בית חולים העמק. צילום: נמרוד גליקמן

על רקע המערכה בצפון - קופ"ח כללית דורשת להכיר בביה"ח העמק "כמרכז-על לטיפול בפצועי מלחמה"

הקופה הגדולה במדינה העבירה את דרישתה למשרד הבריאות • בנובמבר קיבלו בתי החולים הממשלתיים זיו בצפת וברזילי באשקלון את האישור הנכסף להקים מחלקות חדשות, שיהפכו אותם למרכזי-על • ד"ר מאור ממן, מנהל העמק: "קבלת אישורים לפתיחת יחידות אלה אצלנו היא כורח המציאות" • משרד הבריאות: "המכסה מוצתה"

קופ"ח כללית - ארגון הבריאות הגדול, הוותיק והחזק במדינה - דורשת מהנהלת משרד הבריאות להכיר בביה"ח העמק בעפולה, אחד מבתי החולים שבבעלותה ובאחריותה, כמרכז-על אזורי לטיפול בנפגעי טראומה. זאת, כדי שיוכל לטפל במקרים הקשים ביותר של פציעות בקרב חיילים ואזרחים, בעקבות המלחמה המתמשכת והאיומים הביטחוניים המתגברים בצפון.

הבקשה הועברה בעקבות הכרזת משרד הבריאות בנובמבר, ולפיה שני בתי החולים הממשלתיים זיו בצפת וברזילי באשקלון יקבלו את האישור הנכסף לפתוח מחלקות חדשות, שיהפכו אותם למרכזי-על.

ביה"ח העמק. מטפל ב-800 אלף בני אדם,

ההכרזה של משרד הבריאות על הפיכת בית חולים למרכז-על נדירה ויוצאת דופן. יש לה השלכות לאומיות, תקציביות, תדמיתיות ורפואיות נרחבות מאוד על בתי החולים עצמם ועל זמינות הטיפול ואיכותו ביחס לכל הפצועים הקשים בישראל, בימי שגרה ומלחמה.

המשמעות: גידול בהכנסות

בית חולים המוגדר כמרכז-על לטיפול בנפגעי טראומה חייב להכיל מחלקות פעילות ומנוסות בתחומים קריטיים לטיפול בפצועים הקשים, כולל מחלקות ומומחים לטראומה, ניתוחי לב, ניתוחי ראש וניתוחי פה ולסת. לבתיה"ח זיו וברזילי עדיין אין מחלקות פעילות כאלה, אך הם קיבלו עכשיו את האישור לפתיחתן כחלק מההכרזה החדשה.

עד היום רק בתי החולים הגדולים בארץ הוכרו על ידי משרד הבריאות כמרכזי-על לטיפול בטראומה - ובהם רמב"ם בחיפה, איכילוב, שיבא ובילינסון במרכז הארץ, הדסה ושערי צדק בירושלים וסורוקה בבאר שבע.

המשמעות המעשית של הפעלה מלאה של בית חולים כמרכז-על היא גידול דרמטי בהיקף המטופלים המורכבים ובהכנסותיו של בית החולים.

ד"ר מאור ממן, מנהל בית החולים העמק, צילום: נמרוד גליקמן

לפי מסמך פנימי של משרד הבריאות, החלטת הנהלת המשרד להכריז על תהליך הפיתוח של בתיה"ח זיו וברזילי לצורך הפיכתם למרכזי-על אזוריים לטיפול בנפגעי טראומה נעשתה משום ש"לנוכח אירועי 7 באוקטובר ולנוכח המצב הביטחוני המורכב של הדרום והצפון, חודד הצורך בהרחבת מעגל הטיפול בפצועי הטראומה בפריפריה, בדגש על קווי העימות.

"המלחמה הדגישה את הצורך בחיזוק היכולות של בתי החולים שנמצאים בקו החזית ואת הדרישה למתן כלים, כדי שיוכלו לתת מענה בשעת חירום, גם לפגיעות בבית החזה ולפגיעות ראש. פיתוח שירותים אלו, כולל פיתוח מענה לניתוחי חירום, יאפשר מתן טיפול רפואי רחב ומיידי לפצועים שמגיעים עם פציעות מורכבות".

ברוח זו כתב לאחרונה מנכ"ל הכללית אלי כהן למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, בפנייה הנחשפת כאן לראשונה, כי "המלחמה שנכפתה על ישראל בדרום והאפשרות המוחשית מאוד לפתיחתה של חזית נוספת מצפון ממחישות את הצורך הדחוף להיערכות למתן מענה רפואי מלא לתרחישי קיצון. למדנו להפתעתנו מהתקשורת כי משרד הבריאות מתכוון לצרף בתי חולים נוספים בישראל לרשימת מרכזי-העל לטיפול בטראומה. הנחיצות בפתיחת שירותי חירום נוספים בבתי החולים, אשר משרתים את יישובי הצפון והדרום, היא ברורה ונכונה לשעת חירום, כמו גם לשגרה. מרשימת המרכזים החדשים בולט בהיעדרו המרכז הרפואי העמק, שנערך זה שנים להסבתו למרכז־על כדי שישרת את צפון־מזרח הארץ באמצעות תוספת תחומי שירות, ונבלם פעם אחר פעם על ידי משרד הבריאות בנימוקים שונים".

קופת חולים כללית (ארכיון), צילום: יהושע יוסף

כהן הוסיף במכתבו כי על משרד הבריאות לקבוע שגם ביה"ח העמק יוכר כמרכז-על אזורי לטיפול בפצועי טראומה. הוא הדגיש כי "העמק ממוקם בחלקה הצפון-מזרחי של מדינת ישראל ומשרת אוכלוסייה המונה 800 אלף איש. בבית החולים 652 מיטות, והוא הגדול ביותר בצפון-מזרח המדינה.

"אגן הניקוז של המרכז הרפואי העמק חשוף לאיום הרקטי מהצפון, כפי שקרה כבר ב־2006, ולפעולות לחימה וטרור הקשורות לצמידות לגבול עם שטחי השומרון הצפוני, כולל ג'נין והכפרים שסביבה. כבר כיום מדווחים תושבי יישובי הגלבוע על פעילות עוינת גוברת מתוך ג'נין אל שטחי היישובים שצמודים לגדר.

"נוסף על כך, לנוכח הלחימה הרצופה של צה"ל בתחומי ג'נין, יש היגיון בהעברת הלוחמים הנפגעים בפעילות המבצעית אל 'העמק' - בית החולים הקרוב ביותר לשטח הלחימה שנמצא במרחק דקות ספורות באמבולנס או בהיסק. קיצור מרחקי הפינוי היה אחד הלקחים המשתמעים מהסיכום האחרון של ישיבת המועצה הלאומית לטראומה ולרפואה דחופה בעקבות המלחמה".

תרגיל לוחמי המילואים בצפון, צילום: דובר צה"ל

כהן ציין כי כדי להפוך למרכז-על אזורי לטראומה, חסרות לבית החולים יחידות של ניתוחי לב, ניתוחי ראש וניתוחי פה ולסת. הוא הדגיש כי "עם קבלת אישור משרד הבריאות, קופ"ח כללית תקדם לאלתר ב'העמק' פתיחת היחידות החסרות בתוך זמן קצר כיחידות לוויין, בסיוע ובתמיכה של המחלקות עתירות הניסיון בבתיה"ח בילינסון וכרמל. בהקשר זה יש לציין כי בקשות חוזרות לאישור פתיחה של יחידה לניתוחי לב ולצנתורי מוח נענו בשלילה על ידי משרד הבריאות, וההסברים העיקריים לסירוב הוגדרו כ'עומס' ביחידות כאלו בצפון. אם יש כוונה לפתוח מרכז-על נוסף בצפון הארץ, חובה לאשר את פתיחתו בבי"ח העמק".

"פגיעה בשירותים הרפואיים"

ד"ר מאור ממן, מנהל ביה"ח העמק, אמר ל"ישראל היום" כי "בית החולים הוא הגדול ביותר בצפון-מזרח ישראל, ויש לנו תשתיות חירום רבות שמאפשרות לתפקד בצורה בטוחה תחת איום רקטי, עם יכולות מקצועיות גבוהות לטיפול בטראומה. אנחנו ממשיכים בפיתוח בית החולים ובונים יכולות משמעותיות נוספות. השלב המתבקש הבא הוא תוספת יחידות ניתוחי לב ונוירוכירורגיה, ובית החולים הוא הכי קרוב ליכולות של מרכז-על לטראומה. קבלת אישורים לפתיחת יחידות אלה היא כורח המציאות ותאפשר לנו להגיע בהקדם ליעד".

