תינוק צונתר במוחו לראשונה בישראל דרך חבל הטבור שהושאר במכוון לאחר הלידה ולא נחתך לצורך כך. את הצנתור ההרואי והנדיר, הנחשף כאן לראשונה, ביצע באפריל השנה פרופ' חוסה כהן, מצנתר המוח של בית החולים הדסה עין כרם בירושלים, שנחשב לאחד ממצנתרי המוח הטובים בארץ ובעולם.
פרופ' כהן, מנהל יחידת צנתורי המוח בהדסה, ביצע את ההליך בחדר המיוחד לצנתורי מוח, כשעתיים לאחר שהתינוק, ימאן ג'מאל, נולד בניתוח קיסרי בחדר הניתוח בהדסה עין כרם ב־26 באפריל השנה. פרופ' כהן והצוות שלו נערכו מראש לצנתור המיוחד לאחר שבמהלך ההיריון התגלה אצל התינוק מום נדיר בכלי הדם של המוח בבדיקות שנערכו לתינוק בבית החולים איכילוב בתל אביב. התינוק נולד להוריו אוסאמה וחנאן ג'מאל מהיישוב ערערה שבוואדי ערה, והוא ילדם החמישי.
חשש לסכנת חיים
ל"ישראל היום" נודע כי בבדיקת סריקת מערכות שנעשתה לעובר בזמן ההיריון התגלה אצלו חשד למום מוחי, מסוג Vein of Galen Malformatio, באחד הוורידים הגדולים שמחזירים דם מהמוח ללב, דבר שעלול לגרום לבעיות חמורות ומסכנות חיים אצל התינוק. בין היתר מדובר באי ספיקת לב קשה, אי ספיקת כליות, אי תפקוד של הכבד ופגיעה מוחית.
עוד נודע כי מייד לאחר שהתינוק נולד במשקל שני ק"ג בניתוח קיסרי, הוא הורדם והונשם והועבר ישירות לבדיקת הדמיה של המוח כדי לאמוד את מצב מוחו ולהתכונן לצנתור. לאחר מכן הוא הועבר באינקובטור מורדם ומונשם ישירות לצנתור מוחי. לאחר הליך זה, עבר התינוק כעבור יומיים עוד צנתור מוח דרך חבל הטבור. אחרי כשבועיים נערכו עוד שני צנתורי מוח בדרך המקובלת של החדרת הצנתר ליד המפשעה. אחר כך הועבר התינוק כשהוא מונשם לשיקום ממושך מאוד לבית החולים השיקומי לילדים אלי"ן בירושלים, והוא מאושפז בו עד היום.
עוד לפני הלידה הקיסרית, פרופ' כהן ביקש מהגינקולוגים בחדר הלידה שישאירו את חבל הטבור, שיהפוך להיות חבל ההצלה של התינוק, ואכן כמתוכנן, כשעתיים לאחר הלידה, צנתר אותו פרופ' כהן דרך חבל הטבור יחד עם פרופ' משה גמרי וצוות של מרדימים מיוחדים לתינוקות, רופא פגים ורופא טיפול נמרץ ילדים.
נגד כל הסיכויים
הצנתור המיוחד בוצע בעיצומו של המשבר החריף וחסר התקדים במחלקה לניתוחי מוח ולצנתורי מוח בהדסה, שנחשף במאי השנה ב"ישראל היום", כאשר פרופ' כהן, מצנתר המוח היחיד של הדסה, הוחרם ונודה מהמחלקה הנוירוכירורגית שבה פועלת יחידת הצנתורים שהוא מנהל.
ראש המחלקה, פרופ' יגאל שושן, אסר עליו לצנתר ולאשפז במחלקה מטופלים לא דחופים, שהם מרבית המקרים, והנחה גם את רופאי המחלקה שלא לטפל בהם. זאת, גם בעקבות טענות קשות שהעלה פרופ' כהן על טיפול כושל ורשלני של חלק מהרופאים במחלקה.
בעקבות החשיפה ב"ישראל היום" התארגנו המטופלים של פרופ' כהן להפגנות ולעצומות, והנהלת הדסה החזירה אותו לעבודה מלאה וסדירה.
רופא בכיר אמר ל"ישראל היום" כי "ביצוע צנתור מוח דרך חבל הטבור הוא שיטה ייחודית מאוד ולא שגרתית להיכנס לכלי הדם של הגוף והמוח במיוחד. חבל הטבור הוא הקשר בין האם לעובר בזמן ההיריון, ובחבל הטבור יש עורק ווריד שמאפשרים לעובר לאכול.
