הטיפול הטוב ביותר לסרטן השד הוא האבחון המוקדם

מאחורי הקמפיינים שנועדו להגדיל את המודעות לסרטן השד עומדת אמת אחת ברורה: גילוי מוקדם של סרטן השד מציל חיים.

סרטן השד היא המחלה הממארת השכיחה ביותר מבין מחלות הסרטן, אך בזכות המודעות שהולכת וגדלה ברחבי העולם יש עלייה בתוחלת החיים בקרב החולות. ועדיין, סרטן השד היא המחלה השכיחה ביותר מבין המחלות הממאירות וכיוםאחת מכל 8 נשים חולה במחלה.הבדיקות לגילוי מוקדםשל סרטן השד הן פשוטות וקלות, והרווח שלהן מציל חיים.

במקרי סרטן אחרים, כמו סרטן הלבלב או סרטן בשחלה, גם גילוי מוקדם לא יביא בהכרח לריפוי. עם זאת,בסרטןהשד, המספרים מדברים על סיכוים של 80%-90% להגיע לריפוי מלא במקרה של אבחון המחלה בשלביה המוקדמים.

עם ניתוחי כריתה חלקית ממוזערים, בלי כימותרפיה ועם טיפול תרופתי מינימלי.

אם מדובר בשלב מתקדם יותר, כשהגידול גדול יותר, עדיין חלק מהאנשים יחלימו, אך הסיכוי לכריתת השד גבוה יותר, וכמעט בכל המקרים יש צורך בטיפול מערכתי ובטיפולי כימותרפיה שלהם תופעות לוואי קשות, חלקן זמניות ולא פשוטות כמו נשירת השיער וחלקן ארוכות טווח כמו פגיעה בשריר הלב.

לעומתן, הבדיקות לגילוי מוקדם כוללות בדיקה ידנית לא כואבת אצל כירורג שד וצילומי ממוגרפיה שלא כרוכים בכאב או בנזק. כלומר, מבחינת הסבל, הטרדה והעלויות, לא מדובר בבדיקות קשות והרווח הפוטנציאלי שלהן לא יסולא בפז - הן יכולות להציל חיים.

מה כוללות הבדיקות לגילוי מוקדם?

המטרה של הבדיקות הן כאמור לגלות את הגידול במצב מוקדם ככל האפשר. מומלץ לכל אישה מגיל 30 להיבדק אחת לשנה, רצוי אצל כירורג שד.

כל אישה מגיל 40 צריכה לעבור ממוגרפיה של צילום השד ואולטרסאונד שמסייע למנף את הממוגרפיה, אחת לשנתיים. אצל נשים עם גורם סיכון גבוה, כמו בת משפחה חולה, ההמלצה היא להיבדק בכל חצי שנה ולבצע הדמיה שנתית.

בדיקת המישוש היא משמעותית. אומנם אפשר לעשות גם צילומים אך 20% מהגידולים לא נותנים תמונה רנטגנית אבל הם כן ניתנים לזיהוי במישוש. במידת הצורך מוסיפים צילומים כמו MRI.

במידה ויש ממצא חשוד נבצע דגימת רקמה – ביופסיה – בפרוצדורה מאוד פשוטה ולא כואבת. הדגימה נלקחת לביופסיה ונבדקת האם מדובר בגוש סרטני או לאו. בדיקות הביופסיה היום הן מאוד אמינות ומגיעות לכמעט 100% דיוק.

שפיר או ממאיר?

בדיקת הביופסיה בוחנת האם בתאים מסוימים יש שינויים באחוז מסוים. הרבה פעמים מדובר בגידול שפיר.

יתכן והוא הופיע כתגובה להורמונים בשל שגשוג של הרקמה או כשומן שהתגבש לצורה של גוש. בהריון, לדוגמה, השד גדל, ואז מתרחשים שינויים דינמיים שהם לא בהכרח גושים סרטניים.

אם מגלים כי הגידול סרטני מטפלים בו בהתאם. בגלל השכיחות ההולכת וגדלה של ממאירות בשד, בעוד שגוש בירך או בגב מקבל התייחסות פחות מחמירה, בסרטן השד מתייחסים בכובד ראש לכל התקשות וגוש שיכולים לרמז על תהליך שעלול להוביל לסרטן.

ואם זה ממאיר, אז מה עושים?

טיפול בסרטן באופן כללי הוא טיפול מקומי באיבר בו נמצא הגידול. צריך להוציא אותו פיזית מהגוף באמצעות ניתוח. אם מדובר ביותר מגוש אחד או בגוש גדול, לא תמיד אפשר להוריד את הגוש וצריך לכרות את השד.

ברוב המקרים מצליחים לשמור על השד. בנוסף, במהלך הניתוח מוציאים דגימה של בלוטת לימפה בבית השחי כדי לראות שאין התפשטות של הגידול.

השלמת הניתוח מתבצעת ע"י קרינה. מטרת ההקרנות היא להפחית באופן משמעותי את הסיכון לחזרת המחלה. הקרנות לאחר הניתוח ניתנות באמצעות סדרת טיפולים יומיומיים לשד כולו במשך שבועות ארוכים. טיפולים שיכולים לפגוע בשגרת היום של המטופלת.

אך את הקרינה אפשר לעשות היום במהלך הניתוח בזמן שהחולה נמצאת תחת הרדמה באמצעות מכשיר האינטרה-בים (INTRABEAM) המשווק בישראל ע"י מדיסון פארמה ולהגיע לתוצאות לא פחות טובות מהקרנות חיצוניות שניתנות לאחר הניתוח, ובכך לאפשר לרוב החולות להימנע מטיפולי ההקרנות לאחר הניתוח.

בנוסף, מעבר לקיצור משך זמן הטיפול הקרינתי, לקרינה התוך ניתוחית יתרונות נוספים התורמים לשיפור איכות החיים של המטופלות: חשיפה מינימלית של קרינה לאיברים הסמוכים לשד, פחות תופעות לוואי האופייניות לקרינה החיצונית ותוצאות קוסמטיות טובות יותר.

אילוסטרציה // צילום:Getty Images

חשוב לציין, כי הטיפול בקרינה התוך ניתוחית (באמצעות מכשיר האינטרה-בים) לא מתאים לכלהנשים שמאובחנות עם סרטן השדאלא רק לכאלו עם קריטריונים ספציפיים מתאימים: מטופלות מגיל 50 ומעלה, בגידולים קטנים עד 2 ס"מ, עם קולטנים חיוביים להורמונים, וללא מעורבות של בלוטות לימפה בבית השחי. הטיפול באמצעות האינטרה-בים מתבצע במרכזים הרפואיים של כללית, בשערי צדק וכן בבית החולים אסותא בתל אביב ובחיפה.

לאחר הניתוח ממשיכים בטיפול שמטרתו למנוע את חזרת הגידול בצורת גרורות באיברים אחרים בגוף. הטיפול שניתן לאחר הניתוח הוא טיפול תרופתי מערכתי, כלומר שפועל על כל הגוף.

לא תמיד יש צורך בטיפולי כימותרפיה שגורמים לתופעות לוואי קשות. בשנים האחרונות ניתן לאפיין סוגים שונים של סרטן השד על ידי בדיקה ספציפית של תאי הסרטן ברמה מולקולרית.

בדיקה זו שבוחנת את הגנטיקה של התאים ואת הקולטנים להורמונים מאפשרת לרופא המטפל להתאים טיפול ספציפי הורמונלי או ביולוגי.

ובכל זאת, את כל הפרוצדורה הזו: הניתוח, ההקרנות, התרופות, הסכנה להתפתחות גרורות וכל הסבל שכרוך בחיים לצד הסרטן אפשר לנסות ולמנוע על ידי גילוי מוקדם.

ד"ר רפי קליין הנו מומחה לסרטן השד בבית החולים אסותא ת"א ובקבוצת איה מדיקל