בני הנוער במלחמה: יותר חרדה, דיכאון ואלכוהול

שנה וחצי למלחמה. מסקר מיוחד של קופת חולים מכבי עולה כי המלחמה המתמשכת משפיעה עד מאוד על בני ובנות הנוער בישראל ומביאה להחרפה במצבם הגופני, הנפשי וההתנהגותי. כך, לפי הסקר, כ-30%  מבני הנוער מעידים כי הם פחות מרוכזים בלימודים, 23% מעידים כי חווים עכשיו יותר התקפי כעס או עצבנות ו-11% מעידים כי נעדרים מבית הספר בגלל תחושת חרדה או קשיים נפשיים אחרים.

עוד מראה הסקר של מכבי כי 40% מבני הנוער מדווחים כי הינם ישנים פחות טוב בשנה האחרונה, ו-72% מעידים כי הם מרגישים ישנוניים בבית הספר לפחות פעמיים בשבוע.

הסקר, המתפרסם כאן בראשונה, נערך החודש על ידי המחלקה להערכה, מדידה ומחקר יישומי במכבי שירותי בריאות, בקרב מדגם מייצג של כ-300 בני ובנות נוער ישראלים מכל רחבי הארץ, חברי ארבעת קופות החולים, בגילאי 14-18.

בעיות רגשיות ואי-פנייה לעזרה

על פי הסקר החדש, כ-20% מבני הנוער בישראל מדווחים על בעיות רגשיות כמו תחושות חרדה, דיכאון או כעס כל הזמן או לעיתים קרובות. 60% מבני הנוער מרגישים שהם מקבלים תמיכה רגשית מהמשפחה כשהם זקוקים לכך, אבל 16% שמרגישים כי אינם מקבלים זאת כלל או במידה מועטה בלבד.

18% מבני הנוער העידו כי הם זקוקים לסיוע נפשי מקצועי בעקבות המלחמה. אולם נתון מדאיג הוא שלמעלה ממחציתם מעידים כי לא פנו לקבל סיוע נפשי למרות הצורך שעולה בהם.

בסקר נבדקה גם רמת האופטימיות בקרב הנוער הישראלי והתגלה שכ-30% מהם מעידים על רמת אופטימיות נמוכה (רמה 1-6) וכ-20% מעידים על רמת אופטימיות גבוהה (רמה 9-10). ממוצע האופטימיות בקרב בני הנוער עומד על 7.4 ובקרב בנות הנוער על 6.9.

עוד עולה מהסקר של מכבי כי 12% מבני הנוער חשים בדידות באופן קבוע או רוב הזמן, וכמחצית מהם העידו כי אינם חשים בדידות אף פעם או רק לעיתים רחוקות.

פערים מגדריים: נערות נפגעות יותר

על פי הסקר, למצב הבטחוני השפעה משמעותית יותר בקרב נערות מאשר נערים: 44% מבנות הנוער מדווחות על שינוי לרעה במצבן הרגשי לעומת 21% בקרב נערים, 40% מבנות הנוער מעידות שהן פחות מרוכזות בלימודים לעומת 20% בקרב הנערים, 30% מדווחות על יותר התקפי כעס או עצבנות לעומת 15% מהנערים, ו -15% מהנערות מעידות שהן נעדרות יותר מבית הספר בגלל קשיים נפשיים לעומת 6% בקרב הנערים.

עוד מלמד הסקר כי מחצית מבני הנוער בישראל מבלים מול מסכי הטלוויזיה, המחשבים והטלפונים הניידים לפחות חמש שעות ביום רגיל באמצע שבוע מחוץ לשעות בית הספר, ועוד 30% מדווחים על בין 3-4 שעות מול המסכים. בנוסף, 53% מהנערים מדווחים על שימוש מוגבר ברשתות החברתיות בשנה האחרונה.

עוד עולה ממצאי הסקר, כי 55% מבני הנוער בישראל תופסים את עצמם כמי שמקפידים במידה רבה או במידה רבה מאוד על אורח חיים בריא, שכן כמחציתם מעידים כי מבצעים לפחות פעמיים בשבוע פעילות גופנית מאומצת בשעות הפנאי.

זאת ועוד, 42% מהנערים מעידים על הקפדה על הרגלי תזונה בריאים ומאוזנים במידה רבה או במידה רבה מאוד לעומת 17% בלבד שמעידים על הקפדה במידה מועטה או כלל לא.

עלייה בשימוש באלכוהול וחומרים ממכרים

כמו כן, בדק סקר מכבי את הרגלי העישון ושתיית האלכוהול בקרב בני ובנות הנוער. 89% מבני הנוער מעידים כי הם לא מעשנים, אך 40% מהנערים מעידים כי נוהגים לצרוך משקאות אלכוהוליים, ו-20% מכלל בני הנוער מעידים כי שותים יותר בשנה האחרונה. 20% מהנערים מציינים כי ב-30 הימים האחרונים יצא להם לפחות פעם אחת לשתות לפחות חמש משקאות אלכוהוליים תוך מספר שעות.

חיזוק לממצאים הקשים של הסקר עולה מנתוני העמותות המלוות בני נוער. כך, למשל, על פי נתוני עמותת "אנוש" המפעילה גם מרכזי בריאות נפש לצעירים, מאז המלחמה נרשמה עלייה של 30% בפניות לעזרה נפשית של בני נוער, שרבים מהם סובלים מחרדה, דיכאון וחוסר יציבות נפשית.

בנוסף, לפי הנתונים, אחד מכל עשרים בני נוער שפנו לקבלת עזרה מתמודד עם אבל על אובדן אדם קרוב בעקבות המלחמה. במקביל, כל בן נוער שלישי מדווח על שימוש באלכוהול או בסמים קלים.

"אתגר חברתי-לאומי עמוק": אנשי מקצוע מגיבים לנתונים

טלי ארז, מנכ"לית עמותת "עלם" המסייעת לעשרות אלפי בני נוער במצוקה אומרת כי "מאז 7 באוקטובר אנחנו רואים בשטח מציאות מדאיגה. בני נוער בכל רחבי הארץ מעידים על מצוקה עמוקה שמתבטאת בשימוש תדיר בסמים ואלכוהול – לעיתים כבר מגיל 12, קושי בתפקוד לימודי, קשיי אמון במבוגרים ובמערכות התומכות ועלייה במקרי אלימות, ונדליזם ונשיאת נשק קר. מדובר באתגר חברתי-לאומי עמוק שמחייב תגובה משולבת, של כלל הגורמים המלווים את חיי היומיום של בני הנוער".

המשנה למנכ"לית "מכבי שירותי בריאות" וראש חטיבת הבריאות, ד"ר ערן רוטמן, אמר ל״ישראל היום" בעקבות נתוני הסקר כי "בשנה וחצי האחרונה התמודדנו ועודנו מתמודדים עם מציאות מאתגרת ולא פשוטה – וכך גם ילדינו. אתגרי המלחמה שמביאים איתם חוסר ודאות ודאגה באים לידי ביטוי גם בקרב בני ובנות הנוער הישראליים ויש חשיבות עליונה לשים לכך לב. שמירה על הבריאות האישית שלנו ושל המתבגרים חשובה היום יותר מתמיד. אנו במכבי פועלים לילות כימים כדי להנגיש, לבוגרים כמו למתבגרים, את שירותי הרפואה והבריאות הטובים ביותר שיסייעו בין היתר בהקפדה על אורח חיים בריא, בשמירה על תזונה מאוזנת וביצוע פעילות גופנית מגוונת וקבועה, במניעה או בטיפול בהתמכרויות״.

הפסיכיאטרית הראשית במכבי שירותי בריאות, ד״ר טלי שמואלי, אמרה בעקבות הסקר כי ״ממצאי הסקר מטרידים ומדאיגים ואנחנו באמת מרגישים את העליה החדה בביקור לטיפולים במרפאות בריאות הנפש של מכבי בכל הארץ.  מנתוני מכבי עולה כי כבר מפרוץ המלחמה ועד ספטמבר 2024 נרשמה עליה של 17% בפניות של בני ובנות נוער למרפאות בריאות הנפש לעומת התקופה שלפני המלחמה וככל שעובר הזמן מתגלים ממדי התחלואה הנפשית של הישראלים גם בקרב הצעירים ובני הנוער שחוו שנה וחצי קשה מכל בחינה״.

סגן מנהלת המחלקה לבריאות הנפש במכבי שירותי בריאות, פסיכותרפיסט ומומחה לטיפול בבני נוער ומתבגרים, ד״ר יהודה תנורי לימן הוסיף כי ״ממצאי הסקר מלמדים אותנו כי הנוער תופס את בריאותו הפיזית כתקינה, אך לצד זאת חווה מצוקה רגשית משמעותית. הפער הזה מעיד כי בני הנוער לרוב אינם מזהים בעיות נפשיות כחלק ממכלול הבריאות הכללית או שהם נרתעים מלדווח עליהן. אין ספק כי קשיים נפשיים מובילים לקשיים בתפקוד בסיסי, לרבות שינה וריכוז - שהם סימנים קלאסיים של חרדה, דיכאון או עומס רגשי מתמשך - תסמינים לגיטימיים במצב של לחימה מתמשכת, חוסר ודאות ודאגה לקרובים אלינו ולעתיד שלנו. עוד אנו למדים מהסקר כי הנוער אכן מנסה לשמור על איזון בשגרת חייו דרך הקפדה על אורח חיים בריא מחד, אך מאידך המצב עלול לגרום לו לברוח ממצבו הרגשי דרך שתיית אלכוהול למשל - שלעיתים קרובות מהווה ביטוי למצוקה שאינה מדוברת או מטופלת״.

״נתוני הסקר הם ביטוי של תופעות המלחמה שהשפעותיה ניכרות גם על בריאות ילדינו", הוסיף ד״ר דב טשרנין, מומחה ברפואת ילדים במכבי שירותי בריאות. "בתור רופא ילדים אני פוגש את ההשלכות הללו מידי יום במרפאה ומזהה מגמות של עיכוב או האטה בהתפתחות ילדים כתוצאה מעומס נפשי ורגשי בתוך תקופה מאתגרת ולחוצה. רוב הנערים מעידים על מצב בריאותי תקין אך חשוב שההורים יקפידו על ערנות בכל הקשור להרגלי השינה, התזונה וזמן מסך - כל אלה יכולים להשפיע באופן משמעותי על בריאות הילד והתפתחותו התקינה".