עוד באפריל נחשפה ב"ישראל היום" הפנייה של ראשי הרשויות בצפון, שהתריעו בפני הנהלת משרד הבריאות כי "קיימת פגיעה חמורה בשירותים רפואיים בסיסיים ומצילי חיים לתושבי הצפון אשר אינה יכולה להימשך, וזה הזמן לתקן את העוול לפני שיהיה מאוחר מדי". הפנייה יוצאת הדופן הועברה בעקבות סדרת החשיפות ב"ישראל היום" על ההזנחה, האפליה והמצוקה הקיצונית של ביה"ח העמק בעפולה, המשרת כמיליון תושבי העמקים והגליל ואחד מבתי החולים המרכזיים בצפון הארץ.

מתחם ממוגן בחניון בית החולים, צילום: נמרוד גליקמן

את הפנייה העביר באפריל אשתקד אייל בצר, ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל ויו"ר אשכול היישובים בעמקים ובגליל. לאחרונה פנה בצר שוב לשר הבריאות אוריאל בוסו וכתב לו, יחד עם עו"ד מוראד מפרע, יו"ר הפורום לקידום הבריאות בחברה הערבית, מכתב שכותרתו "הפקרת אוכלוסיית העמק בשעת מלחמה", ושבו הם התריעו: "נדהמנו לשמוע כי בחרתם בבית החולים הממשלתי זיו כמרכז-על בצפון. ההעדפה של בתי החולים הממשלתיים בשעת מלחמה זו זועקת לשמיים, כשתושבי העמקים מופלים לרעה. לביה"ח העמק פי שניים מיטות אשפוז מביה"ח זיו, והוא משרת אוכלוסייה גדולה הרבה יותר. אנו מבקשים לתקן את העוול הנורא".

בתחילת החודש חשפה כתבתנו מיטל יסעור בית-אור ב"ישראל היום" ביקורת חריפה של מומחים בכירים מתחום הטראומה, הכירורגיה והנוירוכירורגיה, שהתריעו על כך ש"החלטת שר הבריאות ומנכ"ל המשרד להכיר בבתיה"ח ברזילי באשקלון וזיו בצפת כמרכזי-על לטראומה היא צעד חובבני ופופוליסטי, שעלול לעלות בחיי אדם...בניית מערך כזה אורכת שנים. המהלך רחוק מלהיות מקצועי. זה לא הגיוני שדווקא מנכ"ל משרד הבריאות, האמון על סטנדרטים ועל איכות הטיפול, מצהיר הצהרות כאלה. מי שיגיע לשם לא יקבל את הטיפול שמקבלים במרכזי־העל שקיימים היום. אין קיצורי דרך, זה פופוליזם זול שעלולות להיות לו השלכות על חיי אדם".

"צמצום הפערים בפריפריה"

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לדרישת כללית והעמק: "משרד הבריאות רואה חשיבות רבה במתן רפואה שוויונית ובצמצום פערים בין המרכז לפריפריה. המשרד נדרש לבצע חלוקת שירותים ברמה הארצית, שתתאים לכלל צורכי המדינה, תוך איזון בין איכות השירות הרפואי וחיזוק הפריפריה. הכרה בבית חולים כמרכז־על לטראומה נבחנת על ידי ועדה מקצועית, וכמו כן על פי חוק קיימת הגבלה מספרית על מספר היחידות לכירורגיית לב והיחידות לצנתורי מוח שניתן להקצות. כיום מכסה זו מוצתה".

עוד נמסר בתגובה זו, כי "אירועי 7 באוקטובר הביאו את משרד הבריאות להחלטה אסטרטגית לפתח את בתי החולים שנמצאים בקו העימות לכדי מרכזי־על לטראומה, לנוכח ההבנה כי בתי חולים אלה יצטרכו לתת מענה רפואי לפציעות מורכבות בהיקף נרחב, כדי שיוכלו לתפקד במקרה שלא ניתן יהיה לפנות פצועים. יש לציין שגם בתיה"ח זיו וברזילי טרם הגיעו למעמד זה, ויצטרכו לבצע את ההשלמות הנדרשות לשם כך".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...