דיני נפשות: אלפי מטפלים אינם רשאים להצטרף למערך בריאות הנפש

מערך בריאות הנפש בישראל היה צמא ומורעב עוד הרבה לפני 7 באוקטובר, אבל כעת הוא ניצב בפני שוקת שבורה. הגופים הממשלתיים נואשים וכבר החלו לדבר על האפשרות שסטודנטים לתואר ראשון בפסיכולוגיה יחלו לקבל מטופלים. אולם בגלל עסקנות חרדית משרד הבריאות נמנע מלקדם את הפתרון האיכותי והמקצועי שנמצא בהישג יד, ובכך נמנע השימוש בכ־9,000 מטפלים באמצעות אמנויות, שלהם תואר ראשון ושני, כולל שנת הכשרה קלינית מתקדמת, המסוגלים לספק מענים למצוקה בתחום בריאות הנפש.

כדי לסיים את הסאגה נדרש מוועדת הבריאות להעביר את החוק להסדרת המקצוע לקריאה ראשונה, זאת לאחר שעבר קריאה טרומית ביולי האחרון. ללא העברת החוק לא ניתן יהיה להקצות למטפלים באמצעות אמנויות תקנים במערך בריאות הנפש.

לדברי ד"ר אילנה לח, יו"ר יה"ת - האגודה לטיפול באמצעות אמנויות, מטפלת באמנות חזותית ומדריכה בכירה: "יה"ת נמצאת כבר 18 שנה במאבק לסיום הסדרת המקצוע בחקיקה. זוהי הבטחה של משרד הבריאות שלא קוימה. משרד הבריאות הוא שדרש מהמטפלים באמצעות אמנויות לעבור תהליך אקדמיזציה לתואר שני בתוספת שנת הכשרה מעשית מתקדמת, על מנת שיוכנסו לחוק מקצועות הבריאות. תוכניות ההכשרה מילאו את חלקן בהסכם ועברו את התהליך האקדמי תחת פיקוח המל"ג, ואילו משרד הבריאות גורר רגליים וממשיך להתיר את ההפקרות בתחום".

דיני נפשות

לדבריה, "להבנתנו משרד הבריאות פועל כך בשל לחץ פוליטי מטעם סיעות חרדיות, למרות שחלקים מהאוכלוסייה החרדית וכן מטפלות באמצעות אמנויות בעלות תואר שני מהחברה החרדית מעוניינים בהסדרת המקצוע בחקיקה. למרבה הצער, ראשי מפלגות חרדיות ועסקנים חרדים מונעים את הסדרת המקצוע בחוק, משום שאינם רוצים שהמקצוע יוגדר לתואר אקדמי מסיבות הלכתיות. הם אינם מקבלים את המל"ג ומתנגדים ללימודים תחת מוסדות המפוקחים על ידי המל"ג, ולכן אינם מאפשרים את סיום הסדרת המקצוע בחקיקה. לדעתנו אין סיבה שהציבור החרדי יקבל טיפול בסטנדרט מקצועי נמוך, ויש מספיק מטפלים באמצעות אמנויות חרדים בעלי תואר שני שעומדים בקריטריונים המקצועיים וההלכתיים".

תמי ירמיהו, עו"ס ומטפלת באמנות, מדריכה בכירה ויו"ר יה"ת לשעבר: "משום שאין הגדרה למקצוע בחוק מעסיקים ומטופלים אינם יכולים לדעת מיהו מטפל שעבר הכשרה ראויה. אילו היה חוק - היה ניתן למטפלים רישיון, והציבור יכול היה לסמוך על הכשרת המטפל באמצעות אמנויות בעל הרישיון, כמו רופא, פסיכולוג, עו"ס וכדומה".

"כיום כל אדם יכול לקרוא לעצמו 'מטפל באמצעות אמנויות' ולהציע טיפול נפשי. מדובר בדיני נפשות. יה"ת כאגודה מקצועית לקחה אחריות ופעלה ליצירת תו תקן מקצועי. כיום מי שהוא חבר רשום ביה"ת הוא מטפל שעומד במתווה המל"ג והכשרתו נבדקה. יחד עם זאת, זהו תפקידו של הרגולטור, כלומר משרד הבריאות, לפקח על הרישוי ועל אמות המידה המקצועיות והאתיות".

מחוץ לסל הבריאות

לדבריה, "כיום משום שהמקצוע אינו מוסדר בחקיקה מטפלים באמצעות אמנויות אינם משולבים ברפורמה של בריאות הנפש או בבתי החולים בצורה מוסדרת. משום שהמקצוע אינו מוגדר באופן חוקי נמנעת העסקתם של מטפלים באמנויות בשירותי בריאות הנפש בקופות החולים, לצד פסיכולוגים ועובדים סוציאלים כמקצוע ליבה תחת סל הבריאות, והם מועסקים דרך השב"ן (שירותי בריאות נוספים). דוגמה נוספת היא שילדים על הרצף האוטיסטי אינם יכולים לקבל שירות של טיפול באמצעות אמנויות דרך סל הבריאות אלא רק דרך השב"ן, ואילו מבוגרים כלל אינם זכאים לכך, גם לא דרך השב"ן".

"עוד דוגמה אקטואלית קשורה למילואימניקים ולחיילים שחזרו מהמלחמה, אשר משתתפים בסדנאות לעיבוד חוויית הלחימה. סדנאות אלו אינן כוללות טיפול באמצעות אמנויות דווקא עבור הלוחמים אשר זקוקים לסוג טיפול שאינו דורש מהם לתאר את מה שעובר עליהם במילים. ידוע שיש קושי גדול בשלב האקוטי של הטראומה לתרגם חוויות קשות לשיחה מילולית עם מטפל".

לדברי ד"ר לח, "הצבא כבר החל בצעדים להגדלת המענים הטיפוליים וגייס למערך מטפלים באמצעות אמנויות בעלי הכשרה לעבודה קבוצתית וכלים המתאימים למענים בתחום בריאות הנפש, אך חזר בו, כנראה בגלל חוסר הסדרת המקצוע בחקיקה". 

האבסורד הוא שכאשר הטראומה תתקבע לנכות נפשית והחיילים יסיימו את שירותם הצבאי, אז משרד הביטחון יממן להם טיפול באמצעות אמנויות דרך אגף השיקום. על ידי הסדרת החקיקה אפשר יהיה להעניק את הטיפול בתוך צה"ל, לפני התגבשות של פוסט־טראומה שהיא עמידה וקשה יותר לטיפול".

משרד הבריאות: "אנו מתייחסים לטיפול באומנויות כאל מקצוע טיפולי בעל חשיבות רבה, בעיקר בילדים, בהתאם לחוזר המנכ"ל מ־2010 שבו נקבע כי מקצוע זה יהיה בעל אופי אקדמי וכי העוסקים בו יהיו בעלי השכלה אקדמית ברמה של תואר שני. מטפלים באומנויות משולבים כבר שנים במערכת הבריאות ובמערך בריאות הנפש בפרט והיו חלק משמעותי מהמענה הנפשי במלחמת חרבות ברזל. במהלך הדיונים הקודמים בוועדת הבריאות הציג המשרד עמדה ברורה וחד משמעית כי מי שיעסוק במקצוע טיפול באומנויות יחויב בתואר אקדמי. עמדה זו לא השתנתה".