כמה קיבלו הח"כים בבחינה הפסיכומטרית?

יו"ר השדולה להשכלה גבוהה בכנסת, חברת הכנסת מירב בן ארי (כולנו), ערכהבחינה פסיכומטריתלכמה חברי כנסת בניסיון להוריד ממעמד הבחינה כקובעת העיקרית של הקבלה למוסדות אקדמיים. לדבריה, "בשנים האחרונות עולים סימני שאלה רבים לגבי הצורך במבחן פסיכומטרי והיכולת שלו לנבא את ההצלחה בלימודים האקדמיים" והוסיפה כי "יש ליחס חשיבות לגורמים נוספים בקבלה לאוניברסיטה".

הציון הגבוה אליו יכלו לשאוף חברי הכנסת שנבחנו בבחינה המקוצרת היה 100 ולא 800 כמו בבחינה פסיכומטרית רשמית. ממוצע הציונים של הח"כים עמד על 73. הח"כים הצטיינו במיוחד באנגלית עם ציון ממוצע של 83 בפרק, בפרק המילולי הציון הממוצע עמד על 72 ובחלק הכמותי, בו התקשו ביותר, הציון הממוצע היה 60. נראה שחברי הכנסת יכולים להיות מרוצים. בהכפלת ציונם הממוצע פי שמונה כדי לחשב מה היה הציון הממוצע שלהם בבחינה רשמית, הח"כים היו עומדים על 584 נקודות. על פי המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, עמד הציון הממוצע בשנת 2013 על 533.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

מימין: רועי פולקמן, מירב בן ארי, עיסאווי פריג', יעל גרמן, קרין אלהרר // צילום: דנה בראון

מנתוני התאחדות הסטודנטים עולה כי בעוד שמחיר הבחינה הפסיכומטרית הוא כ-540 שקלים, רובם של הסטודנטים השתתפו בקורסי הכנה בתשלום שעלותם נעה בין 5,000 ל–9,000 שקלים. עוד נמצא כי 14% מהסטודנטים לקחו שני קורסי הכנה.

מתוך נתונים של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה עולה בבירור כי סיכויי ההצלחה בבחינה מושפעים לטובה מהיותו של הנבחן גבר, ממרכז הארץ, ממוצא אשכנזי ובן להורים משכילים.

גלעד ארדיטי, יו"ר התאחדות הסטודנטים, הסביר: "מטרת היוזמה היא להראות לח"כים, שלבחינה הפסיכומטרית לא צריך להיות תפקיד כה מכריע בקבלה ללימודים, והיא אינה אידיאולוגיה בפני עצמה. עליה להיות מעין 'הזדמנות שניה' למי שציוני הבגרות שלו לא מספיקים. מדובר בבחינה שמעצימה את הפערים הכלכליים בחברה ולא משקפת את היכולות האמיתיות ואת האיכות של המועמדים והמועמדות".