המספרים הגבוהים ביותר ב-20 שנה: משרד הבריאות מתריע על עליית התחלואה בצהבת A
בישראל אובחנו בשנה האחרונה 196 מקרים של המחלה- בעיקר ביישובים בדואיים בדרום, ביישובים יהודיים בשומרון ובאזור שועפט • בעוד אחוז ההתחסנות הארצי גבוה מ-80% - ביישובי השומרון הוא עומד על כ-60% • הנגיף שתוקף את הכבד מועבר דרך מזון, מים מזוהמים או במגע ישיר עם חולה • פרופ' נדב דוידוביץ' מאוניברסיטת בן גוריון: "מדובר בנורת אזהרה משמעותית"
,עודכן
0השמעה
משרד הבריאות מתריע על עליה גדולה ברמת התחלואה הארצית בצהבת A בישראל בשנה החולפת, עם 196 מקרים מאובחנים בישראל ב-2024. מדובר ברמת התחלואה הגבוהה ביותר ב-20 השנה האחרונות, כך עולה מנתונים של מערך "מודיעין בריאות במשרד הבריאות.
התחלואה החריגה התמקדה בעיקר במספר יישובים בדואים בדרום (אבו קרינאת, ביר הדאג' ועוד) שם התגלו 30% מהמקרים, במספר יישובים יהודיים בשומרון (בראשם יצהר) שם מממוקדת כ-26% מהתחלואה, ובאזור שועפט בירושלים (7% מהמקרים).
נכון לסוף דצמבר 2024, התחלואה בשומרון ובשועפט עודנה מתרחבת. בנוסף, שמונה מקרי תחלואה נרשמו בקרב עובדים זרים מתאילנד באזור הערבה ובעוטף עזה. במקרה של יישובי השומרון ההערכה שהעליה בתחלואה נובעת משיעור התחסנות נמוך של האוכלוסיה ש"ליבה" את ההתפרצות.
במשרד הבריאות מציינים שלמרות העליה במספר המקרים, רמת התחלואה בישראל עדיין ברמה דומה לזו שבמדינות מערביות אחרות.
כאמור ב-2024 התגלו 196 מקרים, כאשר ב-2004 היו 194 מקרים. שיעור התחלואה הכולל עמד על 1.96 מקרים ל-100 אלף נפש והוא הגבוה ביותר שנמדד בישראל ב-15 השנים האחרונות לפחות.
בדיקה גנומית העלתה כי מדובר לפחות בשתי התפרצויות מובחנות, כאשר מקור ההתפרצות בדרום שונה מזה של השומרון וירושלים.
החל משנת 1999 ניתנים בישראל חיסוני שגרה למחלה זו בשתי מנות – בגילאי חצי שנה ושנתיים. אחוז ההתחסנות הארצי עומד על כ-88% למנת החיסון הראשונה וכ-85% לשתי מנות חיסון.
בבדיקה עולה שההתחסנות ביישובי השומרון נמוכה ועומדת על כ-60% בלבד למנה ראשונה. ביישובי הבדואים בדרום אחוז ההתחסנות דווקא גבוה ועומד על 90%.
צהבת נגיפית מסוג A נגרמת על ידי נגיף שתוקף את הכבד וגורם לדלקת כבד חריפה. כתוצאה מהפגיעה בתפקוד הכבד, מצטברים בגוף חומרי פסולת ורעלנים אשר במצב רגיל מנוטרלים על ידי הכבד. אחד מהם הוא בילירובין, חומר בעל פיגמנט צהוב חזק, אשר הצטברותו בגוף מקנה לעור וללחמיות העיניים את הצבע האופייני למחלת הצהבת. המחלה מתבטאת בחום, עייפות, חוסר תאבון, בחילות, הקאות, שלשולים, כאבי ראש ובטן, הרגשה כללית רעה ובהמשך בהופעת צהבת. ברוב המכריע של המקרים המחלה איננה חמורה, אך באופן נדיר עלולה להתפתח מחלה סוערת המתבטאת בכשל חריף בתפקוד הכבד עקב הרס רקמת הכבד, שעלול להיות מסכן חיים ולהצריך השתלת כבד דחופה. כך, מופעי תחלואה קשה ותמותה הם נדירים במחלה זו ומדווחים בפחות מ- 1% מהמקרים.
90% ממקרי ההדבקה בתינוקות הם ללא סימפטומים אך במבוגרים רוב הנדבקים מפתחים מחלה ויש סיכוי גבוה יותר לסיבוכים. המחלה מועברת בצריכת מזון או חשיפה למים מזוהמים או במגע ישיר וקרוב עם חולה ועם הצואה שלו. אין טיפול ייחודי למחלה.
"צהבת A היתה מחלה נפוצה בישראל עם אלפי מקרים בעבר בעיקר בצבא והתפרצויות. עם כניסת החיסון בסוף שנות ה-90 המספרים ירדו בצורה דרמטית, עיקר ההדבקות והוירוסים נשארו בקרב ילדים עד גיל 5 בגנים", אומר פרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון.
"לצערי הנתונים כעת לא מפתיעים כי יש לנו כיסים של ירידה בהתחסנותם. אין חשש מהתפרצות ארצית אך זו נורת אזהרה משמעותית כי יש לנו בעיה בשיעורי ההתחסנות גם בגלל הקורונה גם בגלל מחסור בכח אדם בטיפות החלב ובגלל דיס-אינפורמציה בנושא החיסונים. צריך לזהות את זה בזמן אמת ולפעול בצורה ממוקדת מול אוכלוסיות שלא מתחסנות למשל כמו ביצהר. התופעה הזו קורית גם לגבי חיסוני שעלת וחצבת וצריך לקבוע תוכנית לאומית לכך. חשוב שהנתונים יהיו זמינים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו