בפאנל רפואה בהתחדשות במשדר המיוחד של "ישראל היום" בעיר אילת, שהתקיים מוקדם יותר היום (רביעי), השתתפו ראש העיר לנקרי, ד"ר יפה אשור מנהלת בית החולים יוספטל בעיר, מנכ"ל ש.ר.פ, שי נמימי ומומחה ברפואת ילדים ומנהל רפואי במרכז בריאות הילד בעיר, ד"ר מאור בכר.
אילת 2030 - פאנל בריאות - רפואה בהתחדשות // משה בן שמחון
בקצרה, תספר על האתגרים של הרפואה באילת?
"זה נמצא בראש סדר העדיפויות וזה בראש האתגרים. כל עוד תושבי אילת נאלצים להגיע למרכזים רפואיים למרכז הארץ לתהליכים טריוויאליים, כל עוד הפערים האלה קיימים, צריך להגיד בכנות עם יד על הלב, שנעשו צעדים משמעותיים. עדיין, האתגר הוא מצוקת הרופאים, אבל זה משליך על הכל. זה משליך על כך שיש לנו פחות שירותים. המסר הוא ששירות מהסוג הזה מחויב המציאות. זה לא שאם רוצים - יהיה ואם לא רוצים לא יהיה. המדינה חייבת לספק שירותים בסיסיים לאזרחים שלה. בכל מקום, גם במקום הכי מרוחק והכי קטן. והמדינה לא עושה את זה באילת".
ד"ר אשור דיברה על החזון והמאבק להקים פקולטה לרפואה. היא הזכירה כי ציינה עד כמה היא עסוקה, לא תמיד בהצלחה, בלנסות לגייס רופאים. ולא רק רופאים, אלא אנשי רפואה אחרים. עוד דיברה על המאבק ועל מה יש למדינה לעשות בעניין.
"אני עסוקה ביותר ממחצאית מהזמן שלי בגיוס כוח אדם לבית החולים ולקהילה. שזה באמת, הרבה מעבר למה שעושים עמיתיי מנהלי בתי החולים בארץ שאולי עוסקים בזה עשרה אחוז מהזמן. כי רופאים צובאים על פתחיהם. פה אני מחזרת אחריהם. החיזור הזה מאוד מורכב. אני יכולה לחלק את זה להרבה סיבות למה. אחת, שאולי הנושא שדיברת עליו קודם, יפתור את זה. הנושא של האופק המקצועי. הרופאים הצעירים, בהיעדר פיתוח ומחקר, לא רואים את העתיד שלהם באילת ולא רוצים לבוא. אני נתקלת בזה שאני מביאה רופאים על סף פרישה. דבר נוסף הוא הנושא הכלכלי. מי שעושה את המאמץ ומביא את משפחתו לאילת, רוצה פיצוי הולם. היום אין כמעט מענקים. אין לי אפשרות להציע כאלה. וגם המשכורות שאני יכולה להציע הן קצת יותר גבוהות ממרכז הארץ, אבל לא באופן משמעותי. ככה אין לי דרך לפתות ולפצות על הצעד".
עוד דבר שהזכירה ד"ר אשור, זה חינוך מתאים לילדים ותעסוקה לבני הזוג שהרבה פעמים לא עוסקים ברפואה. מדובר באתגרים מורכבים. "המצוקה מאוד גדולה. אנחנו מנסים לעשות ייבוא שעיקר התעסוקה שלהם במקומות אחרים אבל באים לתגבר אותנו. עשינו כמה פרויקטים מאוד יפים בתחום הזה. שלוותא שלחה לנו הרבה רופאים וזה התגבר מאוד בזמן המלחמה. זה בתחום בריאות הנפש. רפואת הילדים, למשל - פתחנו חדר מיון מיוחד לילדים בעזרת רופאי שניידר. הם מגיעים מימי ראשון עד חמישי. הם מגיעים בקפדנות. הרבה מעבר רק מלר"ד ילדים. הם מלמדים הרבה ועושים הרבה למען המטרה. יש את דוידוף, המכון האונקולוגי של ביילינסון ואת כל הטיפולים הכימוטרפיים והאימונולוגים ניתן לתת באילת. זה שיפור עצום באיכות החיים".
מה עם התגייסות של בתי חולים לא של כללית אלא של המדינה? משה בר סימן טוב הדגיש את המצוקה של הרפואה באילת כבעיה אסטרטגית לאומית. למה שלא גם, לא רק, איכילוב, תל השומר ובתי חולים ממשלתיים אחרים יתגייסו למהלך הזה?
"בתקופת המלחמה, כששלחו מתגברים, הגיעו מתגברים גם מבתי החולים האחרים. ההתגייסות הייתה הרבה יותר נמוכה מאשר של כללית. על כל ארבעה רופאים של כללית הגיע רופא אחד של בתי חולים ממשלתיים. יש לנו הסכמים מול איכילוב ושיבא. זה הרבה יותר מורכב. רוב ההסכמים עם בתי החולים הממשלתיים הם מול הרופאים ולא מול בתי החולים".
זה חלק גדול מהבעיה, לא? שיבא, בית החולים החזק והגדול בישראל, מקים בית חולים בנגב. המדינה יכלה לעשות הרבה יותר בלנצל את הכוח שלה באילת.
ראש העיר הגיב: "נעשתה כברת דרך ארוכה וחשובה. יש לנו קשר עם בתי חולים שונים. זה לא המצב שאנחנו מכוונים אליו כעיר. לא יכול להיות שנהיה תלויים בבתי חולים אחרים. זה צריך לצמוח מכאן. פה צריכים להינתן השירותים בלי קשר לרופאים שיגיעו או לא יגיעו. לא תלויים בטיסות. כאן הרפואה היא כמו במרכז הארץ - וזאת המטרה שלנו".
ד"ר מאור בכר, מנהל מרכז רפואת הילדים באילת, אמר כי תשעת אלפים ילדים רשומים במרכז. 70 אחוזים מילדי אילת. הוא דיבר על מערך המתגברים, עליו דיברה גם ד"ר אשור, ואיך מפעילים אותו.
"אנחנו צריכים לתת פתרונות לילדים. בעידודה של ד"ר אשור, הקמנו את מערך המתגברים. כולם מומחים עם תת התמחות שמגיעים לפחות לארבעה ימים בחודש. למשל, ריאות ילדים, פגייה, רפואה דחופה וכו'. כולם מגיעים אלינו בסבבים. מה זה נותן? זמינות. ילדי אילת יכולים להגיע למרפאה ולקבל שירות. להיכנס לרופא מיד. זה נותן גם את האיכות הרפואית של המומחים שמגיעים. והכי חשוב בעיניי - ההתמחות. רופא שמגיע לשמונה שעות, אנחנו צובעים את רוב הזמן שלו לתת פתרון לאנשים".
"אין מקום לרפואה פרטית באילת", אמר שי נמימי, מנכ"ל ש.ר.פ באילת לרן רזניק. "הצד הפרטי של העסק הוא שהקמתי חברה שלא תלויה קופה כזו או אחרת אלא נותנת שירותים לכל קופות החולים. דרך אגב, חבל שאין פה נציגים של קופות אחרות. כללית היא הקופה הגדולה, אבל כולן פועלות פה. בעצם, העסק שהקמתי - יש פה בעיה של נפח פעילות. רפואה לא יכולה להביא את עצמה לכאן. ד"ר אשור ציינה, יש כאן הוצאות תפעול ענקיות להביא רופאים לעיר. זה מה שבאנו לפתור. כשאני מסוגל לקבל את כולם במרכז רפואי אחד, אני פותר את בעיית נפח הפעילות".
עוד הסביר נמימי: "שיתוף פעולה עם שיבא היא חלום. כדי לפתור את הבעיה בעיר צריך שיהיה מישהו שמוכן לקחת בעלות על הרפואה. אני בא ואומר: הממשלה, משרד הבריאות, כל גוף ממשלתי, חייב לקחת חסות על העיר. זה יפתור את כל הבעיות. השת"פ שלי עם שיבא התחיל בטעות. נרקם קשר שגם ראש העיר היה שותף לו. השת"פ הזה ממשיך ורוקם עור וגידים. אנחנו מביאים מומחים לילדים בתחום הנוירולוגיה, הנופרולוגיה והאינדוקרנולוגיה של הילדים. מנכ"ל שיבא ביקר אצלנו בש.ר.פ ומאוד התרשם. מתוך המקום הזה ומתוך הציונות הזו - דיברנו על ציונות רפואית - שיבא מוכנה באמת לתת את כל המענה לבעיות בעיר".
נמימי הדגיש: "הבעיה מתחילה ונגמרת במשרד הבריאות".
אחת הבעיות הקשות היא הטסת הרופאים. זה החריף במלחמה, אבל זה היה לפניה. דיברנו עם אוריאל בוסו, שר הבריאות, ושאלנו למה משרד הבריאות לא לוקח על עצמו את ההטסה הזו? גם ככה קשה איתם, בוודאי בתקופה של מלחמה.
"אנחנו לא יכולים להושיט ידיים בבקשת עזרה", הדגיש ראש העיר לנקרי. "כולם יכולים לעזור. אני אשמח שכל בתי החולים יעבדו כאן. אני מול השר, אני מול בתי החולים, מול משרד הבריאות וכל השאר. לגבי הטיסות: מבחינתי - זה האתגר של העיר אילת. חייבת להיות הסדרה קבועה. על זה אני עובד ואני מקווה שזה יעבוד. זה חייב לקרות. הסדרה אומרת - תדירות גבוהה, שעות סדורות. טיסה היא תחבורה ציבורית לכל דבר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו