"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סימני מצוקה לאובדנות – עזרה מצילת חיים

ברוב המקרים אך לא תמיד, התאבדות ניתנת למניעה • אז איך נזהה מצוקה אובדנית וכיצד עלינו לפעול – שלב אחר שלב?

,עודכן
0השמעה
"מצויים בסיכון מוגבר למצוקה רגשית". צילום: אילוסטרציה: Gettyimages

המקרה הטראגי של שיראל גולן ז"ל הוא קריאת השכמה ותזכורת חשובה למשימה לאומית נוספת, לאחר יותר משנת מלחמה והיא שמירה על בריאות הנפש של החברה הישראלית.

ברוב המקרים אך לא תמיד, התאבדות ניתנת למניעה. להקשבה ולתמיכה חברתית של הסובבים קיים ערך שלא יסולא בפז ויכול להציל חיים. אז איך נזהה מצוקה אובדנית וכיצד עלינו לפעול – שלב אחר שלב?

שלב ראשון: מזהים את הסימנים

מרבית האנשים שמתו מאובדנות סבלו ממצוקה נפשית חריפה ובעיקר מדיכאון. מצב רוח ירוד, היעדר עניין והנאה מפעילויות שהיו משמעותיות בעבר, הפרעות סביב שינה ואכילה, כאבים, פסימיות וריקנות, ירידה ביכולת הריכוז ובקבלת החלטות, מחשבות חוזרות על מוות, אנרגיות דלות והימנעות מפעילות חברתית – הנם מסימניו המרכזיים.

אנשים שונים מגיבים באופן שונה לאירועי חיים משבריים. קיומם של גורמי חוסן אישיים וסביבתיים (יכולת גבוהה של פתרון בעיות, תפיסה אופטימית, מוכנות לבקש ולקבל עזרה, רשת תמיכה) מהווים גורמים מגנים המקטינים את רמת הסיכון, בעוד היעדרם מעלה אותו.

במרבית המקרים, אנשים שחושבים על התאבדות משדרים לסביבה (באופן מפורש או מרומז) את כוונתם. עלינו להיות קשובים ורגישים לתשדורות אלה ולא לתת להן לחמוק מאיתנו ללא התייחסות.

עלינו להיות קשובים ורגישים,צילום: freepik

שלב שני: שואלים

לאחר זיהוי סימני האזהרה חשוב לא להימנע מלשאול על אובדנות בצורה ישירה.

על השאלה להיות רגישה ונטולת הטפת מוסר. ניתן לשאול בפשטות: "היו לך מחשבות על התאבדות?" או "האם חשבת או תכננת למות?". מחקרים מוכיחים כי השאלה, אינה מכניסה רעיונות לאנשים שלא חשבו על כך ומנגד יש לה יכולת להציל חיים.

יש להימנע משאילת השאלה באופן שיפוטי וביקורתי כגון: "אתה לא הולך לעשות משהו טיפשי, נכון?".

שלב שלישי: מקשיבים

אנו נדרשים לקבל את האדם שלצדנו, ללא שיפוטיות וביקורת על רגשותיו, מחשבותיו או התנהגותו. ההבנה וההכלה שלנו אותו אינן מעלימות את הייסורים, אך הן מאפשרות לו להתמודד עמם כשהוא מחוזק יותר ואינו לבדו. ניתן לגלות הבנה (להבדיל מהסכמה) לנסיבות שהובילו אדם למחשבות אודות התאבדות, ובה בעת לשלול את המעשה.

אנו נדרשים לקבל את האדם שלצדנו, ללא שיפוטיות וביקורת,צילום: אילוסטרציה: GettyImages

שלב רביעי: מפנים

בשלב זה המשימה שלנו היא לטעת תקווה ואמונה שיש מוצא. מסרים מרכזיים:
✓ אתה לא לבד, אתה חשוב לי.
✓ גם לבעיות קשות ומורכבות יש יותר מפתרון אחד.
✓ גם אנשים חזקים חווים רגעים "חלשים" של חוסר אונים, חרדה וספק.
✓ פנייה לעזרה מסמלת חוזק וכוח נפשי.
✓ יש אנשי מקצוע ומומחים שיודעים איך לעזור לך. תן לזה צ'אנס.

כאשר אדם נמצא בסיכון אובדני מידי חשוב להרחיק אמצעים מסכנים ולא להשאיר אותו לבד עד להגעת כוחות הצלה או עד להבאתו להערכה ולקבלת עזרה מקצועית.

—-

הכותבת - ד"ר שירי דניאלס היא המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן וראשת התוכנית לתואר שני בייעוץ חינוכי במכללה למנהל. מחברת הספרים 'עוצמת ההקשבה – כיצד לסייע לסובבים אותך בזמן מצוקה רגשית ומשבר' ו 'כאב אנלוגי בעידן דיגיטלי, בהוצאת מטר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר