כך מקשות קופות החולים את חייהם של שסועי החך והשפה

הורים לילדים עם חך או שפה שסועים נותרים להתמודד לבדם עם מימון חלק מהטיפולים ועם הביורוקרטיה הרבה, אף שהחוק מחייב את קופות החולים לעשות זאת.

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת תקיים היום דיון בסוגיית המחסור החמור בקלינאיות תקשורת בשירות הרפואי הציבורי.

אחת האוכלוסיות שהכי נפגעות מהמחסור בקלינאיות תקשורת בשירות הציבורי, היא ילדים עם חך ושפה שסועים. השכיחות של מקרים אלה בישראל עומדת על 1 לכל 700 לידות. בכל שנה נולדים בישראל כ־200 ילדים עם שפה וחך שסועים. ילדים אלה נזקקים לקלינאיות תקשורת כמעט מיום היוולדם ועד גיל 10-9 לפחות, ולעיתים קרובות גם עד גיל 18.

טיפול קריטי לילדים

בקופות החולים יש זמני המתנה ארוכים ומחסור חמור בקלינאיות תקשורת המתמחות בטיפול בילדים אלה, וההורים נאלצים לפנות לטיפול פרטי, שעליו הם מקבלים לאחר מכן החזר, לא מלא, מקופת החולים. מדובר בהוצאה כספית עצומה. עלות טיפול אצל קלינאית תקשורת נעה בין 200 ל־400 ש' למפגש, תלוי באזור. קופות החולים מחזירות בין 50% ל־80% מהעלות, וההורים נדרשים לחדש מול הקופות את בקשת הזכאות בכל 10 או 12 טיפולים, בהליך שלרוב הוא מתיש, ארוך ועלול לפגוע ברצף הטיפולי ובהתקדמות הילד.

נעמי (שם בדוי), היא אמו של א' בן 3.5 אשר נולד עם שפה שסועה ועדיין אינו מדבר. הם מתגוררים בעיר באזור השפלה. "ניסינו לקבל קלינאית תקשורת דרך הקופה ואמרו לנו שיש רשימת המתנה של כשנתיים. בעיר הסמוכה יש קלינאית פנויה, אך לא קיבלו אותנו אליה לטיפול כי אנחנו לא תושבי העיר", היא מספרת.

אלינור, תושבת אפרת, אמא ליאיר בן 10 שנולד עם חך שסוע: "בשנה הראשונה הקושי הגדול היה ההאכלה. החך פתוח והאוכל עובר לאף, והילדים לא מצליחים לנשום. הייתי צריכה ללמוד איך להאכיל אותו". גם היא מספרת על ההליך המסורבל מול הקופה. "הרבה ריצות, אינספור מעקבים ואישורים. הרגשתי שמערימים עוד ועוד קשיים. הילד שלי מקבל סדרה של 9 טיפולים. זה מספיק לחודשיים. למה בכל חודשיים אני צריכה להגיש דו"ח?".

פרשנויות רבות להגדרה

עמותת "שפת הלב", שפועלת למען שסועי החך והשפה: "ילדים עם חך ושפה שסועים זכאים על פי חוק לטיפולים אצל קלינאיות תקשורת ללא הגבלה. זהו טיפול קריטי עבורם, הן להתפתחות של דיבור נכון והן ברמה החברתית. אנו דורשים ממשרד הבריאות לחייב את קופות החולים במתן טיפולי קלינאות תקשורת רציפים בהתאם לחוק, ובכך למנוע מהם נזק בריאותי־חברתי ולאפשר להם את הזכות הבסיסית – לדבר כראוי".

ממשרד הבריאות נמסר: "המשרד שותף לגיבוש פתרונות יחד עם משרדי ממשלה נוספים לכלל מקצועות הבריאות לרבות המחסור בתחום הקלינאות תקשורת, זאת בהובלת משרד ראש הממשלה.

"ילדים בעלי חיך או שפה שסועים יוגדרו כבעלי לקות סומטית במקרים בהם יש עיכוב התפתחותי כללי או שפתי, ויהיו זכאים לטיפולים עד גיל 18 של מקצועות הבריאות ובכלל זה, קלינאי תקשורת, בהתאם לצורך הרפואי. בימים אלו נעשת עבודת מטה לתיקון חוזר חטיבת הרפואה שיקבע נוסח אחיד להגדרות של ילדים בעלי לקות סומטית מתוך הכרה כי קיימות פרשנויות שונות להגדרה זו. במידה ויש מקרים של סירוב מתן טיפול בהתאם לצורך רפואי, ניתן לפנות לנציבות קבילות הציבור במשרד על מנת לברר את הנושא".