מקרה מזעזע במרכז: אישה עברה הפריה מלאכותית - עם עובר שאינו שלה

מחדל רפואי: במשרד הבריאות התקבל הבוקר (רביעי) דיווח מאסותא ראשון לציון על אירוע שבו בבדיקה גנטית שנעשתה לאישה בהריון, שעברה החזרת עוברים, התגלה כי היא נושאת עובר שלא תואם לה ולבן זוגה גנטית. משרד הבריאות הקים מיידית ועדת בדיקה עם אנשי המקצוע הרלוונטיים ובהם מומחים בתחום הפריון והלידה.

תקלה נדירה שכזו עלולה לקרות הן בתהליך שאיבת הביצית, הן בהפריה במעבדה והן בהחזרת העוברים לגוף. אמנם בכל שלב נדרשים הרופאים וצוות המעבדה לכמה פעולות אימות, אך אלו הן הנקודות המיועדות לפורענות.

"מצער שזה קרה, צריך לעשות הכל שזה לא יקרה", אומר פרופ' שלמה משיח, מי שמכונה "אבי טיפולי הפוריות בישראל". "תקלה כזו זה הסיוט של כולם, של מומחי פוריות, אמבריולוגים (עובדי מעבדות פוריות - מ"י) ושל זוגות. יש זוגות ששואלים אותנו שאלות לגבי הליך הזיהוי. יש זוגות בעיקר דתיים שמשלמים עבור 'השגחה' על ידי עמותות שמשגיחות על העבודה במעבדה, זה זוג עיניים נוסף וזה מוסיף להם לביטחון. אני מקווה שלא תהיה פאניקה גדולה בקרב הזוגות שבטיפולי פוריות".

עוד הסביר פרופ' משיח כי "היו בעולם כמה מקרים שבהם אירעו תקלות - אחד מהם הוא מקרה בארה"ב שתינוק כהה נולד לזוג לבן. לכן מקפידים הקפדה יתרה, וישנם נהלים לזיהוי כפול ואפילו מרובע של המטופלים. לפני החזרת עוברים, הרופא ניגש לאישה ומזהה אותה. בהמשך האמבריולוגית (עובדת המעבדה - מ"י) מזהה יחד עם אמבריולוגית נוספת את העוברים, ואז מקריאים שוב את שם האישה ומספר תעודת הזהות שלה.

נוהל נוסף שנוגע לזהירות בעבודת מעבדות פוריות נוגע ל"ניקוי שולחן" בין מטופלת למטופלת: "תמיד צריך לנקות שולחן מהציוד של ההחזרה הקודמת. לא עושים החזרה לשתי נשים ביחד, כדי למנוע טעויות כאלה", מסביר פרופ' משיח.

גם בתהליך השאיבה הבקרה כפולה ומכופלת, זיהוי של הרופא והאמבריולוגית: "התקלה יכולה לקרות בשניים-שלושה שלבים: שאיבת הביציות, בהחזרה וגם עשויה להיות החלפה בזמן שהעוברים באינקובטור. צריך לראות שהשם נשמר. לצערנו דברים קורים וטעויות קורות בכל תחום. צריך לעשות הכל כדי למנוע זאת", הוסיף.

איך התגלתה הטעות?

הליך של בדיקת רקמות וזיהוי גנטי של העובר לא מתקיים באופן רוטיני בטיפולי פוריות. גם בדיקות אבחון במהלך ההריון כמו מי שפיר או סיסי שליה לא נותנות זיהוי גנטי של העובר, אלא רק את תמונת הכרומוזומים והליקויים בהם. מומחים בתחום מציינים שייתכן שההורים חשדו במשהו ולכן דרשו בדיקה שכזו. אפשרות אחרת היא שבבדיקת מי שפיר התגלה מום גנטי קשה שחייב בירור של מקורו, ואז התגלה כי העובר אינו זהה גנטית להוריו.

זוג שהיה בטיפולי פוריות באסותא ראשון לציון שיתף לאחר המקרה: "אנחנו חוששים לאחר ששמענו על המקרה. חושבים שאולי זה יכול להיות הרופא שטיפל בנו. עברנו משם לפני כמה חודשים לטיפולים בהרצליה. הרגשנו שבאסותא זה נהיה פס ייצור".

אסותא ראשון לציון מסרה  למשרד הבריאות דיווח על האירוע. צוות מומחים בכירים בתחום ה-IVF ביצע בדיקה מיידית ובוחן את המקרה, נסיבותיו והשלכותיו. בכלל זה, מתבצע מיפוי של כל המקרים הנוספים שטופלו במעבדה במועדים הרלונטיים. עם סיום המיפוי, ככל שיהיה צורך בביצוע בדיקות נוספות - ייצרו קשר עם הזוגות הרלונטיים.

מאסותא נמסר בתגובה כי "הנושא תחת חיסיון רפואי בשלב זה. המקרה המדובר נבדק מאז אמש על פרטיו ומשמעויותיו. רופאים בכירים מטעם אסותא ראשון לציון מלווים את המקרה, והודעה בעניין נמסרה מיידית למשרד הבריאות".

לא בפעם הראשונה

מקרה דומה אירע בשנת 2017. תקלה חמורה במרכז הרפואי ברזילי באשקלון אירעה כשבמהלך טיפול הפריה חוץ גופי, הוחזרו ביציות מופרות לאישה הלא נכונה. "חלה לצערנו טעות בהחזרת ביציות מופרות למטופלת הלא מתאימה", נמסר אז מדוברות בית החולים. ההיריון לא שרד.