"מאותו העורק התינוק אכל ומאותו העורק נעשה הצנתור שהציל לו את חייו. לאחר ארבעת הצנתורים, התינוק התחיל להראות שיפור משמעותי בכל המדדים כנגד כל הסיכויים. הוא היה מאושפז בטיפול נמרץ יילודים בהשגחה הצמודה של צוות רב־תחומי ברפואת הילדים: רופא ילדים, קרדיולוגים, נפרולוגים, מצנתר מוח, רופא פגים ורופאי טיפול נמרץ ילדים".
"לא הסכמנו להפלה"
אוסאמה, אביו של התינוק, אמר ל"ישראל היום" כי "לאחר שהתגלה שאשתי נמצאת בהיריון בסיכון עברנו בדיקות ואמרו לנו שהמצב קשה, ושלעובר יש מחלה קשה במוח ושהוא לא ישרוד ושצריך לעשות הפלה. אני ואשתי מאמינים באלוהים ולא הסכמנו לבצע הפלה, מה שבא מאלוהים הוא מבורך, והאמנו שכך גם התינוק שלנו. הרופאים אמרו לנו שיש רק שלושה מרכזים בעולם שיכולים לטפל בילדים כמו הילד שלי, שיש לו מחלה נדירה ביותר, והמזל שלנו שהמומחה בארץ הוא פרופ' חוסה כהן בהדסה.
"הגענו להדסה ובליווי והדרכה של הרופאים החלטנו שאת הילד שלנו אנחנו משאירים, עושים את הלידה בהדסה ואת הטיפול אצל פרופ' כהן".
עוד סיפר האב כי "זה לא היה פשוט והיו רגעים מאוד קשים. אשתי ילדה, ומחדר הלידה התינוק נכנס ישר לבדיקת MRI ומשם ישירות לחדר הצנתורים. נלחמו על החיים של הילד שלי, ופרופ' כהן עשה לו את הצנתור הראשון דרך חבל הטבור וכולם אמרו לנו שזה יוצא דופן ומקצועי מאוד.
"אחרי ארבעה צנתורים מוצלחים וארבעה חודשים בהדסה, ימאן שלנו ניצל, ומילד שלא נתנו לו סיכוי לחיות - הוא מחייך וצוחק. אין לי מילים להודות לאלוהים ולחוסה כהן שהציל את יאמן שלנו ממוות. אנחנו תמיד נהיה אסירי תודה על כך שהצליח להציל את החיים של הילד שלנו".
יוצא לטיולים קצרים
מבית החולים אלי"ן לשיקום ילדים ונוער נמסר ל"ישראל היום" כי "התינוק מאושפז במחלקה לשיקום ולטיפול נשימתי בהנהלתו של ד"ר אליעזר בארי. מטרת המחלקה היא לאפשר לילדים התלויים בהנשמה מלאכותית להצטרף למשפחותיהם ולחבריהם בבית ובקהילה מוקדם ככל האפשר. הוריו של יאמן היו בחרדה גדולה ובאי־ודאות לגבי העתיד של ימאן, שגופו היה שרוי באי שקט תמידי, והם כבר יוצאים עימו מחוץ למחלקה לטיולים קצרים. הוא אינו מקבל עוד תוספת חמצן למכונת ההנשמה ומסוגל כעת להתנתק מהמכונה לדקות ספורות בכל פעם, וזהו הישג מאוד משמעותי.
"ימאן מגיב ומתקשר עם הוריו יותר, ואנו רואים שהם רגועים ומרוצים מהתקדמותו. החדשות המרגשות ביותר הן שבקרוב ימאן מתוכנן לצאת לחופשת סוף שבוע בביתו. זהו צעד אדיר ומשמעותי למשפחה, שבה יש אחים נוספים שמשתוקקים לראותו ומחכים לו בבית על מנת שיתאחד עם בני משפחתו".
עוד נמסר כי לתינוק "צפויה תוכנית שיקום ארוכה באלי"ן, שבמהלכה הוא ימשיך לקבל טיפולים של ריפוי בעיסוק, תקשורת ופיזיותרפיה לעבודה על מנחים שונים, שכיבה על הבטן ובהמשך גם זחילה. המטרה היא להשיג לאט ובהדרגה את כל השלבים ההתפתחותיים שהוא אמור לעבור כתינוק במהלך שנת חייו הראשונה.
"למחלקה לשיקום נשימתי מגיעים מדי שנה כ־70 ילדים מונשמים ממחלקות טיפול נמרץ בארץ, ואנו משחררים הביתה בהצלחה כ־95% מהם, ברוב המקרים כבר בתוך שבועות או חודשים ספורים של טיפול.
"לאחר השחרור הם משולבים במשפחותיהם ובבתי הספר, כשהם משתמשים במכונות הנשמה ביתית ניידות, ומטופלים בבטחה על ידי משפחותיהם, כפי שהודרכו. כל זאת לאחר שעברו את תוכנית השיקום הפרטנית שנתפרה עבורם באלי"ן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו