דרמה של ממש במצב הרוח הציבורי: 53% מדווחים על דיכאון גבוה עד גבוה מאוד

מתקפת הטרור הרצחנית על יישובי העוטף ב-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיה השפיעו, כמצופה, באופן משמעותי על הלכי הרוח בקרב הציבור הישראלי - יותר ממחצית מהציבור דיווח על דיכאון ברמה בינונית או גבוהה, וכשני שליש דיווחו על רמות דחק בינוניות, גבוהות או גבוהות מאוד. כך עולה ממחקר חדש וראשון של אוניברסיטת אריאל, שבחן את ההשפעות נפשיות, הרגשיות והתפקודיות של המצב על האוכלוסייה.

המחקר נערך על-ידי המחלקה לקרימינולוגיה וכלל מדגם מייצג של 844 איש. הוא בוצע כשבועיים וחצי-שלושה לאחר השבת השחורה. הממצאים, כאמור, מאששים את התחושות הקשות שרבים מאיתנו חווים מאז. מהנתונים עולה כי משתתפים רבים דיווחו על סימפטומים של דיכאון, בהם חוסר מוטיבציה והנאה ותחושות של דכדוך: 24% דיווחו על רמות דיכאון בינוניות ו-29% דיווחו על רמות דיכאון גבוהות עד גבוהות מאוד.

מצב רגשי שלילי מתמשך וחלומות מעוררי מצוקה

יותר משני-שליש מהנבדקים דיווחו על רמות דחק: 13% ברמה בינונית ו-54% דיווחו על רמות דחק גבוהות עד גבוהות מאוד, שהתבטאו בקושי להירגע, קוצר רוח, רגישות ופגיעות. נשאלים רבים העידו שהם סובלים מסימפטומים שבמרחק רב יותר מהאירוע עשויים להיות מוגדרים כתסמיני פוסט-טראומה.

48% דיווחו על זיכרונות מעוררי מצוקה ותחושת מצוקה רגשית כתגובה לגירויים שמזכירים להם את האירועים, 41-53% דיווחו על רמה גבוהה של עוררות שמתבטאת בדריכות יתר, בהלה מוגזמת וקשיי ריכוז ושינה. 36% דיווחו על חלומות חוזרים ומעוררי מצוקה ו-35% דיווחו על מצב רגשי שלילי מתמשך - כמו תחושת פחד אימה, כעס אשמה או בושה.

בהקשר ישיר עם אירועי מתקפת הטרור ציינו 62% שהם חוששים שמחבל ייכנס ליישוב מגוריהם ויפגע בהם או במשפחתם, 47% חוששים שהם או בני משפחתם ייחטפו. מרבית המשתתפים (72%) דיווחו שהם עסוקים במחשבות כיצד להגן על עצמם או על משפחתם מאיומי טרור.

פגיעה גדולה בקשרים אינטימיים, בתפקוד מיני ובפעילויות פנאי

מהממצאים עולה כי החששות עליהם דיווחו הנחקרים פוגעים משמעותית בתפקוד ובבריאות: 35% העידו כי בריאותם הפיזית נפגעה עקב אירועי ה-7 באוקטובר. 50% דיווחו על פגיעה בעבודה או בלימודים וביכולתם להציב מטרות ולפעול למימושן. 41%-61% מהמשתתפים דיווחו על פגיעה בתפקוד המיני ובקשרים האינטימיים. 76% דיווחו על פגיעה בתפקוד בכל הנוגע לפעילויות בשעות הפנאי והבילוי.

עם זאת, ואולי נקודת אור בודדת בממצאים: בקרב ההורים שהשתתפו במחקר, דיווחו 83% כי תפקודם בכל הנוגע לקשר עם ילדיהם (תקשורת, קרבה ומשמעת) לא נפגע והוא ברמה גבוהה עד גבוהה מאוד.

מחברי המחקר מציינים כי הממצאים מדאיגים עוד יותר, לאור העובדה שמרבית המשתתפים (99%) לא נחשפו ישירות למתקפת הטרור, אלא בעיקר דרך חברים או משפחה. רק 5% מהמשתתפים שהו ביישובים שנפגעו, ורק 12% דיווחו שנשקפה להם סכנה. 19% מהמשתתפים דיווחו שקרובי המשפחה או החברים שלהם שהו ביישובים שנפגעו במהלך האירועים, ו-32% דיווחו שקרובי המשפחה שלהם או חבריהם היו בסכנה בשל אירועי ה-7 באוקטובר והלחימה שהתפתחה בעקבותיה.

בנוסף, 7% מהמשתתפים במחקר השתתפו בפעילות כוחות ההצלה והסיוע בעקבות האירועים, 8.3% השתתפו ומשתתפים בלחימה בדרום, ול-54% מהמשתתפים יש קרובי משפחה או חברים המשתתפים בלחימה.

"העם כולו במצוקה - כאילו היה שם"

"רמות החרדה שראינו במחקר אופייניות לאנשים שהיו בתוך אירוע - ואילו כאן אנו רואים תסמינים שעלולים בחלוף הזמן להיות תסמינים פוסט-טראומטיים אצל אנשים שלא היו באירוע. העם עצמו במצוקה "כאילו הוא היה שם". רמות הפחד, המצוקה והדיכאון שמצאנו גבוהות", מסבירה ד"ר ורד נאמן-חביב, שערכה את המחקר עם עמיתותיה ד"ר אינה לוי וד"ר קרן כהן-לוק.

"בסקרים קודמים אף פעם לא שאלנו אנשים אם הם פוחדים להפוך לבני ערובה. זה לא היה עד היום בשיח. היינו שואלים אם מפחדים להיפגע בפיגוע. זה פחד חדש בחברה שלנו. זה דבר נורא. לא חשבנו שאנו צריכים להגן על עצמנו", היא מוסיפה, ומציינת: "ברור שצריך לטפל קודם כל בנפגעים הישירים ואחריהם באנשים שעבדו מסביב, כמו זק"א מד"א, וכל מי שהייתה לו נגיעה לאירועים. אבל צריך גם תוכניות טיפול לכלל האוכלוסייה, כי אנו רואים שקיימות רמות מצוקה גבוהות. אם ניתן, צריך להגיע לאנשים דרך בתי-ספר או דרך מקומות עבודה - כל מה שיכול לגעת בקבוצות גדולות של אנשים".

ירידה חדה באמון במוסדות - רמת אמון גבוהה מאוד בכוחות הביטחון

בחינת מדדי אמון הציבור הישראלי במוסדות שונים העלתה במחקר פערים גדולים: כ-73% מהציבור הביע רמות נמוכות עד נמוכות מאוד בראש הממשלה, בממשלה ובכנסת. כמחצית מן הציבור הביע רמות אמון נמוכות עד נמוכות מאוד במערכת בתי המשפט בישראל (56%) - ובאמצעי התקשורת (45.5%).

עם זאת, למרות התוצאות הקשות של המתקפה מרבית הציבור בישראל עדיין מביע אמון בכוחות הביטחון: 80%-75% מהציבור הביע רמת אמון גבוהה עד גבוהה מאוד במשטרה ובצבא, ועורכות המחקר מציינות כי לנושא יש "חשיבות רבה, לאור הקשרים הקיימים בין רמת האמון של הציבור במוסדות השלטון לבין הפחד של הציבור להיפגע מטרור ורמות המצוקה הרגשית".