"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחדל ההפריה באסותא: אותרה האישה שבסבירות גבוהה שייך לה העובר, אך היא לא בהריון

לאחר שהתגלה כי אישה נשאה עובר שלא תואם לה ולבן זוגה גנטית, בבית החולים בראשל"צ שללו את האפשרות שבתהליך ההפריה בוצעה בטעות החלפה בין הזוגות • באסותא הבהירו כי רופא מטעם בית החולים ממשיך ללוות את האישה שברחמה התגלתה אי-ההתאמה

,עודכן
0השמעה
בית חולים אסותא ראשון לציון. "משרד הבריאות מעודכן בכל תהליכי המיפוי והשיח עם המטופלות", צילום: יוסי זליגר

מחדל העוברים באסותא:לאחר שהודיעו כי ייתכן שהאירועשבו אישה נשאה עובר שלא תואם להולבן זוגה גנטיתקשור למטופלות נוספות, בבית החולים בראשון לציון מסרו כי ככל הנראה נמצאה האישה לה שייך גנטית העובר, אך היא לא בהריון. בכך למעשה נשלל החשד שבתהליך ההפריה בוצעה בטעות החלפה בין הזוגות.

מבית החולים אסותא ראשון לציון נמסר כי בעקבות בדיקה מדוקדקת צומצמה רשימת המטופלות אשר לגביהן קיימת סבירות להחלפת עובר מכ-40 ל כ-10. כאשר רק אחת מהן בעלת סבירות גבוהה לקשר עם האירוע, והיא איננה בהריון.

באסותא מדגישים כי "משרד הבריאות מעודכן בכל תהליכי המיפוי והשיח עם המטופלות, בשקיפות מלאה על פי הנדרש. כמו כן, רופא מטעם אסותא נמצא בקשר עם המטופלת, שברחמה התגלתה אי-ההתאמה, מייד לאחר התברר האירוע והוא ימשיך ללוות אותה".

טיפולי פוריות,צילום: GettyImages

באסותא מציינים כי "כל הפעולות נעשות ברגישות תוך הקפדה יתרה על חסיון רפואי. אסותא מצרה על הדאגה והעומס הרגשי שנגרמו למטופלות בעקבות הגילוי, ופועלת בכל הכוח, עם כל המשאבים הנדרשים, על מנת להביא לסיום הבדיקות ולייצר וודאות ושקט לכלל המטופלות באשר הן".

איך התגלתה הטעות?

נזכיר שתקלה נדירה שכזו עלולה לקרות הן בתהליך שאיבת הביצית, הן בהפריה במעבדה והן בהחזרת העוברים לגוף. אמנם בכל שלב נדרשים הרופאים וצוות המעבדה לכמה פעולות אימות, אך אלו הן הנקודות המיועדות לפורענות.

"מצער שזה קרה, צריך לעשות הכל שזה לא יקרה", אומר פרופ' שלמה משיח, מי שמכונה "אבי טיפולי הפוריות בישראל". "תקלה כזו זה הסיוט של כולם, של מומחי פוריות, אמבריולוגים (עובדי מעבדות פוריות, מ"י) ושל זוגות. יש זוגות ששואלים אותנו שאלות לגבי הליך הזיהוי. יש זוגות בעיקר דתיים שמשלמים עבור 'השגחה' על ידי עמותות שמשגיחות על העבודה במעבדה, זה זוג עיניים נוסף וזה מוסיף להם לביטחון. אני מקווה שלא תהיה פאניקה גדולה בקרב הזוגות שבטיפולי פוריות".

אישה בהריון (אילוסטרציה),צילום: Getty Images

הליך של בדיקת רקמות וזיהוי גנטי של העובר לא מתקיים באופן רוטיני בטיפולי פוריות. גם בדיקות אבחון במהלך ההריון כמו מי שפיר או סיסי שליה לא נותנות זיהוי גנטי של העובר, אלא רק את תמונת הכרומוזומים והליקויים בהם. מומחים בתחום מציינים שייתכן שההורים חשדו במשהו ולכן דרשו בדיקה שכזו. אפשרות אחרת היא שבבדיקת מי שפיר התגלה מום גנטי קשה שחייב בירור של מקורו, ואז התגלה כי העובר אינו זהה גנטית להוריו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר