המיקוח שלה לגבי המחיר נטו אותו קופה היתה משלמת עבור מבוטחיה העשויים להיות זכאים לתרופה״, וכי מדובר ב״פגם ממהותי היורד לשורש העניין, אין מקום להשערות ולמחיר ׳מדומיין׳ ודי בכך כדי להחזיר את הדיון לוועדה על מנת שתבחן את השלכת הרוחב התקציבית בהינתן מספר החולים הנכון והמחיר הנכון שאותו תשלם הקופה״.
השופטת קבעה עוד לגבי וועדת החריגים כי ״אנו מודעים לכך שעבודתה של וועדת החריגים ״קשה, חשובה ועוסקת בענייני חיים ומוות של ממש. התרשמנו מהעדויות שהובאו בפנינו, כי אנשיה עושים עבודתם נאמנה. למרבה הצער השמיכה קצרה וכל החלטה על תרופה בוועדה, ובפרט על תרופה יקרה, היא בעלת השלכה נגדית, העשויה לגרוע מאישורן של תרופות וטיפולים אחרים. אין שיקול דעתנו במקום שיקול הדעת של הוועדה המקצועית ואין אנו מביעים כל עמדה בדבר התוצאה הסופית של החלטת הוועדה, יחד עם זאת, אנו סבורים כי נכון להשיב את עניינו של התובע לוועדה על מנת שתשקול שוב את בקשתו,תוך תיקון הפגמים שצוינו״.
בעקבות החלטת השופטת להשיב את הדיון בבקשה של מיתר ומשפחתו לוועדת חריגים בכללית הגישה המשפחה באמצעות עורכי הדין יעל ומשה פרידל ערעור על הההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בטענה כי לאור קביעת בית הדין כי בהחלטת וועדת חריגים ב״כללית״ שלא לממן את התרופה למיתר נפלו ״פגמים מהותיים היורדים לשורש העניין״ היה על בית הדין לקבוע כי על הקופה לממן את התרופה למיתר מבלי להחזיר את הדיון לוועדת חריגים. הדיון בערעור נקבע כי ל-21 באוקטובר.
מכללית נמסר בתגובה כי ״וועדת החריגים תפעל כפי מצוותו של בית הדין הנכבד״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו