מחקר ישראלי חדש: הסיכון הכפול לילדים עם הפרעת נשימה חסימתית

ילדים הסובלים מהפרעת נשימה חסימתית בשינה נמצאים בסיכון גבוה פי שניים ללקות באפילפסיה, כך מעלה מחקר ישראלי חדש.

הפרעת נשימה חסימתית בשינה (OSA - Obstructive Sleep Apnea) בילדים שכיחה בגילים 2-8 שנים ונובעת בעיקר מחסימה של מעברי האוויר באזור האף האחורי והלוע בשל הגדלת-יתר של השקדים והשקד שלישי. במצב הקל הפרעת נשימה זו מתבטאת בנחירות, אך במצב הקשה עשויה לגרום דום-נשימה בשינה. בקבוצות הסיכון להפרעה חסימתית בשינה נכללים גם ילדים עם הפרעות נוירולוגיות, כגון אפילפסיה.

המחקר, שהתבסס על נתונים של למעלה מ־55 אלף ילדים , מצא כי ילדים אשר אובחנו כסובלים מהפרעת נשימה חסימתית בשינה ואף נותחו בשל כך להסרת אדנואידים או שקדים, היו בסיכון גדול באופן מובהק - פי שניים - לפתח אפילפסיה בהשוואה לילדים בגילם ללא ההפרעה. שכיחות של 0.9% לעומת 0.4%.

עוד נמצא כי ילדים עם הפרעת נשימה חסימתתית בשינה נעזרים בשיעור גבוה יותר בשירותי בריאות הקשורים לאפילפסיה, כולל שיעור גבוה פי 3 של אשפוזים, ושיעור גבוה פי 15 של ביקורים בחדרי מיון, שימוש בתרופות נגד פרכוסים ומעקב נוירולוגי.

המחקר התבסס על נתונים ממאגרי שירותי בריאות כללית, והוא כלל כ-13,000 ילדים בני 1–18 שנים, אשר אובחנו עם הפרעת נשימה חסימתית בדרגה בינונית-קשה שהצריכה ניתוח (כריתת שקד שלישי או שקדים).

קבוצת הביקורת כללה ילדים אשר הותאמו לפי גיל, מין ומוצא אתני ובסה"כ נותחו נתונים של 55 אלף ילדים. המחקר נערך על ידי צוות חוקרים מסורוקה, ביה"ח סבן לילדים בסורוקה, כללית ואוניברסיטת בן גוריון, ופורסם בכתב העת הרפואי היוקרתי European Journal of Pediatrics.

"צורך בזיהוי וטיפול מוקדם"

ד"ר דקל אביטל, נוירולוג ילדים בכיר בסורוקה והחוקר הראשי, הסביר כי "לא מדובר רק באיכות חיים: להפרעות נשימה בשינה בגיל הילדות עלולה להיות השפעה על מערכת העצבים, ובכללה על הסיכון לאפילפסיה. הנתונים מדגישים את הצורך בזיהוי וטיפול מוקדם בילדים עם הפרעת נשימה בשינה ובמידת הצורך מעקב נוירולוגי.

"שילוב של טיפול כירורגי יחד עם מעקב נוירולוגי עשוי לשפר את איכות החיים והתפקוד של הילדים בטווח הארוך. ממצאי המחקר פותחים פתח למחקרי המשך, בהם בדיקת השפעת הטיפול בהפרעת נשימה בשינה על מהלך האפילפסיה".

למחקר היו שותפים גם ד"ר איריס נוימן, מנהלת היחידה לנוירולוגיית ילדים, ד"ר יעקב ביסטריצר, נוירולוג בכיר, פרופ' אביב גולדברט, מנהל מחלקת ילדים ב' ומנהל מעבדת מחקר בסיסי למחלות ריאה והפרעות שינה בילדים, ד"ר גיא חזן, רופא בכיר ביחידת הריאות ומרכז תחום המחקר בבית חולים סבן לילדים, יסמין לנגמן סטודנטית לרפואה באוניברסיטת בן גוריון, ד"ר אורן זיו, רופא בכיר במחלקה לכירורגיית אף, אוזן וגרון וראש-צוואר, איתי חזן, עוזר מחקר במרכז למחקרים קליניים, וד"ר ענבל גולן-טריפטו, מנהלת יחידת ריאות ילדים.

אפילפסיה היא הפרעה נוירולוגית שכיחה, המתאפיינת בפרכוסים חוזרים הנגרמים כתוצאה מפעילות חשמלית לא תקינה בתאי במוח. אחד מכל 100 אנשים מתמודד עם המחלה. אפילפסיה יכולה יכולה לנבוע מסיבות שונות כמו הפרעה במבנה המח, זיהומים, גידולים, סיבות גנטיות, ולעיתים קרובות לא ניתן למצוא את הגורם לה.