"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר חדש חושף: בעתיד נוכל להפעיל תרופות בגופנו על ידי תאורה מיוחדת

חוקרים מהטכניון פיתחו טכנולוגיה שמשפיעה על מנגנוני בקרת הסידן בגופנו באמצעות אור • ד"ר רז פלטי, עורך המחקר: "לגילוי עשויות להיות השלכות על טיפולים בסרטן ובכאב"

, עודכן
0השמעה
רמת הסידן בתאים. משמאל - ללא התערבות; מימין - אחרי הפעלה של המנגנון שפיתחו החוקרים, צילום: דוברות הטכניון

האם בעתיד נוכל לשלוט על המערכת החיסונית של הגוף ו"להפעיל" תרופות שונות בגופנו על ידי תאורה? ייתכן שהתשובה חיובית.

בשורה בנושא מגיעה מהפקולטה לרפואה של הטכניון, שם פיתחו טכנולוגיה המשפיעה על עוצמת התגובה החיסונית באמצעות יצירת מתג אופטי.

המחקר החדש, שנערך על ידי ד"ר רז פלטי, מתמקד במערכת ניהול הסידן בתאים. סידן הוא אחד החומרים החיוניים לבריאותנו. לרובנו ידועה השפעתו על חוזק העצמות, אך הסידן גם מעביר אותות בין תאים ובמערכת העצבים ושותף לתהליכי כיווץ השרירים ועוד.

מימין לשמאל: ד”ר רז פלטי, רוסלנה מיליצין, הדוקטורנטיות הדס אצ׳לדייב כהן וד”ר אליה זועמט, צילום: ניצן זוהר

שינוי ברמת הסידן בתא עלול להוביל למחלות, ולכן התפתחה בגופנו במהלך האבולוציה מערכת מורכבת לבקרה על הסידן. פגיעות ובעיות במערכת זו עלולות לגרום לתא, לגוף ולמערכת החיסון נזקים רבים.

הפעלה סלקטיבית של תרופות

החוקרים הצליחו לייצר מנגנון שדרכו הם שולטים בהפעלת הסידן, ובעצם בתיקון התקלה שנגרמה בתא ובגוף עקב מוטציות גנטיות שונות. ההצלחה התפרסמה לאחרונה בכתב העת המדעי הנחשב "PNAS", ובו מוצגת פריצת הדרך הנוכחית.

לדברי ד"ר פלטי, "מדובר בהצלחה במעקב אחר התנהגותן של המולקולות האמורות, אבל יותר מכך - בפיתוח טכנולוגיה להפעלה סלקטיבית של תרופות. זה אמנם שלב מוקדם, אך לגילוי זה עשויות להיות השלכות על טיפולים בסרטן ובכאב."

במחקר ההמשך, הנערך עם פרופ' מייקל קינזלר מאוניברסיטת קונטיקט, יעמיקו החוקרים את הבנתם של מנגנוני בקרת הסידן, וירחיבו את השימושים הקליניים של הטכנולוגיה שפיתחו.

המחקר נערך בתמיכת הקרן הלאומית למדע (ארה"ב), הקרן הלאומית למדע (ישראל), הקתדרה ע"ש ססיל וסימור אלפרט לחקר הכאב, הקרן הדו־לאומית למדע ארה"ב־ישראל ומכון המחקר ע"ש רפפורט בטכניון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר