"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר ישראלי חושף: זריקות ההרזיה נכשלות אצל רוב המועמדים לניתוח קיצור קיבה

למרות הפופולריות הגוברת של תרופות ההרזיה, 63% ממועמדי הניתוחים ניסו אותן - ללא הצלחה • 95% הפסיקו את הטיפול בשל תופעות לוואי וירידה לא מספקת במשקל • החוקרים מבית החולים אסותא אשדוד: "אלו לא תרופות קסם"

,עודכן
0השמעה
זריקת הרזיה (ארכיון). צילום: איי.פי

מחקר ישראלי חדש מטיל צל על יעילותן של זריקות ההרזיה הפופולריות. המחקר, שפורסם בכתב העת Surgery for Obesity and Related Diseases, מצא כי רוב המועמדים לניתוחי קיצור קיבה הם כאלה שניסו את התרופות - אך נכשלו בהשגת התוצאות הרצויות.

הנתונים, שנאספו מחמישה בתי חולים בישראל, בהם: אסותא אשדוד, שיבא וכרמל, מראים כי מתוך 434 מועמדים לניתוח, 63% השתמשו בתרופות כמו סקסנדה ואוזמפיק לפני שפנו לפתרון הניתוחי. המחקר חשף כי משך השימוש הממוצע בתרופות עמד על 19 שבועות בלבד, עם ירידה ממוצעת של 5.38 ק"ג במשקל.

מספר ושיעור של ניתוחי קיצור קיבה,צילום: GettyImages

ד"ר שלומי ריימן, מומחה בכירורגיה כללית באסותא אשדוד שהוביל את המחקר, מזהיר: "התרופות האלו אינן תרופות קסם וללא שינוי אורח החיים יעילותן מוגבלת". לדבריו, יש צורך בגיבוש קווים מנחים ברורים לשימוש בתרופות ההרזיה ובהימנעות מחלוקתן "כמעט לכל דורש, ללא מעקב או מעטפת טיפולית שלמה".

הממצאים מגיעים על רקע ירידה בשיעור ניתוחי קיצור הקיבה בישראל בשנים האחרונות - מכ-9,000 ניתוחים בשנה לפני עשור ל-6,643 ניתוחים ב-2022. ד"ר ריימן מעריך כי "אחוז המטופלים עם השמנת יתר שיחוו אכזבה מהטיפול התרופתי ויפנו לטיפול הניתוחי יעלה עם השנים במידה והטיפול יעשה ללא בקרה וללא המעטפת הנדרשת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר