"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ישלמו 44 מיליון שקל למדינה: אלו החברות שחסמו תרופה זולה מחולי סרטן

חברות התרופות ניאופרם ו-BMS ישלמו מעל ל-44 מיליון שקל לקופת המדינה, במסגרת צו מוסכם של הממונה על התחרות, בפרשה שבה נטען שמנעו מחברה מתחרה להכניס תרופה חלופית לשוק הישראלי • התרופה במרכז הפרשה היא אימנוביד - כדור מציל חיים לחולי מיאלומה נפוצה, מחלת סרטן דם קשה המתפתחת במח העצם

0השמעה
תרופות (אילוסטרציה). צילום: GettyImages

חברות התרופות ניאופרם ו-BMS (Bristol-Myers Squibb) נדרשות כעת לשלם מעל ל-44 מיליון שקל לקופת המדינה, במסגרת צו מוסכם של הממונה על התחרות. הסיבה? חשד שהן שיתפו פעולה כדי למנוע מחברה מתחרה להכניס תרופה חלופית זולה לשוק הישראלי.

התרופה במרכז הפרשה היא אימנוביד - כדור מציל חיים לחולי מיאלומה נפוצה, מחלת סרטן דם קשה המתפתחת במח העצם. התרופה כלולה בסל הבריאות, אך מחירה הגבוה מכביד על המערכת הציבורית.

"המכשולים הבלתי אפשריים"

איך בדיוק מונעים מתרופה זולה להגיע לשוק? על פי החקירה, החברות הציבו תנאים בלתי סבירים לחברת הגנריקה שביקשה דוגמאות לביצוע בדיקות השוואה - הליך חובה לפי החוק הישראלי.

התנאים שנחשפו כוללים ביטוח בגובה מטורף של 10 מיליון דולר, מסירת מידע עסקי ופיננסי רגיש על החברה המתחרה, והמתנה של חודשיים לקבלת התרופה - למרות שהיא הייתה זמינה במלאי.

במסגרת הצו המוסכם, נושא משרה באחת החברות ישלם מעל ל-200 אלף שקל נוספים. הצו הנוכחי מחליף טיוטה קודמת מיולי 2024 שכללה קנס של 64 מיליון שקל על ניאופרם בלבד.

תגובת ניאופרם סיינטיפיק:"עמדת רשות התחרות בעניין זה שגויה, אימנוביד היא תרופה מסוכנת שעלולה לגרום למומים מולדים חמורים, ומשרד הבריאות הטיל הגבלות קשות על אופן הפצתה.
ניאפורם סיינטיפיק מפיצת אימנוביד מתוצרת BMS מילאה אחר הוראות היצרנית על מנת למזער את הסיכונים הכרוכים באספקת תרופה זו וכן אחר הוראות רשיון משרד הבריאות.

עמדת הרשות מחוסרת בסיס ומתעלמת מסיכוני התרופה, ואינה תואמת את המקובל בעולם והחקיקה האמריקאית בנושא הפצת תרופות מסוכנות. משעה ש BMS החליטה משיקוליה להגיע לצו מוסכם עם הרשות, ללא הודאה בהפרת דין כלשהי, הצטרפה מפיצת התרופה לצו המוסכם. החברה ועובדיה ימשיכו לפעול כדין בסטנדרטים הגבוהים ביותר ושמירה על החוק ובריאות הציבור".

מחברת BMS נמסר: "החברה גאה בעבודתה בפיתוח אימנוביד, תרופה ששיפרה את חייהם של מיליוני מטופלים ברחבי העולם ובישראל, הסובלים מסוגים מסוימים של סרטן. BMS משקיעה מאמצים רבים כדי להבטיח שאימנוביד תנוהל בצורה אחראית, לאור הסיכונים המשמעותיים של התרופה לנשים בהריון, והיא אינה מסכימה עם הטענה כי פעולותיה לשם ניהול בטוח של התרופה מהוות הפרה של חוק התחרות בישראל. BMS מברכת על סיום ההליך מול רשות התחרות, וממשיכה להתמקד במשימתה: גילוי, פיתוח ואספקה של תרופות חדשניות שיסייעו למטופלים להתגבר על מחלות קשות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר