בגלל האנטישמיות: על ישראל לנתק את קשריה עם אירלנד

השבוע היה עוד שבוע עמוס בכנסים על אנטישמיות. במאלמו כינסה ממשלת שוודיה את פורום הברית הבינלאומית לזיכרון השואה ולמאבק באנטישמיות, שאימץ את הגדרת האנטישמיות הבינלאומית המהווה כיום בסיס למאמצים לזהות אנטישמיות, גם כשהיא אנטי-ישראלית, ולהתמודד איתה בדרכים משפטיות, חינוכיות ואחרות. חשוב לציין, שהדרך בה ארגנה ממשלת שוודיה את הכנס הצביעה יותר מכל על אי-הרצינות של התמודדות ממשלת השמאל השוודית עם סוגיית האנטישמיות הגואה בשוודיה עצמה, במיוחד כשמדובר באנטישמיות אנטי-ישראלית.

בבריסל התכנסו ראשי קהילות יהודיות אירופיות בהזמנת איגוד הארגונים היהודיים האירופיים (EJA) למפגש, שעסק בהתגברות האנטישמיות ברחבי האיחוד האירופי בעיקר בצל מגפת הקורונה. במפגש נמתחה ביקורת חריפה ביותר על מסמך האסטרטגיה למאבק באנטישמיות שפרסמה לפני שבוע נציבות האיחוד האירופי, בשל הימנעותו לעסוק בבעיות האנטישמיות הרלוונטיות ביותר, בעיקר - הנטייה הגוברת במדינות האיחוד להטיל איסורים על מסורות יהודיות (שחיטה ומילה) בשם ההתחשבות בזכויות החיות והילדים.

במפגש הוצג גם מחקר כולל על דעות קדומות אנטישמיות ב-16 ממדינות האיחוד (בכלל זה בריטניה, בטרם עזבה את האיחוד האירופי), שהזמינה הליגה לפעולה ולהגנה - ארגון יהודי שמקום מושבו בבודפשט. ממצאי המחקר מצביעים בבירור על עומק האנטישמיות באירופה של היום. 21 אחוזים מכלל הנשאלים בכל המדינות סבורים שהאינטרסים של היהודים במדינותיהם שונים מהאינטרסים של כלל האוכלוסייה, שיש רשת יהודית חשאית שמשפיעה על הפוליטיקה והכלכלה בעולם כאשר דעות אלה רווחות ביותר ביוון, פולין והונגריה.

בנוסף לכך, 17 אחוזים ממשתתפי המחקר מאמינים שהיהודים לעולם לא ישתלבו באופן מוחלט בארצות מגוריהם אחוזים מכלל הנשאלים סבורים שליהודים יש השפעה גדולה בארצות מגוריהם, עשירית מכלל הנשאלים בכל המדינות סבורים שיש להגביל את מספרם של יהודים במקצועות מסוימים, וכשמונה אחוזים מכלל הנשאלים אומרים שעדיף שהיהודים יעזבו את ארצותיהם. חשוב לציין שבשתיים מהמדינות בהן דעות קדומות אנטישמיות "מסורתיות" הן נפוצות ביותר, יוון ופולין לפי המחקר, חיות כיום קהילות יהודיות קטנות ביותר (בפולין בעלת האוכלוסייה של כ-38 מיליון איש חיים כ-15,000 יהודים, ביוון בעלת האוכלוסייה של כ-11 מיליון איש חיים כ-6,000 יהודים).

אנטישמיות קלאסית במזרח, מודרנית במערב

כשמדובר בעמדות אנטישמיות אנטי-ישראליות, ניתן בבירור להבחין בהעתקת מרכז הבעיה ממזרח ומרכז אירופה למערבה, אם כי יוון - ובמידה רבה גם פולין, ממשיכות "להוביל" בממדי הנוכחות של הדעות הקדומות האנטישמיות. 27 אחוזים מכלל משתתפי המחקר קבעו שכשהם חושבים על מדיניות ישראל הם מבינים מדוע אנשים שונאים יהודים (ביוון 45%, באוסטריה ובצרפת 37%); 26 אחוזים מכלל המשתתפים במחקר אמרו שישראל מתנהגת לפלסטינים כמו הנאצים (יוון 50%, צרפת 37%, ספרד 35%); רבע מכלל הנשאלים הסכים עם הקביעה שמדיניות כלפי ישראל מצדיקה חרם בינלאומי (יוון 43%, אוסטריה 39%, פולין 33%); ו-15 אחוזים אמרו שבגלל מדיניות ישראל הם חשים יותר ויותר סלידה כלפי יהודים (אוסטריה 53%, יוון - 27%, פולין 26%). בהקשר לסוגיית ישראל, חשוב לציין שביוון ובאוסטריה מכהנות בשנים האחרונות ממשלות פרו-ישראליות ביותר, שהביאו להידוק משמעותי של היחסים עם ישראל. נראה, שלמדיניות אין עדיין השפעה על דעת הקהל במדינות אלו.

אחת ממדינות האיחוד האירופי שלא נכללו במחקר של "הליגה להגנה ופעולה" היא דווקא אירלנד. חברת האיחוד האירופי, שבה האנטישמיות והאנטי-ישראליות הפכו כמעט למדיניות רשמית. אך ממש בימים אלו התפרסם מחקר, שערך העיתונאי-החוקר הבריטי העצמאי דייויד קולייר, המתמחה בסוגיית האנטישמיות האנטי-ישראלית. ממצאי הדו"ח המפורט, שכצפוי לא זכה לכיסוי תקשורתי כלשהו באירלנד, מחרידים. קולייר קובע חד-משמעית, שבאירלנד גזענות אנטי-יהודית היא דבר נפוץ במסדרונות הממשל, בניגוד מוחלט לבריטניה ולארה"ב. הגזענות הזו מופצת מצמרת הפירמידה הפוליטית לעם, ולא נובעת כתוצאה של לחצים עממיים. קולייר מביא דוגמאות לפוליטיקאים איריים שעסוקים באובססיה בהתקפות על ישראל והציונות, ומתייחסים אליהן באופן שונה לחלוטין מיחסם לכל נושא בינלאומי אחר.

פוסטים שטוענים: "היטלר לא טעה"

"פוליטיקאים איריים משתפים תכנים שהם באופן ברור לא נכונים מחשבונות של אנטישמיים קיצוניים ברשתות חברתיות", קובע המחקר. "אחד מחברי הפרלמנט האיריים עשה לייק לפוסט בו נכתב שהיטלר לא טעה. הטיעון שההאשמות באנטישמיות נועדה להשתיק ביקורת כלפי ישראל משמש כדי להגן על דעות אנטי-יהודיות גזעניות. בדיקה בכל עיר מעלה, שרוב הפעילים הראשיים האנטי-ישראליים הם בעלי היסטוריה של שיתוף תכנים אנטישמיים ומתן בימה לאידאולוגיה אנטישמית, בכלל זה הכחשת שואה. אנטישמיות היא מוטיבציה ראשית בפעילות אנטי-ציונית. האנטי-ציונים רואים את הציונים כמניפולטורים גלובליים, גנבים, מוצצי דם ואנשים שפועלים בכוונה להרוס את העולם, כדי ליישם את אג'נדת הרוע שלהם. זו אנטישמיות. אנטישמיות נוצרית מסורתית ממלאת תפקיד חשוב בהטמעת הבעיה האנטישמית באירלנד, וארגונים לא ממשלתיים נוצריים מסייעים להפצת האנטישמיות. באנטי-ציונות הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני מאוחדים", קבע קולייר.

על ממדי האנטישמיות הרשמית באירלנד יעיד המקרה הטרי הבא: סגנית יושב ראש הפרלמנט האירי, קת׳רין קונולי - פוליטיקאית עצמאית המזוהה עם השמאל, הפנתה שאילתא לשר החוץ והסחר האירי, סיימון קובני, שזה היה נוסחה: האם בכך שהמשרד הממשלתי שלו מביע תמיכה באופייה היהודי של מדינת ישראל אין הסכמה לטיפול של ישראל בקהילות הפלסטיניות במסגרת מאמציה להשיג עליונות יהודית? וקונולי מדגישה, שהמאמצים של ישראל להנציח את עליונות היהודים על הפלסטינים מוליכים ליצירת אפרטהייד. "עליונות יהודית" היא מונח שגור ונפוץ בפיהם של אנטישמים, המנסים להציג את היהדות כדת גזענית, המאמינה בתורה גזעית כזו של הנאצים, אמונה המיושמת כמדיניות בישראל. במקום להוכיח את קונולי על אמירותיה הגזעניות, הגיב שר החוץ האירי לשאילתא תוך התעלמות מוחלטת מאופייה האנטישמי.

"איש אינו רוצה להיתפס כמגן על ישראל"

השר קובני צפוי להגיע בנובמבר לביקור בישראל, ביקור ראשון של שר אירי בארץ מזה שנים. היחסים בין שתי המדינות הם כה גרועים, עד כדי כך שבמשרד החוץ בירושלים נשקלה האפשרות לסגור את השגרירות בדבלין במסגרת קיצוצים תקציביים, מאחר שלא נראה היה באופק שינוי לטובה. "האווירה באירלנד כלפי ישראל מורעלת", אומר פעיל פרו-ישראלי המבקש לשמור על עילום שם מחשש שיאונה לו רע במקום עבודתו, "איש אינו רוצה להיתפס כמגן על ישראל. יש תמיכה עממית בישראל, אבל בגלל העוינות הרבה בקרב הפוליטיקאים, התקשורת והאקדמיה, אנשים מפחדים להביע את דעתם. אין באירלנד שנאת יהודים כזו שרואים בחוצות פריז, לונדון וברלין. האנטישמיות כלפי יהודים באירלנד נדירה, מאחר שהקהילה היהודית כאן קטנה מאוד ורוב חבריה אינם חרדים, כך שלא ניתן לזהות אותם. כך, שקשה להאשים את אירלנד באנטישמיות. אבל, האנטישמיות מופנית כלפי ישראל. זו גישה אנטי-אימפריאליסטית שמאלנית, שאירלנד מאמצת בגלל ההיסטוריה שלנו. 'הבריטים כבשו אותנו, ועכשיו הישראלים עושים זאת לפלשתינים'".

קשה להניח ששר החוץ, יאיר לפיד, יעמת את עמיתו האירי בפגישתם המתוכננת בסוגיית האנטישמיות האנטי-ישראלית בארצו. אך לשר החוץ האירי צפויה גם פגישה עם נשיא המדינה, יצחק הרצוג, שלמשפחתו יש קשר הדוק ביותר עם אירלנד. הרצוג חייב לנצל קשר זה כדי לחייב את האירים להתמודד, סופסוף, עם בעיית האנטישמיות הממלכתית שלהם. ככלות הכל, אירלנד חברה בפורום הברית הבינלאומית להנצחת השואה ובתוקף זה היא מחויבת להגדרת האנטישמיות הבינלאומית, שאומצה על ידי הברית, וקובעת ברורות מתי ביקורת כלפי ישראל היא ביקורת אנטישמית. ואם מאמציו של הרצוג יעלו חרס, מדינת ישראל צריכה לשקול במלוא כובד הראש ניתוק יחסים עם אירלנד, שבה אנטישמיות אנטי-ישראלית היא עניין ממסדי.

בזמנים אחרים ניתן היה לגייס את הממשל האמריקני לטובת מאבק משותף בתופעה האירית, על האיחוד האירופי לא ניתן לסמוך בעניין. ישראל צריכה להגן על עצמה בנחישות הראויה.